שוק העבודה העולמי עובר תמורות עמוקות, ובמרכזן מעבר מתפיסת קריירה יחידה אצל מעסיק יחיד למודל גמיש ומבוזר: עובדים המשלבים בו-זמנית מספר משרות חלקיות עבור מעסיקים שונים.
תופעה זו, המכונה לעיתים קריירת פורטפוליו או עבודת רב-מעסיקים, צפויה לזנק בחמש השנים הקרובות (2026–2031) ולהפוך לחלק מרכזי משוק העבודה בישראל ובמדינות המערב.
התרחבות התופעה – המגמה העולמית והמצב בישראל:
בעוד שבמדינות מערביות (בהן ארה"ב, בריטניה ומדינות צפון אירופה) העבודה ביותר ממשרה חלקית אחת היא חלק משוק מפותח של עובדים עצמאיים ועובדי פלטפורמות, בישראל המודל צומח כיום בעיקר משילוב של שתי סיבות:
1 לחצים כלכליים ויוקר מחיה המחייבים הגדלת הכנסה.
2 עליית שוק ההייטק והמקצועות החופשיים הדורשים מיומנויות נישתיות בהיקף שעות מצומצם.
חמש השנים הקרובות צפויות להביא לעלייה משמעותית בשיעור העובדים הללו.
במדינות המערב:
שיעור העובדים המחזיקים ביותר ממשרה חלקית אחת צפוי לעלות משבעה-תשעה אחוזים מכלל כוח העבודה כיום, לכ-14%-16% בתוך חמש שנים.
בישראל:
שיעור העובדים הללו בישראל עומד כיום על כחמישה עד ששה אחוזים, והוא צפוי לזנק לכ-10%-12%.
הגידול בישראל יושפע מהתאמת מערכות המס והפנסיה למודלים של ריבוי מעסיקים וגם מעליית הביקוש לגמישות תעסוקתית.
מה אומרים מחקרי הניבוי של חברות הייעוץ הבינלאומיות:
חברת המחקר גרטנר מעריכה כי עד שנת 2030, יותר מ-35% מהעובדים במקצועות הידע בעולם, ינהלו קריירה מרובת מעסיקים.
על פי הערכות החוקרים של גרטנר, שילוב של כלי בינה מלאכותית המעלים את הפריון האישי מאפשר לעובדים לבצע משימות במספר ארגונים במקביל, בלי להגדיל את מספר שעות העבודה הכוללות.
בסקירותיה של חברת מקינזי לגבי עתיד התעסוקה, החוקרים שלה מצביעים על כך שדור ה-Z ודור המילניום מובילים את השינוי התפיסתי: יותר מ-45% מבני דורות אלו מביעים רצון לעבוד במבנה של שילוב משימות ומשרות אצל כמה מעסיקים במקביל, כאשר המניע המרכזי אינו רק כלכלי אלא גם שאיפה לגיוון מקצועי ולביטחון תעסוקתי המבוסס על מספר מקורות הכנסה.
במחקרים של חברת דלויט על מגמות ההון האנושי, מתארים החוקרים מתארת את המעבר לארגון מבוסס מיומנויות.
ארגונים רבים מעדיפים לחכור מיומנויות ספציפיות במשרות חלקיות מכמה מומחים, במקום להעסיק עובדים במשרה מלאה.
מודל זה מאיץ את תופעת העובדים הפועלים מול שניים-שלושה מעסיקים במקביל.
מהסקרים של חברת גאלופ עולה, כי עובדים המשלבים כמה משרות חלקיות מתוך בחירה, חווים רמות מעורבות וסיפוק גבוהות יותר בהשוואה לעובדים במשרה מלאה שאינם שביעי רצון.
עם זאת גאלופ מזהירה, כי בקרב עובדים הנאלצים לעבוד בריבוי משרות רק מסיבות קיום כלכליות, רמת השחיקה גבוהה פי שניים.
מתחזיות של PwC עולה, כי ארגונים במדינות מערביות ובישראל ייאלצו להתאים את התרבות הארגונית והסדרי ניגוד העניינים.
מדיווחי PwC עולה, שכ-60% ממנהלי משאבי האנוש צופים כי עד 2029 ארגונם יפעיל נהלים מובנים המאפשרים לעובדים לעבוד במשרה חלקית נוספת, במקביל לעבודתם אצלם.
האתגרים והמבט לעתיד:
הגידול בהיקף העובדים במשרות חלקיות מרובות יחייב את שוק העבודה הישראלי להדביק את הפער מול המערב.
העובדים ירוויחו גמישות, גיוון ומקורות הכנסה מרובים, ובה בעת, המחוקק והמעסיקים בישראל יידרשו לפתור חסמים בירוקרטיים: החל בתאומי מס פשוטים יותר, דרך צבירת זכויות סוציאליות מבוזרות, ועד להסדרת היבטי נורמות עבודה וסודיות.
