תקועים בפקק בדרך לעבודה? משך זמן הנסיעה לעבודה בישראל התארך משמעותית

תקועים בפקק בדרך לעבודה? משך זמן הנסיעה לעבודה בישראל התארך משמעותית

דו"ח בנק ישראל חושף כי זמן הנסיעה לעבודה התארך בשנים האחרונות

שיתוף
שדרוג תחבורה ציבורית

שדרוג תחבורה ציבורית

על פי הנתונים מדו"ח בנק ישראל לשנת 2017 שהתפרסם השבוע (יום א') וניתח את ההשקעה בתחבורה בישראל ובין היתר את זמני הנסיעה לעבודה, אצל אנשים שעובדים מחוץ ליישוב בו גרים זמן הנסיעה לעבודה התארך מ- 15 דק' בלבד בשנת 2005 ל- 40 דקות בשנת 2016.

גם אצל אנשים שעובדים באותו הישוב בו הם גרים משך הנסיעה לעבודה התארך, מ- 14 דק' בשנת 2015 לכ- 16 דק' בשנת 2016.

משך הנסיעה לעבודה בישראל. באדיבות בנק ישראל
משך הנסיעה לעבודה בישראל. באדיבות בנק ישראל

על פי דו"ח בנק ישראל, בשעה שאוכלוסיית הפרטים העובדים ביישוב מגוריהם גדלה בכ-34% בין 2006 ל-2016, אוכלוסיית הפרטים העובדים מחוץ ליישוב מגוריהם גדלה באותה תקופה בכ-53%. בהתאם לכך, נתוני הסקר החברתי מצביעים על עלייה הדרגתית במשך הנסיעה לעבודה. בקרב העובדים ביישוב מגוריהם יש עלייה קטנה יחסית, ונראה כי היא מבטאת בעיקר גידול בעומס על תשתיות התחבורה. לעומת זאת, בקרב העובדים מחוץ ליישוב מגוריהם ניכרת עלייה משמעותית יותר, והיא מבטאת הן את העומס על התשתיות והן את התרחקות המגורים ממקום העבודה. במקביל להתארכות במשך הנסיעה הולך וגובר שיעור המשיבים בחיוב לשאלה "האם משך הנסיעה מפריע לך?" ואלו התשובות:

משך הנסיעה תשובות. באדיבות בנק ישראל
משך הנסיעה תשובות. באדיבות בנק ישראל

עוד ע"פ הנתונים נראה, כי הרוב המכריע של המועסקים במשק (69%) מגיע לעבודה במכונית פרטית, ורק 21% משתמשים לשם כך בתחבורה ציבורית (אוטובוס או רכבת). כצפוי, בערים הגדולות השיעור גבוה מ-21% משום שהתחבורה הציבורית בהן נרחבת יותר. ככל שהשכר עולה כך יורד שיעור המשתמשים באוטובוסים. נתון זה תומך בסברה שהפרטים בישראל משתמשים בתחבורה ציבורית בלית ברירה, כלומר מפני שאין ברשותם רכב פרטי.

אופן הגעה לעבודה:

אופן הגעה לעבודה. באדיבות בנק ישראל
אופן הגעה לעבודה. באדיבות בנק ישראל

שביעות הרצון מתחבורה ציבורית בישראל

שביעות הרצון מהתחבורה הציבורית בשלוש הערים הגדולות בישראל נמוכה משביעות הרצון בערים מרכזיות באירופה, ונתונים אלה תומכים בסברה שהתחבורה הציבורית בישראל אינה נרחבת. הנתונים התקבלו מסקרים שנערכו בישראל ובאירופה, והנדגמים בהם נשאלו שאלות זהות לגבי שביעות הרצון מהיבטים שונים של החיים בעיר.

למרות הנתון על שביעות הרצון, ואף על פי שהתושבים כנראה משתמשים בתחבורה הציבורית בלית ברירה, הנתונים הגולמיים על שיעור המשתמשים בתחבורה הציבורית אינם מעידים כי קיים הבדל משמעותי בין שיעור המשתמשים בשלוש הערים הגדולות לבין הממוצע בערים גדולות ובינוניות באירופה.

אולם כאשר בוחנים גם את הגורמים המשפיעים על שיעור השימוש בתחבורה ציבורית ניתן לבנות מדד לעתירות השימוש – מדד המושפע מהמאפיינים הייחודיים של כל עיר. המדד תומך בטענה ששיעור השימוש בתחבורה הציבורית בישראל צריך להיות גבוה מזה שנמדד בפועל כדי לעמוד בסטנדרטים אירופיים.

על פי בנק ישראל, משך הנסיעה למקום העבודה התארך בשנים האחרונות. ממצא זה תומך בסברה שהעומס על תשתיות התחבורה גדל. נוסף לכך התיבה מראה כי הפרטים שמשתמשים בתחבורה ציבורית כדי להגיע למקום העבודה נוטים להשתייך לרמה סוציו-אקונומית נמוכה; ממצא זה תומך בסברה שפרטים רבים בישראל משתמשים בתחבורה הציבורית בלית ברירה, כלומר מפני שאין ברשותם רכב פרטי.

תושבי ישראל אינם שבעי רצון מהתחבורה הציבורית, ומדד לעתירות השימוש בתחבורה הציבורית במטרופולין תל אביב מעיד שהעתירות בו נמוכה יחסית למקובל באירופה. ממצאים אלה מעידים כי על הממשלה לפעול ביתר שאת לשיפור התחבורה הציבורית בישראל.

סדנת דיני עבודה בנושא מניעת הטרדה מינית והתעמרות בעבודה

אין תגובות

השאר תגובה