החברה זקוקה לתזרים מזומנים – אלו סוגי הלוואות עומדות לרשותה?

החברה זקוקה לתזרים מזומנים – אלו סוגי הלוואות עומדות לרשותה?

לקראת קורס הדירקטורים של מכללת HRus, תפסנו את אחד המרצים (רו"ח) צחי יונה למיפוי היחסים הפיננסיים שבין החברות לבנקים

שיתוף
סוגי הלוואות

אין כמעט ילד שלא זוכר ומכיר את הסיטואציה. עם הצלצול להפסקה, כשכולם שועטים לקנות אוכל ושטויות בקיוסק, ניגש אליכם אחד החברים ומבקש שתלוו לו כמה שקלים. "אחזיר לך מחר, אל תדאג", המשפט הקבוע לא מאחר להגיע. אבל למחרת הוא "שוכח" ולך לא נעים להפעיל עליו "הוצאה לפועל" כדי שלא ייצא לך שם של קמצן בבצפר.

אבל ככל שנקפו השנים התחלנו להבין שההלוואות בכיתה ז' הן כסף קטן, תרתי משמע, והלוואה יכולה להיות מהלך מורכב, מסועף ואפילו מדאיג הרבה יותר. מילא כשלקוח פרטי לווה כסף מהבנק או מהשוק האפור לא עלינו, אבל מה הדין באשר להלוואות ענק לעסקים וחברות?  לא עניין של מה בכך.

 

עומדת, יורדת ושפיצר

איך ניגשים לבנק, מה צריכים חברי הדירקטוריון לאשר ואלו מסמכים נדרשים? לשם כך גייסנו את רואה החשבון צחי יונה, שעובד כיום ביחידת החשבות ב"סיטי בנק" וירצה בקורס הדירקטורים של מכללת HRus במארס הקרוב. יונה ינסה בדקות הקרובות, לפזר "בנגיעה" את ערפילי המושגים המורכבים ולמפות את סוגי ההלוואות והביטחונות שדורשים הבנקים מחברה הזקוקה לכסף.

הלוואה עומדת – מיועדת לנכסים מניבי הכנסה, כדוגמת מבנה המכיל משרדים להשכרה. בכל תקופה מחד ההלוואה צוברת ריבית והצמדה ומאידך הנכס מניב הכנסות שכירות. הרעיון הוא להפנות את דמי השכירות שהנכס מניב לפרעון הריבית וההצמדה בעוד קרן ההלוואה עומדת ואינה נפרעת לאורך כל תקופת ההלוואה. בעקרון ההלוואה ניתנת לתקופה ארוכה מאוד והיא תפרע רק כאשר הנכס ימכר בעתיד. הכספים ממכירתו ישמשו לפרעון קרן ההלוואה.

הלוואה יורדת – מתאימה לרכישת נכס בר פחת (המאבד מערכו) לדוגמא קו ייצור. בתחילה ההלוואה ניתנת לרכישת הנכס. בהמשך ההלוואה נפרעת לשיעורין בהקבלה לירידת ערך הנכס – קרי, הנכס קטן כתוצאה מאיבוד ערכו והלוואה קטנה כתוצאה מפרעונה החלקי. התוצאה המתקבלת היא שבכל תום תקופה ההלוואה תמיד שווה או קטנה לנכס וזאת עד לתום תקופה ההלוואה / תום תקופת ההפחתה של הנכס – כך שבסיומן לנכס אין ערך וההלוואה נפרעת לגמרי.

הלוואת שפיצר – מיועדת לחברות בתחילת דרכן שקשה להן להחזיר בשנים הראשונות את המימון שקיבלו. הלוואת שפיצר בנויה מתשלום חודשי קבוע וידוע מראש אולם במהותה היא מגלמת בתוכה מצב בו בהתחלה ההחזרים על חשבון הקרן קטנים והם גדלים עם השנים ומנגד הריבית בתחילה גבוהה והיא הולכת וקטנה עם השנים.

הלוואה לרכישת חברות קטנות – מיועדת לרכישת חברה על ידי חברה אחרת. החברה הרוכשת הינה בעלת מניות בחברה המוחזקת וככזו זכאית לקבלת דיבידנד מהחברה המוחזקת. מקור הסילוק להלוואות שקיבלה החברה המוחזקת הינו הדיבידנדים המועברים אליה מהחברה המוחזקת (שהינם פטורים ממס).

הלוואה לצורך הגנה על נכסים – מיועדת להגנה על נכסים הנקובים במטבע חוץ. לדוגמא, חברה המוכרת סחורה ללקוח בחו"ל ומחייבת אותו ב – 100,000 $ עם אשראי של 3 חודשים. במצב זה החברה חשופה לירידת שער החליפין של הדולר. קרי, עם שער החליפין ירד בעוד שלושה חודשים תקבל החברה מהלקוח סכום שקלי נמוך יותר (ולהיפך). בהנחה שלחברה קיים אשראי שקלי היא יכולה להגן על עצמה באמצעות המרת חלק מההלוואה השקלית להלוואה של 100,000 $ (כך שסך הכל סכום האשראי במונחים שקליים לא ישתנה). במצב זה יוצרים נכס דולרי מול התחייבות דולרית בסכום זהה (100,000 $). כעת אם שער החליפין ירד אזיי מחד נקבל ערך שקלי נמוך יותר מהלקוח אך מאידך נשלם גם סכום שקלי נמוך יותר לבנק – ובמילים אחרות סגרנו את החשיפה הדולרית.

ניכיון צ'קים – חברה מקבלת מלקוח שיק דחוי לחצי שנה בסך של 100,000 ₪. החברה רוצה את הכסף כבר היום. באפשרות החברה לנכות את השיק מול הבנק, כלומר ניתן למסור את השיק לבנק ולקבל תמורתו סכום הנמוך מסכום השיק. המשמעות היא שהחברה מקבלת כבר היום את סכום השיק כהלוואה ומשלמת לבנק ריבית מראש כבר ביום העמדת ההלוואה. ההלוואה שהבנק העמיד תפרע עם פרעון השיק הדחוי המוחזק על ידי הבנק.

פקטורינג –  צורת מימון חוץ בנקאית. ספק מוכר ללקוח ונאלץ להעניק לו ימי אשראי. הספק מעוניין כבר היום בכסף מזומן. באפשרותו לבצע פקטורינג על הלקוח. כלומר הוא יכול לקבל הלוואה מחברת פקטורינג ולהמחות לחברת הפקטורינג את זכותו לקבלת הכסף מהלקוח. בהמשך הלקוח ישלם ישירות לחברת הפקטורינג ועל ידי כך תקבל חברת הפקטורינג את כספי ההלוואה בחזרה. ראוי לציין כי בביצוע הפקטורינג הספק מקבל גם ביטוח על החייב שמשמעותו שגם אם החייב לא יוכל לשלם בהמשך לחברת הפקטורינג אזיי לא תוכל חברת הפקטורינג לדרוש מהספק את הכספים בחזרה (למעט במקרים ספציפיים). זה שוק שהוא מוסדר, ולא שוק אפור בכלל. גם לבנקים יש מחלקות לפקטורינג.

 

(רו"ח) צחי יונה, תושב נתניה, היה אנליסט אשראי בבנק הבינלאומי, חשב בחברת גלובל פקטורינג (מקבוצת ישראכרט) וכיום עובד ביחידת החשבות של סיטי בנק. החל מ-28 בפברואר ירצה בקורס הדירקטורים של מכללת HRus.

יריד תעסוקה וירטואלי אוניברסיטת תל אביב

אין תגובות

השאר תגובה