שיתוף

אם סוף שנות השמונים ותחילת שנות התשעים היו שעתם הגדולה של החוזים האישיים, המחצית השנייה של שנות האלפיים היתה שעתה הגדולה של התאגדות העובדים.

בתחילת המשבר הכלכלי הגדול בעולם, כשאלפי עובדים פוטרו בכל הארץ ובכל תחום, החלו להראות ניצנים ראשונים של התאגדויות עובדים והצטרפות להסתדרות.

תופעה זו בלטה גם בחברות שלא היו באופן מסורתי מעוז של ההסתדרות, ובראשן חברות הייטק.

באותה עת היה דיון ציבורי סוער בנושא ההתאגדות, ולא מעט עובדים פוטרו משום שניסו לאגד את העובדים.

בין אם מדובר בהתאגדויות במגזר הציבורי, ובין אם בהקמת ועדי עובדים בחברות פרטיות, עולם הארגונים סער וגעש עם עלייתה המחודשת של התאגדות העובדים.

על הרקע הזה נוצרו מחלוקות חריפות בין ההנהלות לעובדים שניסו להתאגד. מטרתה של התאגדות העובדים היא להביא לשיפור בתנאי ההעסקה של העובדים ובסוגיות נוספות. השיפור הוא בדרך כלל על חשבון המעסיק.

החוק בישראל מכיר בזכות ההתאגדות של העובדים כזכות מוגנת. משמעות הדבר היא שבכל מקרה בו עובדים מבקשים להתאגד במקום העבודה, והמעסיק מונע מהם לעשות זאת, זוהי פגיעה בלתי חוקית בזכויות העובדים. ועל פגיעה כזאת בתי הדין מענישים בחומרה ומטילים פיצויים כבדים על החברות.

לדוגמה, לפני כמה שנים החל עובד, שעבד בחברת הייטק שעוסקת בתחום האלקטרוניקה, לפעול להקמת התאגדות עובדים במקום העבודה ביחד עם ההסתדרות.

העובד ביקש לאסוף חתימות עובדים במטרה להקים ועד שיאבק על זכויות העובדים בחברה.

המנהל הישיר של העובד גילה מה העובד עושה והחליט לפעול כדי להפסיק זאת. אותו מנהל נקט בהפעלת מכבש לחצים ואיומים כנגד העובד שניסה להקים את ההתאגדות.

בתגובה תבע העובד את החברה ובבית הדין הוא הציג תמליל של שיחת טלפון שנערכה בינו לבין המנהל הישיר.

מתמליל השיחה  ניתן היה לקבוע באופן ברור שהמנהל מאיים על העובד ומנסה להביאו להפסיק את התאגדות העובדים.

מתמלול השיחה עלה, כי המנהל איים שאם העובד ימשיך לאגד את העובדים הוא 'ישחק איתו את המשחק'.

כלומר, מהתמלול עלה כי המנהל התכוון שיתנכל לעובד ו'יחפש' אותו 'על כל דבר קטן', כמו למשל, איחורים, הפרות משמעת קלות כמו לדוגמה גילוח וכדומה.

המנהל הדגיש באותה שיחה כי כל הפרת משמעת מסוג זה תגרור מיד הערה בתיק האישי והשעיה ממקום העבודה.

מנגד, הודיע המנהל לעובד, כי אם הוא ישרוף את טפסי ההצטרפות (הלכה למעשה), הוא יזכה לקידום משמעותי בעבודה ויהפוך ל'איש שלו'. שזה כבר גובל בהצעת שוחד.

בית הדין לעבודה קבע, כי אין ספק בכך שהתנהלותו של המנהל כלפי העובד מהווה איום ממשי וקונקרטי לגבי התאגדות העובדים.

לכן, בפסק הדין נקבע כי התביעה מתקבלת 'עם סימן קריאה'. בנוסף מתח בית הדין לעבודה ביקורת חריפה ביותר על התנהלות החברה כולה בפרשה.

על אף הדברים המפורשים שעלו מהשיחה המוקלטת בין העובד למנהל, לא די בכך שהנהלת החברה לא השכילה לתקן את הדברים ולהתנער מהם, היא אף ניסתה להציג את השיחה הטלפונית כשיחה חברית בפורום לא רשמי.

בנוסף, טענו נציגי החברה כי אין זה תקין שעובד מקליט שיחה שהוא עורך עם מנהלו הישיר.

בית הדין לעבודה הגדיר את טענות ההגנה של החברה כטענות 'מן היקב ומן הגורן'.

בשורה התחתונה פסק בית הדין לעבודה לטובת ההסתדרות שפעלה יחד עם העובד המאוים, וקבע כי על החברה לשלם להסתדרות פיצוי בסכום של 180 אלף שקלים.

בהסכמה עם ההסתדרות הוחלט, כי הפיצוי שנפסק לטובת ההתאגדות יחולק באופן שווה בין העובדים אשר חתמו על ההצטרפות להתארגנות.

אין תגובות

השאר תגובה