שיתוף

בגיל שבו חלק מבני גילו מגלים את הכורסא הנוחה בבית מול הטלוויזיה, אביגדור ספיר מעמיס את התרמיל על הגב ויוצא לבדו לטיולי אתגר במזרח הרחוק ובדרום אמריקה.

הוא כבר טיפס על ההימליה, צנח במצנח רחיפה בנפאל, צבר חוויות בלתי נשכחות עם המקומיים בסין ובבורמה, ביקר בויאטנאם, תאילנד, דרך המשי – סין קירגיזסטאן ואוזבקיסטאן, סרי לנקה, וזו רק ההתחלה. כעת הוא מתכנן את הטיול הבא, הפעם לפרו.

בין טיול להרפתקה הוא מרצה על חוויותיו, על רשמיו ועל מה שלמד בדרכים הארוכות, ולעיתים גם המסוכנות, בעולם השלישי.

אביגדור ספיר"אני גימלאי הייטק בן 74", מספר אביגדור ספיר. "בגיל 71 נמאס לי להיות מנכ"ל, לאחר שנים רבות של עבודה 30 שעות ביממה, 10 ימים בשבוע.

"במקום זה, החלטתי להגשים חלום. לצאת לטיולי תרמילאים במזרח הרחוק ובדרום אמריקה".

אתה נוסע במסגרת כלשהי? בטיולים מאורגנים?

"לא. אני נוסע לבד, ומגיע ממקום למקום באוטובוסים מקומיים ורכבות מקומיות.

"בדרך אני נפגש עם מגוון רחב של תושבים מקומיים, מתוודע אליהם, אל מנהגיהם ולתרבותם, וחווה חוויות מדהימות, שעליהן אני מרצה בהרצאות. כ-80 אחוזים מהארגונים שאני מרצה אצלם, מזמינים אותי שוב ושוב".

אנשים טובים באמצע הדרך – בסין.

"יום אחד אני מגיע לאיזור LANZHOU שבסין, באוטובוס מקומי מטיבט", מספר ספיר. "המטרה היתה להגיע ברכבת למקום שנקרא ZANGHYE.

"אני מגיע עם מונית לתחנת הרכבת, נכנס לאולם קניית הכרטיסים, וחוטף הלם: מולי 25 קופות, כאשר מול כל אחת מהן משתרך תור של 20-30 איש. אף אחד מהנוכחים במקום, לא יודע מילה באנגלית.

אירוע רכבת

"אני עוצר בחור סיני צעיר ומבקש את עזרתו. מאחר שהוא אינו דובר אנגלית, אנחנו  פותחים גוגל טרנסלייט וכך מתקשרים. הוא שואל:  'אתה רוצה להגיע ZANGHYE?

"כשאני משיב בחיוב הוא אומר: 'אם כך אתה בתחנה הלא נכונה. בוא נקנה לך כרטיס ואני אדאג שתגיע לתחנה הנכונה'.

"הוא מסביר לקופאי איזה כרטיס אני צריך, מעלה אותי על האוטובוס, ואומר: 'תרד בתחנה האחרונה'. כאמור, התקשורת כולה מתבצעת על ידי גוגל טרנסלייט".

משנה כיוון

"במהלך הנסיעה באוטובוס אני מתקשר למלון ב- ZANGHYE כדי להזמין מקום לינה", אומר ספיר. "הגברת בצידו השני של הקו מבקשת ממני לצלם את כרטיס הרכבת שלי ולשלוח לה, כדי שהיא תדע מהיכן לבוא לקחת אותי. אני מצלם ושולח לה את הכרטיס.

"אלא שאז אני מבחין שהאנשים באוטובוס מסתכלים עלי. כל הזמן. פתאום ניגשת אלי בחורה סינית צעירה, ושואלת: 'אתה רוצה להגיע ל-ZANGHYE.

"אני אומר: 'כן'.

"והיא אומרת: 'אם כך, אתה על קו האוטובוס הנכון, רק בכיוון ההפוך'.

"אני נחרד. מה עושים עכשיו.

"אבל מייד היא אומרת: 'אני ארד איתך ואעזור לך להגיע לתחנה הנכונה'.

