שיתוף

ועדת העבודה והרווחה אישרה לקריאה ראשונה הצעת חוק שנועדה להגן על בני ובנות זוג של משרתות ומשרתי מילואים מפני פיטורים ומפני הוצאה לחופשה ללא תשלום (חל"ת), שלא כדין.

על פי הצעת החוק, ייאסר על מעסיק לפטר או להוציא לחל"ת עובד או עובדת שהם הורים לילד עד גיל 14 בתקופה שבן או בת זוגם נמצאים בשירות מילואים, שאליו נקראו בנסיבות חירום או בשירות ממושך של 21 ימים לפחות וכן ב-60 הימים שלאחר סיום שירותם.

פיטורים או הוצאה לחל"ת של העובד יותרו רק אם ניתן למעסיק היתר מוועדת התעסוקה שבמשרד הביטחון.

היתר זה לא יינתן אלא לאחר שוועדת התעסוקה אפשרה לעובד או לעובדת לטעון את טענותיהם בפניה, ובתנאי שהמעסיק הוכיח שהפיטורים או היציאה לחל"ת אינם קשורים לשירות המילואים של בן הזוג באופן ישיר או עקיף.

על מנת לקבל היתר יהיה על המעסיק להוכיח כי העובד הסכים ליציאה לחל"ת ולמועדיו. היתר יידרש גם אם היציאה היא ביוזמת העובד.

כמו כן, ההיתר יינתן לתקופה של עד 30 ימים, ועל המעסיק יהיה להגיש מחדש בקשה להיתר בתום 30 הימים.

סעיפי החוק יחולו גם על מי שהוצא לחל"ת מצטבר של יותר מ-30 יום במהלך שלושה חודשים רצופים.

בנוסף, קובעת ההצעה, כי עובד שהחליט להתפטר לאחר שהוצא לחל"ת ללא היתר מוועדת התעסוקה, או לאחר שניתנו היתרים לכך למשך תקופה העולה על 75 ימים בתוך שישה חודשים רצופים, יהיה זכאי לפיצויי פיטורים.

נציגת אגף התקציבים של משרד האוצר הציגה בפני הוועדה את העלות הישירה של החוק המסתכמת בכ-860 מיליון שקלים, ובנוסף, עלות משקית של כ-110 מיליארד שקלים, כתוצאה מאובדן משמעותי של ימי עבודה במשק.

לדברי נציגת האוצר, "נוצר מצב שיכול להביא לשינוי התנהגות מאחר שאנחנו מאפשרים ואולי אפילו מעודדים יציאה של בני ובנות הזוג של המשרתות והמשרתים במילואים לחל"ת יזום.

"ואנחנו יוצאים מנקודת הנחה שהאוכלוסייה הזכאית תמצה את זכויותיה.

"לכן אנחנו מעוניינים להציע שני ערוצים מקבילים אחרים: הרחבה של קרן הסיוע, ואם הם מבקשים חל"ת ולא מקבלים אותו, לראות בהם מתפטרים ומתפטרות בדין מפוטר, וכך יהיו זכאים וזכאיות לדמי אבטלה מהיום הראשון".

עו"ד שרית דימרי מהביטוח הלאומי הסבירה את העלות הגבוהה: "כשאנחנו עושים תחשיבים, זה תמיד במיצוי מלא.

"כלומר, לכאורה כל מי שעונה על ההגדרה (מהבדיקה של הביטוח הלאומי מדובר על 32,132 נשים) נכון למועד שבו בדקנו, ימצו את הזכות במלואה, כאשר הזכאות לדמי אבטלה של אותן נשים יכולה לנוע בין שלושה וחצי חודשים לשבעה חודשים".

חברת הכנסת פנינה תמנו שטה ביקשה להחיל את ההגנות בהצעת החוק גם על נשות משרתי הקבע.

מורן חטב, מפורום משפחות הקבע, אמרה: "משפחות הקבע בוחרות לקחת על עצמן את שירות המדינה בשגרה, אבל תקופת החירום הזאת טלטלה אותנו.

