שיתוף

בסוף החודש שעבר עמד מספר המובטלים על כ-1.15 מיליון איש, כאשר מדובר בקרוב ל-28% מכלל העובדים.

לשם השוואה, בסוף פברואר, רק כחודשיים קודם לכן, נמדד שיעור אבטלה של קרוב לארבעה אחוזים.

עם זאת, בשירות התעסוקה מדווחים כי בימים האחרונים של חודש אפריל החלה להסתמן מגמה של חזרה לעבודה.

נכון לעכשיו, קרוב ל-18 אלף עובדים ישראלים דיווחו ישירות לשירות התעסוקה כי הם חזרו לעבוד באפריל או שהחופשה ללא תשלום שלהם התבטלה.

מהנתונים שנרשמו במהלך אפריל עולה, כי מספר העובדים שהודיעו על חזרה לעבודה (לאחר החל"ת) גדול יותר ממספר העובדים שפוטרו.

מצד אחד, אף על פי שמספר העובדים שחזרו לעבודה בפועל היה גבוה יותר ממספר המפוטרים, בשירות התעסוקה מעריכים שרבים מדורשי העבודה בחל"ת צפויים להיות מפוטרים בסופו של דבר.

מצד שני, מדו"ח של שירות התעסוקה עולה, כי הירידה במספר דורשי העבודה בחודש אפריל היתה גבוהה מהצפי שנבנה על ידי מודל החיזוי של שירות התעסוקה.

ולדברי שירות התעסוקה, נתונים אלה (של ירידה במספר דורשי העבודה) מצביעים על שיפור בשוק העבודה.

בטווח הארוך (בהשוואה לחמש שנים אחורה) ניכר, לדברי שירות התעסוקה, שמתחיל להראות שיפור משמעותי במגמות האבטלה: בשלושה החודשים האחרונים הסתכם מספר דורשי העבודה החודשי (בממוצע)  בכ-183.8 אלף דורשי עבודה.

זוהי ירידה של כ-4.8% במספר דורשי העבודה הממוצע ביחס לרבעון האחרון של שנת 2015, בו הסתכם מספר דורשי העבודה בכ-193.1 אלף.

עוד עולה מהדו"ח של שירות התעסוקה, כי המספר החודשי הממוצע של דורשי עבודה בשלושה החודשים האחרונים היה נמוך בכ-10.3% ביחס למספר החודשי הממוצע של דורשי העבודה בשלושת החודשים המקבילים בשנת 2015, בהם עמד מספר דורשי העבודה על כ-213.3 אלף.

הירידה החדה הזו נובעת בעיקר מירידה משמעותית במספר תובעי הבטחת הכנסה בישראל.

החדשות הפחות טובות שעולות מהדו"ח הן שאם המשבר ימשך מעבר לחצי השני של חודש אפריל, מעריכים בשירות התעסוקה כי כ-20 אחוזים מכלל העובדים שנפלטו משוק העבודה לא יוכלו לחזור למקום עבודתם.

זאת, בנוסף לעשרות אלפי עובדים אחרים שעתידים להגיע למצב של תת-תעסוקה.

כתוצאה מצפי זה הוגדרה אחת המטרות הלאומיות של ישראל בחודשים הקרובים כך: יבוצע מאמץ להחזיר כמה שיותר עובדים למקומות עבודתם, על מנת שמצב האבטלה הזמני לא יהפוך למצב קבוע.

מהדו"ח של שירות התעסוקה עולה עוד, כי הצורך להתמודד עם המשבר כבר בשלב הנוכחי, הביא את כל מדינות ה-OECD לנקוט כמה צעדים שנועדו לסייע לעובדים לשמור על מקום עבודתם.

הרעיון המרכזי שהניע את מדינות ה-OECD, הוא הרצון לשמור את העובדים כמה שיותר קרוב לשוק העבודה, על ידי שימור מקומות העבודה הקיימים של אותם עובדים.

שימור מקומות העבודה מתבצע על ידי חופשות מחלה, סבסוד התשלום לעובדים (על ידי המדינה) או באמצעות הפניה למסלולי אבטלה חיצוניים.

עד כה, הצורך לספק מענה מהיר לצורך המתהווה, הביא לכך שמדינת ישראל בחרה במסלול של הפניית עובדים לקבלת דמי אבטלה על בסיס חופשות ללא תשלום (חל"ת).

לכל אחת מהגישות שנקטו המדינות השונות יש יתרונות וחסרונות. רוב המדינות בחרו להשתמש בכמה  כלים במקביל, באופן שיאפשר לספק מענה גם לאלפי שכירים ועצמאים שאינם זכאים לדמי אבטלה.

סדנת מנהלים בנושא דיני עבודה בצל משבר הקורונה

אין תגובות

השאר תגובה