הישג דרמטי לשדולת הנשים בישראל
הקושי בדיור בר השגה ויוקר המחייה עמדו במוקד המחאה החברתית של קיץ 2011. שני אלו נתנו ביטוי לתחושת המצוקה והתסכול של מעמד הביניים בישראל, החש כי הוא זה "הנושא את המדינה על כתפיו". ניתוחים כלכליים קפדנים יותר שבחנו את מצב מעמד הביניים במדינה, ציינו גם את המיסוי הגבוה המוטל על סגמנט חברתי זה וכן, בין השאר, הצורך לממן את תשלומי ההעברה של הביטוח הלאומי לאוכלוסייה החרדית.
[adrotate banner="27"] האוכלוסייה החרדית ממעטת להשתלב בשוק העבודה ובד בבד, מאופיינת במשפחות ברוכות ילדים. האישה החרדית נמדדת בין חברותיה לא בקריירה העצמאית שהיא מפתחת, אלא במספר הצאצאים שהיא מביאה לעולם. הכנסת בן זוגה, המבלה שנים ארוכות בלימודים בישיבה היא מצומצמת. התוצאה היא אחוז גבוה מאוד של מקבלי השלמת הכנסה מהביטוח הלאומי, אותה מממן באופן עקיף מעמד הביניים.
אין זה מקרה שוועדת טרכטנברג הצביעה על הזיקה בין הנטל המוטל על מעמד הביניים, לבין ההשתלבות המצומצמת של החרדים בשוק העבודה. המבנה הקואליציוני של ישראל המאפשר למפלגות החרדיות להפוך ללשון המוזניים ולהכפיל את השפעתן, הוא אחת הסיבות המרכזיות המבטיחות כי אוכלוסייה זו תמשיך ותהנה מן הכספים המועברים אליה.סיבה נוספת היא מדיניות הרווחה בישראל המתגמלת משפחות על פי מספר הילדים שלהם. בארה"ב למשל, בהעדר הסכמים קואליציוניים מסוג זה משתלבת הקהילה החרדית כולה בשוק העבודה.
חלקם של החרדים באוכלוסיית ישראל הולך וגדל יכך גם הנטל הכלכלי.
מדוע לא משתלבים החרדים בשוק העבודה – מתוך דו"ח וועדת טרכטנברג
דו"ח וועדת טרכטנברג מציין שלושה חסמים המונעים את השתלבות האוכלוסייה החרדית בשוק העבודה: חסם חוקי, חסם כלכלי וחסם מקצועי, וכן וממליץ דרכים להתמודדות עמם.
החסם החוקי – חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם התשס"ב -2002, למעשה מחייב את הגבר החרדי ללמוד בכולל כל עוד הוא נמצא בהסדר דחיית השירות, ומונע ממנו להשתלב בעבודה עד גיל מאוחר יחסית. המלצת דו"ח טרכטנברג היא לעודד התנדבות לשירות צבאי או לאומי בקרב הקהל החרדי וכן לאפשר שיורת אזרחי\בטחוני בחדרי מיון בבתי חולים.
החסם הכלכלי – כדאיות נמוכה ליציאה לעבודה. יציאת הגבר החרדי לעבודה גוררת אובדן של תמיכות שונות, בהן הנחות בארנונה, מלגת הבטחת הכנסה והתמיכות שנותן הכולל. לעיתים קרובת אובדן זה משתווה לשכר הצפוי לאברך חסר השכלה תעסוקתית. בכך נוצר תמריץ שלילי להשתלבות חוקית של אברכים בשוק העבודה. דו"ח טרכטנברג ממליץ החלת העקרונות שנקבעו על ידי ועדת גבאי לעניין מלגות קיום לאברכים, כך שתיווצר אבחנה בין מרבית תלמידי הכוללים אשר יוכלו לקבל תמיכה למשך לא יותר מחמש שנים, לבין קבוצה קטנה ומובחרת של תלמידים, הבוחרים להתמיד בלימודים בכולל, תוך קביעת יחסים מספריים בין קבוצות אלו.
החסם המקצועי – העדר השכלת יסוד וכישורים תעסוקתיים מותאמים לשוק העבודה. מסלול הלימודים האופייני שעובר גבר חרדי בחייו (חדר – ישיבה קטנה – ישיבה גבוהה – כולל) אינו מקנה לו כישורי יסוד, החיוניים להשתלבות מוצלחת בשוק העבודה המודרני, כגון: לימודי חשבון, אנגלית ושימושי מחשב. בנושא זה הדו"ח מצעי שורת המלצות, בהן פרישה ארצית של מרכזי הכוונה מקצועית, הקצאת שוברי הכשרה מקצועית, תכנית ניסיונית ללימודי בגרות לאחר שעות הישיבה ועוד.
המלצות ועדת טרכנטברג לשילוב חרדים
