חוסר ציות לחוקים ולתקנות – אלה המשברים הכי מיותרים שיש!

חוסר ציות לחוקים ולתקנות – אלה המשברים הכי מיותרים שיש!

מתוך הרצאתו של עו"ד צביקה קן בנושא מניעת משברים בניוד עובדים ומומחים זרים, בכנס השנתי לרילוקיישן

שיתוף

עו"ד צביקה קן תור, שותף מייסד במשרד עורכי הדין קן תור & עכו, העוסק באופן בלעדי בדיני ניוד מומחים, נשא דברים בכנס השנתי לרילוקיישן שהתקיים ב-25 במרץ.

עו"ד קן תור הינו בוגר אוניברסיטת ת"א והוא בעל ניסיון רב במתן עזרה משפטית בקבלת אשרות עבודה למומחים זרים עבור חברות בינלאומיות ועבור המגזר העסקי הישראלי. עו"ד קן תור השתתף בכתיבת מספר ספרים בתחום, סייע להובלת הליכי חקיקה ומדיניות בעניין כניסת מומחים זרים לישראל, חבר בוועדה לניידות גלובלית של מומחים בלשכת עורכי הדין העולמית, והוא משמש מרצה קבוע בתחום זה בכנסים בינלאומיים. את הרצאתו בכנס הרילוקיישן הקדיש עו"ד קן תור לנושא משברים אפשריים בתהליך ניוד עובדים ומומחים וחשוב מכך – הדרכים למניעת משברים מבעוד מועד.

מה הן הסיבות העיקריות למשברים רבים ושונים בתהליך הניוד?
– שינויים חקיקה, שינויים ומדיניות ובאכיפת החוקים
– חוסר ציות
– לוח זמנים
– יחסי ספק / קבלן ונותן חסות
– משברים בתקופת הרילוקיישן

שינוי חקיקה
עו"ד קן תור: "החקיקה כיום נרחבת והתווספו כמעט פי עשר תקנות מתחילת הדרך. יש כיום הרבה יותר חקיקה, אכיפה וענישה חזקה! השינויים לעתים הם מהיום להיום. דוגמה לשינוי חקיקה: בסין עשו שינויים בנושא בדיקות בריאות ונהלי בריאות. באיטליה השיטה היא מעניינת: איטליה מחולקת למאה וכמה אזורים. כל אזור רשאי להתאים את החקיקה לתנאי האזור. השיטה הכללית היא שאתה מגיש בקשה ורק אז קובעים מה הנוהל שיחול לגביך. ספרד מחולקת ל-20 אזורים. כל פרובינציה קובעת איזה מקצוע בעדיפות לפי נתוני האבטלה עדכניים באותה פרובינציה. אז כשרוצים לשלוח עובד למדריד ואחר כך לוולנסיה, צריך לזכור שזו אמנם ספרד אבל אלה אזורים אחרים. בקנדה או בבריטניה ניתנת הוראה חדשה שהופכת להיות אפקטיבית מהיום להיום effective immediately! אתה יכול לעבוד על תיק ואז כמה ימים לפני ההגשה פתאום מסתבר שההשכלה הנדרשת השתנתה והעובד פתאום לא עומד בדרישות… המועמד השני שכן עמד בדרישות כבר עזב…

"הנה לכם עוד דוגמה למשבר: פעם הספיק צילום של תואר מהטכניון. היום פתאום רוצים פירוט קורסים שנלמדו במסגרת התואר (כולל ציונים!) כשהמסמך מתורגם על ידי מומחה לתרגום מקומי. זה "רק" עוד עלות של 800 דולר וזה "רק" אומר שהעובד שמיועד לרילוקיישן צריך לחיות עוד כמה שבועות אצל ההורים שלו, יחד עם בת הזוג והילדים, כי הוא כבר השכיר את הדירה שלו…

"במזרח הרחוק יש שינויי חקיקה באופן בלתי פורמלי ברמת הבדיקה ובצורת המסמכים. זה יכול לעכב את תחילת המשרה בכחודש וזה מספיק כדי לייצר משבר! לא חסרות דוגמאות לבעיות אפשריות בתהליך הניוד כמעט בכל מדינה."

