בין האתגרים המורכבים ביותר בניהול אנשים בימים אלה יש לציין את המצב שבו, עוד בטרם יבשה הדיו על הטמעת התרבות הארגונית החדשה בארגון, המציאות כבר דורשת עדכונים ושינויים חיוניים.
בעבר, תרבות ארגונית נחשבה לסלע איתן שמתכננים, מעצבים ומטמיעים פעם בעשור. היום, היא הפכה דומה מאוד לתוכנה חיה שדורשת 'עדכוני גרסה' שוטפים.
אם כן, איך מעדכנים תרבות ארגונית, זמן קצר אחרי שכבר הוטמעה תרבות ארגונית חדשה לחלוטין, בלי לשבור את רוחם של העובדים והמנהלים.
בימים אלה, המונח שינוי הוחלף במונח הסתגלות מתמשכת. מנהלי משאבי אנוש רבים מוצאים את עצמם בסיטואציה מתסכלת: זמן קצר לאחר שהשקיעו משאבים אדירים בהטמעת תרבות ארגונית חדשה, השוק מחייב אותם לבצע התאמות נוספות.
בניגוד לעבר, אין מדובר בכישלון של האסטרטגיה המקורית, אלא בסימן לארגון חי ואג'לי שמגיב למציאות המשתנה במהירות שיא.
אם כן, למה לשנות שוב. מהן הסיבות האפשריות לצורך בהטמעת שינויים בתרבות הארגונית החדשה יחסית.
להלן 3 סיבות מרכזיות לכך שמנהל משאבי האנוש יכניס שינויים נוספים בתרבות ארגונית שזה עתה הוטמעה:
1 שיבוש טכנולוגי מואץ:
פריצת דרך חדשה בבינה מלאכותית יכולה להפוך תרבות ארגונית של יעילות ביצועית לתרבות של חדשנות יצירתית בתוך חודשים ספורים.
2 שינוי במבנה כוח העבודה:
גלי גיוס מהירים או כניסת דורות חדשים של עובדים לשוק העבודה (למשל דור האלפא) דורשים התאמות בנורמות התקשורת והתגמול.
3 משוב בזמן אמת:
כלי ניטור חדישים מאפשרים למנהל משאבי האנוש לזהות שחלק מהתרבות הארגונית החדשה לא עובד בשטח, מה שמחייב תיקון מסלול מהיר.
תופעות הנגרמות מעייפות העובדים משינויים:
שחיקת השינוי:
ממחקר של גרטנר עולה, כי היכולת של עובדים לספוג שינוי בימים אלה צנחה בכ-50% לעומת יכולתם לספוג שינויים לפני כשבע שנים. זהו משבר 'קיבולת' שבו הטמעה נוספת עלולה להוביל להתנגדות אקטיבית.
חשיבות הדינמיות:
ממחקר של חברת מקינזי עולה, כי ארגונים המעדכנים את התרבות הארגונית שלהם באופן אורגני (מדי חצי שנה) מצליחים בכ-30% יותר באבולוציה העסקית שלהם לעומת ארגונים שמחכים לפרויקט שינוי גדול פעם בשנתיים.
אובדן אמון:
ממחקר של PWC עולה, כי כ-45% מהעובדים מרגישים חוסר ביטחון כאשר ההנהלה משנה כיוון תרבותי בתדירות גבוהה, אלא אם כן השינוי מוסבר בשקיפות רדיקלית.
אם כן, איך אפשר לבצע נכון את הטמעת השינויים בתרבות הארגונית שזה עתה שונתה.
להלן 3 צעדים להטמעה משלימה לתרבות הארגונית – בצורה נכונה:
1 הגדרת השינוי כאבולוציה ולא כמהפכה:
במקום להכריז על תרבות ארגונית חדשה, יש להשתמש במינוח של עדכון גרסה. יש להסביר לעובדים שהבסיס נשאר איתן, אבל החברה מוסיפה יכולות חדשות כדי להישאר רלוונטיים. זה מוריד את רמת החרדה הארגונית.
2 הבינה המלאכותית כחיישן תרבותי:
יש להשתמש בבינה המלאכותית לניתוח סנטימנט העובדים בערוצי התקשורת הארגוניים.
הבינה המלאכותית יכולה לזהות היכן קיימת התנגדות לשינוי הנוסף ולסייע למנהל משאבי האנוש לנסח מסרים מותאמים אישית לכל מחלקה, ובכך לרכך את ההנחתה של השינוי.
3 מודל ה-Double Loop Learning:
ממחקר של חברת דלויט עולה, כי הטמעה מוצלחת של שינויים בתרבות הארגונית החדשה, מתבססת בימים אלה על מעגלי משוב קצרים.
יש להקים קבוצות מיקוד דיגיטליות שמלוות את השינוי ונותנות משוב מיידי, כך שההטמעה תהיה דו-סטרית ולא רק מההנהלה כלפי העובדים.
בסיכומו של דבר, בימים אלה, יציבות בעולם העסקי היא אשליה. מנהל משאבי האנוש מצליח הוא מי שלא מפחד לתקן את ה'מטוס' בזמן 'טיסה'.
היכולת להוסיף שינויים תרבותיים על גבי הטמעות קודמות היא הכרחית, אבל היא חייבת להתבצע עם אמפתיה גבוהה לעומס המנטלי של העובדים.
כפי שמציינים החוקרים של גאלופ, תרבות ארגונית חזקה היא לא כזו שאינה משתנה, אלא כזו שערכי הליבה שלה מספיק גמישים כדי להכיל את השינוי הבא.
