מתחרות על "טאלנטים" למינוף הדדי ושיתוף פעולה

מתחרות על "טאלנטים" למינוף הדדי ושיתוף פעולה

רקפת שפירא כץ, סמנכ"לית משאבי אנוש בפיליפס ישראל, מסבירה כיצד ניתן יהיה ליצור אקו- סיסטם ייחודי בישראל לייעול גיוס הטאלנטים

שיתוף
רקפת שפירא כץ. צילום:סטודיו שלמה שוהם

רקפת שפירא כץ. צילום:סטודיו שלמה שוהם

בישראל קיימים מספר גדול של מרכזי פיתוח וייצור השייכים לחברות רב לאומיות/ גלובאליות. החברות מתחרות ביניהן על מספר מוגבל של "טאלנטים". כיצד אם כך, ניתן למנף את האקו-סיסטם הייחודי בישראל כדי לייצר מציאות של Win-win על חשבון תחרות?

רקפת שפירא כץ, סמנכ"לית משאבי אנוש בפיליפס ישראל, אומרת: "מינוף האקו-סיסטם יכול להוביל להגדלת מספר המשרות בשוק הישראלי באופן כללי, ככל שלחברות רב לאומיות מחד ולסטרט אפים מאידך יהיה אטרקטיבי וקל יותר לפעול בשוק הישראלי כך יפתחו יותר מרכזי פיתוח של החברות הגלובאליות ויפעלו כאן יותר סטרט אפים".

"ככל שנשכיל לעבוד יחד למען המטרה הזאת, שהיא מטרה רחבה יותר מהאינטרס הצר של כל חברה וחברה כלפי ה"ביזנס" הספציפי שלה כך נגדיל את ה"פול" הכללי. לדוגמה, חברות רב לאומיות שפועלות בישראל פותחות במקביל למרכזי הפיתוח שלהן חממות או מרכזי מחקר שמגדילים את היצע המשרות עבור טאלנטים שלאו דווקא רוצים לעבוד ב"קורפורטייט" הגדול ויכולים לעשות זאת בסטרט אפ שפועל ליד או בחסות של החברה הגדולה". היא אומרת.

את מציעה פתרון ייחודי של שיתופי פעולה רב- מגזריים, האם הכוונה רק לטובת גיוס טאלנטים? או להשגת יתרונות נוספים?

"גיוס טאלנטים הוא אלמנט חשוב, כבר היום רוב החברות מתקשות לגייס את הכמות הנדרשת כי ישראל היא שוק מצומצם בגודלו בהשוואה לשווקים אחרים, יחד עם זה, מינוף הדדי יכול לעזור גם באפיקים אחרים, למשל, הגדלת פול המשרות עשוי לעזור גם בהרחבת מעגלי התעסוקה של אוכלוסיות שנמצאות היום בייצוג חסר בשוק העבודה, זוהי מטרה לאומית חברתית שהיא מעבר לסגירת "פער הטאלנטים", שיתוף פעולה בין מגזרי למשל בין החברות הטכנולוגיות למערכת החינוך יכול לסייע בהעלאת רמת החינוך הטכנולוגי בארץ, אותם תלמידים יגיעו בהמשך הדרך ליחידות הטכנולוגיות בצבא, בהמשך לאקדמיה, ולאחר מכן לחברות הטכנולוגיות כך שמדובר במיקסום הדדי שמביא לידי Win-Win".

כיצד לדעתך הפתרון הזה עשוי להתבצע?

"זה יכול להתבצע ע"י מינוף הדדי של חברות הסטרט-אפ והחברות הרב לאומיות. מיקסום של מנגנוני מינוף הדדי כמו תוכנית החממות שבה החברות הגדולות ממנפות סטרט אפים שבשלבים מאוחרים יותר יכולים לתרום גם לחברות הגדולות דרך רכישות או שיתופי פעולה.

תוכנית החממות היא דוגמה אחת, שיתופי פעולה בין מגזריים מתבצעים כבר היום בתוכניות חברתיות לאומיות כדוגמת תוכנית "חמש פי 2" ותוכניות אחרות הקשורות לחינוך טכנולוגי שפיליפס וחברות גלובאליות אחרות מעורבות בהן יחד עם משרדי הממשלה והצבא, כבר היום מתקיימים מגנוני היוועצות הדדים בין משרדי הממשלה הרלוונטים כמו משרד החינוך ומשרד העבודה עם פורומים שונים של מעסיקים כדי להבטיח שהחלטות ממשלה בתחומי התעסוקה יקדמו את היתרון התחרותי של השוק הישראלי אל מול שווקים אחרים".

מה זה מצריך מהחברות השונות?

"השוק הישראלי הוא שוק ייחודי ברמת שיתופי הפעולה שמתקיימים בין החברות השונות והמגזרים השונים, הדבר קשור גם לתרבות הישראלית שמאפשרת שיתופי פעולה כאלה וגם למצבו הייחודי של השוק שהוא מצד אחד חדשני טכנולוגי ויזמי ומצד שני מאופיין במגבלות של גודל ותנאים גאו-פוליטיים. חברות צריכות להשכיל ולהבין שלמרות התחרות המובנית הקיימת ביניהן ושיש לכבוד אותה ואת מגבלותיה יש צורך בשיתופי פעולה כדי למקסם את מה שהשוק הישראלי יכול להציע לטובת כלל החברות והעובדים בשוק".

האם לדעתך, מרבית החברות יסכימו לשת"פ כזה?

"חברות רבות עובדות כך כבר היום, ארגונים דוגמת IATI וארגוני מעסיקים אחרים מקדימים את הרעיון הזה הלכה למעשה, כל עוד נשמרים הגבולות וכללי במשחק של שוק תחרותי יש יתרונות רבים בשיתופי פעולה שרוב החברות מבינות אותם ופועלות לאורם".

אירוע סוף שנה למנהלי משאבי אנוש

אין תגובות

השאר תגובה