הארגון פיטר את העובד. בית הדין השיב אותו לעבודה

הארגון פיטר את העובד. בית הדין השיב אותו לעבודה

עובד שלקח חלק בהתארגנות עובדים פוטר, בצו של בית הדין לעבודה הוא הוחזר לעבודה

שיתוף
פיטורי עובדים

עובד מפוטר

במקרה שלפנינו בית הדין לעבודה העדיף לשמור על זכותו של עובד לשמור על מקום עבודתו בתקופה בה פעל להתארגנות עובדים, על פני זכותה של ההנהלה לנקוט בצעדים חריפים כנגד עובד שנהג בצורה בלתי הולמת.

עובד סוציאלי במעון חוסים, אשר לקח חלק ביוזמה לאגד את העובדים, פוטר מעבודתו. מהנהלת המעון נטען כי הוא פוטר לאחר שלוש שנות עבודה בעקבות ביטויים לא נאותים על רקע מבצע "צוק איתן". כמו כן, הנהלת המעון טענה שהעובד נטש את החוסים בזמן אזעקות. העובד פנה לבית הדין לעבודה בטענה כי הפיטורים לא היו כדין היות שהוא לקח חלק ביוזמה להתארגנות עובדים ולכן אסור לפטרו.

בית הדין קבע: העובד לקח על עצמו חלק פעיל ביוזמה להתארגנות עובדים ולכן פוטר. אשר על כן, הפיטורים נעשו בניגוד לחוק

בית הדין לעבודה השתכנעה שגרסת העובד, לפיה הוא פוטר בשל ניסיונות לצרף את העובדים להסתדרות העובדים החדשה, הייתה מהימנה. מהמשפט עלה כי העובד חבר אל עובד נוסף במטרה לצרף את עובדי המעון להסתדרות. כשבוע לאחר שהשניים החלו לפעול בגלוי להתארגנות העובדים, התובע קיבל זימון לשימוע ולאחר מכן פוטר מתפקידו.

טענתה העיקרית של ההסתדרות הייתה שהשימוע שנערך לעובד לא היה תקין היות שהייתה כוונה ידועה מראש לפטר את העובד בסיומו. כך למעשה, טענת ההסתדרות הייתה כי הפיטורים שנעשו "למראית עין" אינם תקינים ולכן יש להשיב את העובד למקום עבודתו כאילו לא נעשה לו הליך פיטורים.

הנהלת המעון טענה מנגד כי העובד לא פוטר על רקע מעורבותו בהתארגנות עובדים אלא בשל התנהגותו לאורך המלחמה. מהנהלת המעון נשמעו טיעונים קשים בדבר התנהגות העובד מתחילת המלחמה, התנהגות שכוללת התבטאויות חריפות שעוררו את זעמם של העובדים האחרים, הקמת קבוצה באפליקציית וואטסאפ שבה העובדים התבטאו מאחורי גב ההנהלה. בנוסף, נטען שביום שבו נשמעו אזעקות במעון, העובד בחר לקחת לעצמו יום חופשי ללא אישור. כך למעשה ההנהלה תיארה התנהגות בלתי אחראית ובלתי הולמת של עובד בתקופה קשה במיוחד.

שופטת בית הדין לעבודה דגנית ויסמן דחתה את טענת ההנהלה וקבעה שאין די בסיבות שקבעה ההנהלה בכדי לאפשר פיטורים של עובד שלוקח חלק אקטיבי בהתארגנות עובדים. "אנו סבורים שאין לשקול לחומרה התבטאויות שונות של עובדים במהלך ימי צוק איתן, מדובר בתקופה רוויית מתח לכל הציבור בישראל ועל רקע זה יש להאמין שנאמרו דברים שבימים כתיקונם לא היו נאמרים, או שהיו נאמרים בסגנון מתון יותר, כך שאין לזקוף אמירה כזאת או אחרת לחובתו של איש…" ציינה השופטת ויסמן וקבעה כי היה נכון לנקוט בצעדים מתונים יותר כגון נזיפה בגין התנהגות בלתי הולמת ולא לבחור מיידית בצעדים החריפים ביותר הכוללים פיטורים.

השופטת ויסמן עוד קבעה כי סמיכות הזמנים שבין התארגנות העובדים לבין זימון העובד לשימוע מעלה חשד כבד שהעובד פוטר משיקולים לא ענייניים וכי הנהלת החברה הייתה צריכה לעמוד בנטל ההוכחה כי אכן מדובר בשיקולים מקצועיים ענייניים שמחייבים צעד של פיטורים. הנהלת החברה במקרה הזה לא עמדה בנטל ההוכחה ועולה מכך חשד סביר כי העובד פוטר על רקע התארגנות עובדים.

לכן בית הדין קיבל את טענת ההסתדרות לפיה הפיטורים נעשו על בסיס שיקולים פסולים והשימוע נעשה רק למראית עין כך שהוא איננו תקין. היות שכך, השופטת ויסמן קיבלה את עתירת ההסתדרות להשבת העובד והורתה להנהלת החברה להחזיר את העובד לתפקידו.

אין תגובות

השאר תגובה