"זה אירוע מתמשך ללא הפוגות, וכבר חצי שנה שנשים של משרתי קבע מוצאות לחל"ת ומפוטרות. אנחנו שמחות שישנה הכרה ורצון טוב לסייע לבני ובנות זוג של משרתי המילואים, אבל אל תשכחו אותנו".

כמה ארגונים המייצגים מעסיקים התנגדו להצעת החוק והציגו, בין היתר, חששות שהאיסור יקשה על מעסיקים להתמודד עם קשיים כלכליים.

עו"ד מיכל וקסמן חילי מהתאחדות התעשיינים אמרה, כי "חל"ת הוא הכלי היחידי להתמודדות עם קשיים כלכליים וירידה חדה בהזמנות, ואנחנו מתנגדים לזה.

"הגנה מפני פיטורים זה לא פרס, זה חייב להתכתב עם שוק העבודה.

"אנחנו מבקשים לפחות לקבוע את זה בהוראת שעה, כמו הסדרי חירום אחרים שעברו לאחרונה, כדי שיהיה אפשר לבחון את זה".

כמו כן ביקשה עו"ד וקסמן חילי לוותר על הצורך באישור ועדת התעסוקה במקרה שבו העובדת מבקשת מרצונה לצאת לחל"ת.

לדבריה, "קבלת האישור היא תהליך שלא קורה ביום אחד, וזה עלול להביא לעיכובים של פרוצדורה וביורוקרטיה מיותרת לשני הצדדים".

לעומתה, עו"ד שבות רענן מפורום נשות המילואימניקים עמדה על הצורך בסעיף זה. לדבריה, "אלמנט ההסכמה הוא בעייתי במצב הזה, ואנחנו יודעות על מקרים רבים שבהם הרצון לכאורה של העובדת לצאת לחל"ת מגיע מתוך הכרח כתוצאה של לחץ מצד המעסיק והרצון של העובדת שיהיה לה לאן לחזור".

ישי פולק, נשיאות המגזר העסקי, מחה על הכוונה להחמיר בענישת מעסיקים שיפרו את הוראות החוק ואמר: "מדברים כאן על ענישה בסכומים גבוהים מאוד ללא מדיניות הקלה, באופן שאינו מידתי להוראה ההגנתית הנקודתית הניתנת לצורך הזה".

מוקדם יותר קיימה הוועדה דיון נוסף בנושא פיטורים של משרתי המילואים, ובו הציגה שוב נציגת ועדת התעסוקה במשרד הביטחון את הנתונים על בקשות לפיטורים של משרתי מילואים.

לדבריה, לוועדה הוגשו 378 בקשות להיתרים. מתוך 300 שנידונו, 150 נדחו, ו-150 התקבלו על פי הפירוט הבא: 38 בגין סיום התקשרות, 34 בגלל סגירת מפעלים, 31 בגלל צמצום פעילות החברה, 13 בגלל סיום העסקה לפני שירות המילואים, 23 בהסכמת חייל המילואים.

הפשרה אליה הגיעו הצדדים: בשלושה מקרים העובדים עברו להעסקה אחרת כמו חברה בת.

לדבריה, רק 16 חיילי מילואים הגישו תביעה בגין פיטורים שלא כחוק. מתוך 13 דיונים שכבר התקיימו, תשעה סוכמו בפשרה, שלושה בוטלו על ידי המשרת ואחד נדחה לאחר שנמצא שלפיטורים אין קשר למילואים.

רבים ממשתתפי הדיון, ובהם חברי כנסת ונציגים של ארגונים המסייעים למשרתים, אמרו כי העובדה שרק  16 חיילים פנו לוועדה מצביעה על היעדר מודעות של המשרתים להוראות החוק, שכן בפועל מספר המקרים גדול פי כמה.

כנס משאבי אנוש

כנס הגיוס השנתי 2024

כנס רווחה וחווית העובד

אין תגובות

השאר תגובה