אחת הסוגיות שטורדת מנהלים רבים היא מהי הדרך הנכונה ביותר להוביל צוות – האם מנהלים ישירים (ראשי צוותים), צריכים להיות חברים של העובדים שלהם או לשמור על מרחק מסוים כדי להוביל.
למערכת היחסים בין ראשי צוותים לעובדים יש תפקיד מכריע בעיצוב התרבות הארגונית במקום העבודה, ברמת הפרודוקטיביות ובשביעות רצון כללית בעבודה.
במילים אחרות, האם על מנהלים לפתח חברויות עם העובדים שלהם או לשמור על ריחוק מקצועי.
לכל אחת מהגישות הללו יש יתרונות וחסרונות, והאיזון האידיאלי תלוי ביעדי הארגון ובדינמיקה של מקום העבודה.
להלן 3 השיקולים שיש לקחת בחשבון בעת ההתלבטות בין יחסי חברות ליחסי ריחוק בין מנהלים ישירים לעובדים:
1 גישת הידידות בין המנהל לעובדים – בניית אמון ומחוברות:
יש הטוענים שמנהלים צריכים לטפח חברויות עם העובדים שלהם כדי ליצור סביבת עבודה תומכת ושיתופית.
אחד היתרונות המרכזיים של גישה זו הוא מחוברות עובדים חזקה יותר. עובדים שמרגישים מוערכים ומחוברים למנהליהם, הם לרוב בעלי מוטיבציה גבוהה יותר.
יתרון שני הוא תקשורת פתוחה. מערכת יחסים ידידותית יכולה לעודד עובדים לחלוק חששות, רעיונות ומשוב ללא חשש משיפוטיות.
יתרון שלישי הוא שיעורי שימור עובדים גבוהים יותר. עובדים שחשים תחושת שייכות נוטים יותר להישאר בחברה לטווח ארוך.
אבל לגישה זו יש גם אתגרים פוטנציאליים. אתגר אחד הוא טשטוש הגבולות המקצועיים.
חברות קרובה מדי בין מנהל לכפיפים לו עלולה להקשות על המנהלים לאכוף את מדיניות החברה, לספק משוב אובייקטיבי או לטפל בפעולות משמעתיות.
אתגר נוסף הוא מצב של העדפת עובדים מסוימים. עובדים אחרים עשויים להרגיש שעמיתיהם שהם בעלי קשרים אישיים עם המנהל זוכים ליחס מיוחד, מה שמוביל לאי שביעות רצון וקונפליקטים.
2 שמירה על מרחק – מקצועיות וסמכותיות:
מנגד, שמירה על רמה מסוימת של ריחוק מקצועי מבטיחה שמנהלים יכולים להוביל ביעילות ללא הטיות אישיות.
אחד היתרונות של גישה זו הוא בכך שקבלת ההחלטות היא לחלוטין אובייקטיבית.
מנהל ששומר על מרחק מקצועי נוטה יותר לקבל החלטות הוגנות וחסרות פניות בנוגע לקידום, חלוקת עומס עבודה והערכות ביצועים.
יתרון שני הוא הגדרת תפקיד ברורה. עובדים מכבדים מנהלים שמציבים גבולות ברורים, ומוודאים שהיחסים במקום העבודה יישארו ממוקדים בפרודוקטיביות ומקצועיות.
יתרון שלישי הוא בנוכחות מנהיגות חזקה יותר. כאשר מנהלים שומרים על רמת סמכות, זה מחזק אחריות ומשמעת בתוך הצוות.
אחד האתגרים הפוטנציאליים של גישה זו הוא היעדר גישה חופשית של עובדים למנהלים הישירים.
אם המנהלים מרוחקים מדי, העובדים עלולים להרגיש מאוימים וחסרי רצון לשתף את המנהל בחששותיהם, מה שעלול להוביל להתמוטטות התקשורת.
אתגר נוסף טמון במורל נמוך יותר של העובדים. מקום עבודה חסר חום ואחווה עלול לגרום לעובדים לחוש מנותקים מהארגון ומהמנהל.
3 מציאת האיזון הנכון:
הגישה הטובה ביותר היא לרוב איזון בין חברות בין המנהל הישיר לעובדים לבין מקצועיות.
על המנהלים לטפח סגנון ניהול חיובי ונגיש תוך שמירה על היכולת לקבל החלטות אובייקטיביות.
להלן שיטות עבודה מומלצות:
1 להיות ידידותיים לכל העובדים באופן שווה:
יש לבנות קרבה בין המנהל לעובדים תוך הבטחת יחס שווה לכל חברי הצוות.
2 לעודד תקשורת פתוחה:
יש ליצור סביבה בטוחה שבה העובדים מרגישים בנוח לדון בחששות במקום העבודה.
3 להגדיר גבולות מקצועיים ברורים:
יש ליצור קשר עם העובדים בצורה מכבדת ותומכת ללא פגיעה בסמכות.
בסיכומו של דבר, מנהלים אכן יכולים לבנות קשרים ידידותיים עם העובדים הכפיפים להם, אבל שמירה על רמת מקצועיות מבטיחה הוגנות, אחריות וניהול יעיל.
האיזון הנכון בין גישה לסמכותיות מטפח סביבת עבודה חיובית תוך שמירה על כבוד ופרודוקטיביות של הצוות.