"ואכן היא יורדת איתי מהאוטובוס, עוצרת רכב משא עמוס בירקות ומסכמת איתו שיקח אותי לתחנת הרכבת הנכונה. וכך היה. בסופו של דבר אני מגיע לתחנה הנכונה, לרכבת, ולמלון".

פגודת הזהבפגודת הזהב בבורמה

"באחת הפעמים הייתי בבורמה ורציתי להגיע למקום שנקרא פגודת הזהב", הוא מספר. "אני ניגש אל פקידי הקבלה במלון ומבקש שינחו אותי איך להגיע לפגודת הזהב.

"הם מציעים להזמין לי נהג עם רכב. אני שואל אותם איך נוסעים הבורמזים, והם משיבים: יש אוטובוס, אבל הוא לא מיועד לאירופאים.

"אני מסביר להם שזה בדיוק מה שאני רוצה.

"מונית מביאה אותי אל תחנת האוטובוסים, שם מחפש את האוטובוס הנכון בעזרת תמונה של הפגודה בטלפון. מראה את התמונה למקומיים כדי שידעו לאן אני רוצה להגיע.

"אני מוצא את האוטובוס, עולה עליו ונוסע במשך חמש שעות. סביבי אך ורק מקומיים. אף אדם לבן לא נוכח באוטובוס הזה. כשמגיעים למקום הנכון, מסמן לי עוזר הנהג שהגעתי.

"אני יורד מהאוטובוס, בחוץ גשם שוטף, וכל שאר האנשים שירדו איתי מהאוטובוס, עולים על משאית. החלטתי לעלות איתם, למרות שלא היה לי מושג לאן המשאית נוסעת, מה גם שלא כל כך קל לטפס על משאיות עם תרמיל גב.

"המשאית מתחילה לנסוע ולי עדיין אין מושג קלוש לאן בעצם אנחנו נוסעים. אף אחד מהאנשים סביבי אינו דובר עברית או אנגלית, ואני לא דובר את שפתם.

"קיוויתי שאם כולם עלו על המשאית אז זו הדרך הנכונה. לאחר נסיעה של כשעה אכן הגענו".

טרק בנפאלהטרק בנפאל

"יצאתי לעשות טרק בנפאל בהרי ההימליה", הוא מספר. "רק אני ומדריך מקומי. ההליכה קשה. אני הולך עם מד דופק וכל הזמן מודד את הדופק. בכל פעם שהוא מגיע ל-120, אני עוצר לנוח עד שהדופק יורד, ואז ממשיכים. כך במשך כל היום.

"בערב הדופק לא ירד מ-120. זה היה מאוד קשה. החלטתי שלמחרת אשנה את סגנון ההליכה. למחרת אני הולך לאט לאט, כדי שהדופק לא יעלה כלל.

"כך הצלחתי לעבור את כל הטרק, כולל 4000 מדרגות בסיומו, עד לגובה של 3,250 מטר מעל פני הים".

צניחת רחיפה בנפאל

"באחד הימים שהייתי בנאפל", מספר ספיר, "רציתי לעלות להר מעל איזור PKHARA  כדי לראות כפר טיבטי. אני מזמין מונית שלוקחת אותי למקום, ובדרך רואה אנשים מעמיסים מצנחים.

"אני שואל אותם מה אתם עושים, והם אומרים: 'יש לנו עוד מקום אחד, אתה בא?'

"אני משיב בחיוב, מצטרף אליהם, ואנחנו עולים על ההר ברכב. לאחר שמגיעים נקשרים למצנחי רחיפה, כל מטייל במצנח עם מדריך, וקופצים לתוך תהום.

מצנח רחיפה

"לאחר שהמצנח נפתח אנחנו מרחפים במשך 25 דקות באוויר. קשה לתאר את ההרגשה המדהימה".

לסיכום מחייך ספיר, "הטיולים שאני עושה הם טיולים שצעירים קוראים להם טיולי אחרי צבא. במקרה שלי, חבר שלי קורא להם טיולים לקראת צוואה".

ליצירת קשר והזמנת ההרצאות:  as@bluestonebd.com  

054-486-5550‬

אין תגובות

השאר תגובה