שיתוף

מזכירה בחברה קטנה פוטרה כשבועיים לאחר שהודיעה על הריונה. בית הדין לעבודה פסק כי המעסיק יפצה אותה ביותר מ-120 אלף שקלים (פיצוי והוצאות משפט) משום שאלו הם פיטורים בניגוד לחוק שיווין הזדמנויות בעבודה. בית הדין מצא כי הפיטורים התרחשו כתוצאה מהודעתה של העובדת על הריונה.

שימו לב, אם העובדת היתה עובדת באותו מקום העבודה שישה חודשים או יותר לפני הפיטורים, היא היתה זוכה גם להגנה של חוק עבודת נשים, שקובע שחל על המעסיק איסור לפגוע בהיקף משרה או בהכנסה של עובדת בהריון.

70 אלף שקלים לעובדת בהיריון שלא התקבלה להמשך עבודה

במקרה אחר, חברה מסחרית שהעסיקה יותר מעשר עובדות נסגרה, הועברה לבעלים חדש וזה פתח את החברה מחדש וקיבל לעבודה את כל העובדות חוץ מאשר עובדת אחת שהיתה בהריון.

בית הדין לעבודה קבע, כי עובדת זו היא היחידה מבין כל העובדות שלא התקבלה לעבוד, למרות שענתה על דרישות התפקיד. מכיוון שכך פסק בית הדין לעבודה כי המעסיק החדש סירב לקבלה לעבודה מסיבה אחת בלבד: העובדה שהיא הודיעה על הריונה. לאור כל זאת פסק בית הדין לעבודה כי המעסיק החדש ישלם לעובדת שפוטרה פיצויים בסכום של 70 אלף שקל.

35 אלף שקלים לעובדת שמעסיקה טען: היריון מפחית יכולות

במקרה שלישי פסק בית הדין לעבודה פיצוי בסכום של 35 אלף שקלים לעובד שפוטרה בגלל הריונה. המעסיק של אותה עובדת טען בבית הדין כי הוא פיטר את העובדת משום שלדבריו, תפוקתה ועבודתה נפגעו בעקבות ההיריון.

מנהל מטעם המעסיק טען בעדותו בבית הדין, כי יכולותיה של אישה בהיריון אינן שוות לאלו של אישה שאינה בהיריון. בית הדין, כאמור, חייב את המעסיק לשלם לה פיצויים בסכום של 35 אלף שקלים.

מה אומרים החוקים

חשוב מאד להבין כי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה וחוק עבודת נשים אוסרים על מעסיקים לפטר עובדות בהיריון או לפגוע בתנאי העסקתן.

בדרך כלל, במקרים של אפליה נגד עובד, חובת ההוכחה מוטלת על המעסיק משום שקיים קושי מהותי להוכיח אפליה.

אבל כאשר מדובר בפיטורי עובדת בהיריון, נטל ההוכחה הראשוני מוטל על העובדת. ברגע שהיא מוכיחה לבית הדין שלא נפל פגם בעבודתה, עוברת חובת ההוכחה אל המעסיק.

עיון בפסיקות רבות של בתי הדין לעבודה מלמד כי די בכך שהעובדת תוכיח שההחלטה בנוגע אליה התקבלה מתוך הענקת משקל לשיקולים האסורים על פי החוק, כדי שהפיטורים, או הפגיעה בתנאי העסקתה, נובעים באפליה.

יודגש כאן, כי כבר לפני כעשור פסק בית הדין לעבודה שניתן להסיק שקיימת אפליה ברגע שעובד מצביע על כך שההחלטה שהתקבלה בקשר אליו על ידי המעסיק, הביאה לתוצאה מפלה, וכי תוצאה זו מעמידה אותו במצב נחות מול עובדים אחרים שאין הבדלים בינו לבינם מבחינת ביצוע העבודה.

תוכלו לשמוע עוד על נושא זה ועל דיני עבודה בתחומם נוספים, בכנס דיני עבודה שיתקיים ב-15 בספטמבר בכפר המכביה

אין תגובות

השאר תגובה