שיתוף

בעשור האחרון השתרש בקרב מעסיקים המנהג לתת למועמדים לבצע משימות מבחן, בלי לשלם להם פרוטה עבור זמנם.

משימה מבחן משמעה שהמעסיק (בדרך כלל מנהל משאבי האנוש) דורש ממועמדים לעבודה, כחלק מתהליך הקבלה לעבודה, לבצע משימה מסויימת.

משימות המבחן הללו הפכו מאוד פופולריות בקרב המעסיקים, ולטענתם זו הדרך לבחון האם המועמד אכן מתאים לעבודה.

ביצוע המשימה נערך לעיתים במשרדי החברה, אבל ברוב המקרים המועמד מקבל משימה שעליו לבצע בזמנו הפנוי ולהגישה בתוך מספר ימים שנקבע מראש. הכינוי החביב על ארגונים שדורשים עבודה שכזאת הוא: 'מבחן בית'.

הנוהג לדרוש ממועמדים לעשות 'מבחן בית', לא רק שאינו מועיל ולא מלמד מאומה על המועמד, הוא גם מבסס מותג מעסיק שלילי באופן שלאחר מכן יהיה קשה מאוד לשפר אותו.

מדוע מבחן בית אינו מועיל? משום שלכל מועמד יש חברים שעובדים בחברות אחרות ויכולים לעשות את המבחן עבורו. לעולם לא תדעו אם המועמד לכם עשה את המבחן או שמישהו אחר הכין אותו עבורו.

מדוע נוהג של מבחני בית למועמדים מבסס לארגון מיתוג שלילי? משום שכאשר אתם צריכים לגייס עובד אחד למשרה ספציפית, וביקשתם משלושה או חמישה מועמדים – שהגיעו לשלב המתקדם ביותר בסינון – לעשות מבחן בית, יש לכם בין שניים לארבעה מועמדים (ובמקרים מסוימים גם יותר) שהשקיעו מזמנם ומרצם לביצוע עבודה – בחינם.

לעובדה שאתם לא משתמשים במבחן הבית הזה לצרכים של הארגון אין שום חשיבות מבחינת המועמד. דרישה ממועמדים לבצע עבודה בחינם כתנאי לקבלתם לעבודה, ולאחר מכן להודיע להם שלא התקבלו, זוהי תמציתה של חווית מועמד שלילית.

מועמדים שעבדו בחינם ולא התקבלו מרגישים תמיד מתוסכלים ומנוצלים. הם בזבזו זמן יקר והשקיעו מאמצים עבורכם.

העובדה שאתם לא עושים שימוש במשימה שהם ביצעו היא חסרת כל חשיבות. מה גם שלפחות חלקם – אם לא רובם, ולפעמים גם כולם – לא יאמינו לכך.

ולמרות זאת כאמור, הנקודה המרכזית היא שאם אתם מבקשים ממועמדים לעשות מבחן בית, שמשמעו לבצע משימה שהם יצטרכו לעבוד בשבילה על חשבון זמנם הפרטי, כאשר בזמן הזה הם היו יכולים להתראיין למקומות נוספים או לעשות כל דבר מועיל אחר, במקום לבזבז זמן בביצוע משימה חסרת תכלית.

חווית מועמד שלילית שכזאת גוררת תמיד, ובאופן ודאי, התמרמרות ברשתות החברתיות על מעסיקים שבזבזו את זמנם של דורשי העבודה שבסופו של דבר לא התקבלו לעבודה.

ברובם המכריע של המקרים לא תראו ברשתות החברתיות מועמדים שמספרים שהם נאלצו לעשות עבודה בחינם.

למועמדים ברור שהתייחסות ספציפית למבחני בית עלולה לגרום למי שקורא\צופה בחוות הדעת השלילית, לחשוב שהם נכשלו במשימה.

לכן, חוות הדעת השלילית על הארגון שלכם כמעסיק תתבטא בתכנים הרבה יותר כלליים, שיצרו ענן שלילי וקודר סביב מותג המעסיק שלכם.

וזוהי עדיין הבעיה הקטנה יותר שעלולה להגרם לכם כתוצאה מדרישה למבחני בית. הבעיה הגדולה יותר היא שדרישה ממועמד לבצע עבודה בחינם היא מנוגדת לחוק.

בראיון שערכנו ב-HRus לפני כשנה עם עו"ד קובי חתן, מומחה לדיני עבודה הוא אמר, כי "על פי חוק שכר מינימום ובהתאם לזכויות הקוגנטיות, אין תקופות ניסיון ללא תשלום, אין תקופות מבחן ללא תשלום, ועבור כל שעה שבה העובד או המועמד עובד, הוא מעמיד עצמו לרשות מקום העבודה ולכן הוא זכאי לשכר".

לכן, הדגיש עו"ד חתן, כי כל משימה, גם לצורך מבחן, הינה אסורה על פי חוק שכר המינימום.

יתרה מכך, "מעסיקים שעוברים על ההוראות הקבועות בחוקי המגן, חשופים, בנוסף לתביעות כספיות, גם לכתבי אישום פליליים מטעם משרד העבודה", אמר עו"ד חתן.

"הפרתם של רוב חוקי המגן נחשבת לעבירה פלילית. מכיוון שכך, אי תשלום [עבור משימת מבחן או משימה כלשהי] חושף את המעסיקים הללו לעיצומים כספיים בסכומים משמעותיים, לקנסות ועוד".

 

אין תגובות

השאר תגובה