תגית: כנס הגיוס השנתי

דן כהן על גיוס אסטרונאוטים – אז, היום ומה אפשר ללמוד מכך.

ניב נחליאלי דיבר על הקיבעון המחשבתי הקיים בעולם הספורט, שלא פעם מהווה חסם בפני טאלנטים שבדיעבד הוכיחו עצמם ככוכבים מובילים, כמו מייקל ג'ורדון. זאת, לצורך הדוגמה, בשל התפישה שכדי להצליח בכדורסל צריך להיות כמה שיותר גבוה. הכישרונות אותם סימנו היו נערים גבוהים, ולאו דווקא אלו בעלי כישרונות ויכולות רלוונטיים. בעולם משאבי אנוש לא פעם קיימות הטיות בהערכה, וגורלו של מועמד נחרץ ללא סיבה מוצדקת. "כאן חשובה השליטה בעובדות, הבנת השוק וכן תיקוף מבחנים", אומרת קרן יקיר הראל. " כדאי לצאת מהפרדימה ולפגוש פנים אל פנים את המועמדים, ולא לפסול באופן אוטומטי".

לדברי שרית בר און, סמנכ"ל משאבי אנוש בבזק אונליין, על מנת לקלוט 180 עובדים בחודש יש צורך בכ-4,000 קורות חיים במערכת, מהם כ-1,500 קורות חיים אפקטיביים, מתוכם כ-750 מועמדים מוזמנים למיונים אולם רק 350 מגיעים. ולרוב מתוך ה-180 העובדים שיתקבלו, רק כ-150 מתוכם מתחילים בפועל לעבוד בחברה.

הגורמים החשובים ביותר שיגרמו למועמדים להסכים להצעת עבודה חדשה הוא עניין ואתגר בתפקיד (62%), שכר והטבות אטרקטיביים (34%) ופיתוח קריירה וקידום (34%). שיעור נמוך יותר בחר בעבודה בחברה יציבה ורווחית, עבודת צוות והפריה הדדית, שעות עבודה מאוזנות וקרבה גיאוגרפית לבית - כך עולה מסקר שנערך על ידי JobFit. 

"כשיש לך מותג חזק – העובדים המוכשרים ביותר יעשו הכל כדי לעבוד אצלך. זה טוב להם לריזומה ולניסיון המקצועי", אומרת יעל גל, מומחית גלובלית למיתוג מעסיק ב-SAP. "כך גם יש להם מחויבות רבה לארגון. העובדים רוצים לשייך את עצמם למותג לאורך זמן, הם גאים לעבוד בחברה ולכן הם מוכנים להשקיע בקידום המותג".

בינואר 2015 נכנס לתוקפו תיקון מס' 6 לחוק הודעה לעובד (תנאי עבודה), בו נקבע כי מעסיק ימסור למועמד לעבודה המשתתף בהליכי מיון לעבודה הודעה בכתב על התקדמות הליכי המיון לעבודה - אחת לחודשיים לפחות מיום תחילת השתתפות המועמד בהליכי המיון; וכן על אי-קבלתו לעבודה של המועמד - לא יאוחר מ-14 ימים מהיום שבו אדם אחר התקבל לעבודה שלגביה נערכו הליכי המיון.

"מי שמגייס עובדים במדינות אחרות חייב להבין את שוק היעד, את שיטות העבודה בו ואת שיטות הגיוס", אומרת חני אראל, Talent Acquisition Specialist בחברת קלטורה. "לדעת מה נהוג ומה לא, מה נהוג ומהם מקורות האפקטיביים ביותר באותו אזור לחיפוש מועמדים. לדוגמה, התבקשתי לטפל בשוק היפני, שבו מקורות הגיוס שאנחנו מכירים כמו רשתות חברתיות הינם חסרי תועלת. ביפן עובדים בעיקר באמצעות קשרים אישיים בשוק הספציפי. קשרים עם האנשים הרלוונטיים עשויים לפתוח דלתות רבות, אולם הדגש הוא על אנשים המקושרים באזור הרלוונטי. 

"סורסינג הוא לא רק חיפוש בלינקדאין או ברשתות חברתיות אחרות", אומרת קרן אזולאי, הד האנטרית וסורסרית. "זהו למעשה שלב המחקר והאיתור של הליך הגיוס. יש כיום כלים וטכנולוגיות המאפשרים לאתר באמצעות האינטרנט מועמדים בכל פינה בעולם ולקבל עליהם מידע רב. סורסינג הוא למעשה שימוש נרחב במקורות רבים נוספים, בהם חיפושים בוליאנים בגוגל, שימוש בתוכנות People Aggregators, אתרים נוספים ותוספים חינמיים לגוגל כרום ועוד".

קרן יקיר הראל, מנהלת גיוס גלובלית בחברת נייס: "המגייס חייב להיות בעל יוזמה ותושייה כדי לאתר בעצמו את המועמדים המתאימים ביותר, שיביאו לחברה את הערך הרב ביותר, באופן שיאפשר לה להתמודד מול המתחרים בשוק ואף לגבור עליהם. חברות ההייטק מגייסות בעיקר אנשי פיתוח. זהו שוק הנמצא בתחרות קשה. לכן, חברות הטכנולוגיה חייבות להתבלט, ולשם כך עליהן ליזום ולהשקיע מאמצים ניכרים במטרה לגרום למועמדים הטובים ביותר לרצות לבוא אליהם ולא לחברות המתחרות".

יעל גל, מומחית גלובלית למיתוג מעסיק ב-SAP: "כיום, מיתוג מעסיק הופך לערוץ מוביל במשיכת טאלנטים, ומהווה נדבך קריטי במערך הגיוס של כל חברה. המציאות מראה כי כוחו של מותג חזק וברור של מעסיק הנו משמעותי עבור גיוס עובדים לא פחות מכוחו של מותג החברה עצמה לצרכי שיווק מוצריה. הרעיון העומד בבסיס התפיסה של מיתוג מעסיק הוא בנייה הדרגתית של התדמית הנכונה. תדמית זו היא לב לבו של הערך הייחודי של מותג המעסיק, שכן אין מחיר למועמד שאומר 'הלוואי שיום אחד אני אעבוד שם'. מיתוג מעסיק שנעשה בצורה נכונה, יביא לכך שהחברה שלך תופיע במשאלה זו".