שעות עבודה חובה ללא כל גמישות הן שריד מהעידן התעשייתי. שעות עבודה קבועות שנקבעו על ידי המעסיק יכולות אמנם להיראות כמספקות מבנה, אבל כבילת עובדים ללוח זמנים נוקשה של 9:00-17:00 היא טעות בכלכלה מבוססת הידע של ימינו.
גישה זו חונקת את הפרודוקטיביות, החדשנות ורווחת העובדים, ובסופו של דבר פוגעת בצמיחתה של החברה.
המודל המסורתי מניח שהשעות הפרודוקטיביות ביותר של כולם זהות, בל הנחת יסוד זו הינה פגומה משום שאינה מכירה במקצבים ביולוגיים אינדיבידואליים ובנסיבות אישיות.
להלן 3 פגמים בשיטה נעדרת הגמישות של לוחות זמנים קבועים שנקבעים על ידי הארגון:
1 התעלמות מהשעות בהן העובד כי מרוכז:
הסיבה העיקרית לכך שלוחות זמנים קבועים הם טעות היא ההתעלמות שלהם מהנטייה הטבעית של גוף האדם לישון בשעות מסוימות.
יש אנשים שהם "עפרוני", כלומר הם הכי ערניים בבוקר, בעוד שאחרים הם "ינשופים", כלומר, משגשגים מאוחר יותר ביום.
לאלץ "ינשוף" להיות פרודוקטיבי בשעה שמונה או תשע בבוקר זה כמו לנסות לגרום לספרינטר לרוץ מרתון. זה נגד טבעו ומוביל לביצועים נמוכים מהממוצע.
הגמישות שמאפשרת לעובדים לעבוד כשהם מרגישים הכי אנרגטיים, תורמת למחזורי הפרודוקטיביות הטבעיים שלהם, מה שמוביל לעבודה איכותית יותר ותפוקה מוגברת.
2 היעדר איזון בין עבודה לחיים אישיים:
חסרון משמעותי נוסף טמון בהשפעה השלילית על איזון בין עבודה לחיים אישיים. שליטה בפגישות אישיות, באחריות משפחתית ובסידורים, לרוב נראית בלתי אפשרית תחת לוח זמנים צפוף.
חיכוך מתמיד זה יוצר לחץ ושחיקה, מה שמוביל לכוח עבודה שחש מנותק מהארגון.
לוח זמנים גמיש, לעומת זאת, מעצים את העובדים לנהל את חייהם האישיים בלי לוותר על התחייבויותיהם המקצועיות.
אוטונומיה זו מטפחת תחושת אמון וכבוד, שהם קריטיים לנאמנות העובדים ולשימורם.
כאשר עובדים מרגישים שהחברה שלהם תומכת בחייהם מחוץ לעבודה, סביר יותר שהם יהיו מעורבים ומחויבים לה.
3 הגבלה וצמצום של מאגר הטלנטים הפוטנציאלים:
לוחות זמנים נוקשים יכולים להגביל קשות את מאגר הטלנטים של החברה.
אנשים בעלי מיומנויות יחודיות עשויים שלא להיות מסוגלים לקבל את העבודה בגלל אילוצים אישיים, כגון אחריות טיפול או אזור זמן שונה, גם אם הם המועמדים המושלמים.
אימוץ שעות עבודה גמישות מאפשר לחברות לגייס ממאגר כישרונות עולמי, ולקבל גישה אל האנשים הטובים ביותר לתפקיד ללא קשר למיקומם או ללוח הזמנים האישי שלהם.
גישה זו אינה עוסקת רק בנוחות. זהו מהלך אסטרטגי המשפר את יכולת התחרותיות של חברה.
בשורה התחתונה, כבילת עובדים לשעות עבודה קבועות היא טעות שמקורה בחשיבה מיושנת. זה סותר את הביולוגיה האנושית, פוגע באיזון בין עבודה לחיים אישיים ומגביל שלא לצורך את גישת הארגון למאגרי טלנטים.
מעבר למודל גמיש יותר וממוקד תוצאות מאפשר לחברות להעצים את כוח העבודה שלהן, להגביר את הפרודוקטיביות ולבנות ארגון חסין ואטרקטיבי יותר למועמדים, לקראת העתיד.
אימוץ גמישות הוא לא רק יתרון. זהו שינוי מהותי הנדרש כדי להצליח בשווקים המודרניים.