חוסר ציות לחוקים ולתקנות – אלה המשברים הכי מיותרים שיש! 
לדברי עו"ד קן תור, גירוש, קנסות, הרשעה בפלילי, מאסר עובדים זרים ומניעת כניסתם מחדש לארץ, כל אלה הם מנת חלקם של מי שייטול את הסיכון (המיותר) של אי ציות לחוק. אם מומחה זר מגיע לישראל והוא נכנס לתא מעצר ל-24 שעות משום שלא דאגתם לו למסמכים הנדרשים, סביר להניח שהוא יעלה על הטיסה הראשונה חזרה הביתה. הוא כבר לא ירצה לעבוד אצלכם, וזה ייצור משבר כי הוא הגיע בעקבות משימה! אם המומחה הזר מגורש מישראל, הוא לא יוכל לחזור למשך 10 שנים. יהיה קשה למצוא ולשכנע מישהו אחר לבוא במקומו. 

בעולם ובישראל מאסרים של מומחים זרים הם נדירים. ברוב המדינות מתנהגים בכבוד, קרי העובד צפוי לקנסות וגירוש "בלבד". זה אמנם לא תא מעצר אבל – זה מוביל למשבר! עו"ד קן תור: "אם העובד שלכם גורש מישראל כי לא דאגתם לו למסמכים הנדרשים, ישראל תודיע לשלושים וכמה מדינות אמנה על הגירוש וכעת הוא לא יוכל להיכנס גם לאותן מדינות לצורך עבודה. בנוסף, העובד לא יוכל להיכנס למדינות מוסלמיות כי יש חותמת שמראה שהוא גורש מישראל. הוא לא יוכל לעבוד והוא עלול לתבוע אתכם על אבדן ההשתכרות!" 

לוח זמנים
הגורם מספר אחד ליצירת בעיות ומשברים ברילוקיישן הינו לוח זמנים. חברות לא מוסדיות נוטות לא להיכנס להליך הרילוקיישן עד שלא זכו במכרז או עד שלא חתמו על חוזה. ופתאום הן מחויבות לעבוד תוך 15 יום! אין להן ברירה. הן מהמרות שלא יתפסו אותן בהתחלה וכך הן מתחילות מביקור עסקי. עו"ד קן תור: "היום יודעים מי נכנס לארץ ולמה. ברוב המדינות לא ניתן להגיש בקשה אשרת עבודה כשהמומחה במדינת היעד ולא במדינת המוצא. ארגונים מדלגים על נהלים, עושים דברים בחופזה כי אין להם זמן אבל… הסיכון קיים והוא עולה ביוקר!

"כיום, ארגון שרוצה למנוע את הסיכון צריך להשקיע כסף קטן כחלק מהוצאות המכרז או מהמשא ומתן. ניתן לעשות דברים במקביל כדי לחסוך זמנים. אם עובדים נכון מבעוד מועד, ניתן למנוע משברים ולחסוך פי 10-30 בהוצאות הכרוכות בטיפול במשבר."

עניינים פנים ארגוניים
ניוד עובדים יכול לעלות על שרטון משום עובד שלא משתף פעולה ולא מעביר מסמכים. העובד מגיע למדינה זרה והוא לא יודע מי מנהל אותו? למי הוא מקשיב? למי הוא מדווח? מי מנהל את התהליך? פתאום יש חורים והתהליך מתעכב. הפרויקט יכול להתעכב רק כי לא אישרו בית ספר פרטי במדינת היעד לבן של העובד! לכן, על מנת למנוע משברים, חשוב למנות אדם שינהל את התהליך וידאג לכך שהחלטות יתקבלו ויתבצעו.

יחסי קבלן ונותן חסות
בשנים האחרונות לא ניתן לקבל רישיון עבודה למומחה במדינה זרה ללא נותן החסות. בישראל חברה רב לאומית שפועלת בארץ יכולה לתת חסות אך באירופה זו חייבת להיות בחברה מקומית. אם אין לכם חברה מקומית והעובד אצל לקוח, אתם חייבים שהלקוח ייתן חסות, אחרת לא תקבלו אשרת עבודה.

עו"ד צביקה קן תור: "אנחנו מלווים חברות שנותנות שירותים לבנקים באירופה, הן פוחדות לתת חסות ולקחת אחריות. אנחנו נתקעים כי זו בעיה קשה, סבוכה ומיותרת. אז צריך להקים חברה. מה שברור כאן זה שלא ניתן להתחייב לזמנים, היות שציר הזמן הוא קריטי. במזרח הרחוק הבנקים מתחייבים ככלל אצבע. הם נותנים חסות. אבל מה קורה אם עובד מגיע להונג-קונג והוא יצטרך לעבוד מול שני בנקים?"

אפשר להגיע לאירופה דרך יוון!
עו"ד עמית עכו, שותף במשרד עורכי הדין קן תור & עכו, שהצטרף לעו"ד קן תור בכנס, תרם מידע חדש חשוב ביותר לארגונים המבקשים לנייד מומחים זרים לאירופה: "באירופה יצאה פסיקה שמאפשרת לחברה ביוון לנייד עובדים לאירופה. זה אומר שחברות שרוצות לעבוד בצורה חוקית באירופה יכולות לפתוח חברה ביוון, להעביר עובד ליוון ואז לנייד אותו לאירופה (למדינות האיחוד האירופאי). חברת כוח אדם אירופאית יכולה לנייד עובדים בתוך האיחוד האירופי. כך אפשר להתמודד עם החסם הקריטי מבלי לקחת סיכון."

אשרת עבודה e2
צביקה קן תור: "לפני 3 שנים הצלחנו להעביר חוק שנותן אשרות e2 למשקיעים ישראלים. אנחנו בישורת האחרונה. אנחנו ממתינים לשמוע מארה"ב שתקנון התפעול של האשרה הזו מקובלות עליה. זה יפתור בעיות רבות דווקא בקרב חברות קטנות, חברות הזנק ואנשי עסקים פרטיים."

בית הדין לעררים החל לפעול
בית הדין לעררים, שבסמכותו לפסוק בנושאי אזרחות ומעמד, החל לפעול ביוני 2014. בית הדין לעררים פועל כיום בבאר שבע, תל אביב, ירושלים ונצרת. תחום העיסוק היחיד של בית הדין לעררים הינו אשרות עבודה דהיינו כניסה, שהייה, ישיבה, והוא מכהן כבית משפט שלום. עו"ד קן תור: "פתיחתו של בית הדין לעררים מלמד אותנו על תהליך ההתבגרות של מדינה שמחליטה להקים בית משפט שמתמקצע בתחום. כיום, עם עלייה ניכרת במספר המומחים, העובדים הזרים, המסתננים והשוהים הבלתי חוקיים, נושא האזרחות והמעמד הוא מרכזי!

עדכון נוסף שחשוב שתהיו מודעים אליו הוא הכנסת נוהל חדש וניסיוני – אשרת עבודה למקרה של תקלת שבר וצורך מידי להביא מישהו לארץ. מדובר באשרה שמאפשרת הכנסת מומחה זר לפרק זמן של עד 30 ימים אחת לשנה, בתוך שבוע עד עשרה ימים, במקום 3 חודשים. התהליך הוא מזורז ונוח יותר שכן ניתן לקבל תשובה באינטרנט. זה חוסך את הטרחה של פנייה פיזית לקונסוליה. מטרת הנוהל החדש הינה שהמדינה והמגזר העסקי יוכלו להתמודד עם תקלות שלד. מהלך זה הינו צעד מקל שנועד להקל על המגזר העסקי והציבורי והוא מלמדת אותנו על תהליך בגרות והבשלה. לרשות המיסים יש כיום יותר ניסיון ויותר רצון לסייע. הם יודעים היכן לשחרר והיכן להקשות."

סדנת פרזנטציה אפקטיבית והעברת מסרים מרחוק

אין תגובות

השאר תגובה