תגית: בית משפט פסיקות

עובד שהקים עסק עצמאי בתקופת עבודתו בחברה והסתיר זאת, חוייב בפיצוי 20 אלף שקל: החברה גילתה שהוא משתמש בנתוניה ואף פנה ללקוח שלה

על מנת להימנע מתביעות משפטיות אפשריות של עובדים, מעסיקים צריכים לעשות כל שביכולתם כדי להגן על עצמם.

שיוויון התחייבויות: בית הדין הארצי לעבודה קבע כי חייב להיות איזון בין חופש העיסוק של העובד לאינטרס של המעסיק; על המעסיק לספק היקף משרה ותנאים כלכליים הולמים

ניכוי משכר העובד במטרה לכבול אותו לארגון בתקופת ההתחייבות, חייב לעמוד בקריטריונים שקבע ביה"ד * מתי ניכוי כזה עלול לגרור תביעה כנגד החברה

ביה"ד דן בשאלה מהם גבולותיה של חקירה זו, והאם יש תחבולות שניתן לקבוע לגביהן כי אינן חוקתיות ועל כן אין להתיר נקיטתן. בנוסף נדונה השאלה מה דינו של 'חומר חקירה' שהושג בתחבולה אסורה, ומהם השיקולים שעל הוועדה לתת דעתה עליהם בבואה לתת משקל לחומר חקירה שהושג בתחבולה מותרת.

ביה"ד לעבודה בבחינת פיטורים של עובדת עם מוגבלות: "בהתאם ל'מודל ההכתמה', די בכך שהמוגבלות היוותה שיקול אחד במסגרת השיקולים שעמדו בבסיס הפיטורים כדי להכתים את ההחלטה כהחלטה מפלה". 

המתופף היה בדרכו לכותל המערבי, שם היה נוהג להתפלל באופן קבוע. לאחר התפילה היה אמור להופיע באירוע בר מצוה במקום. הנימוק לדחיית התביעה על ידי המוסד לביטוח לאומי היה שהתאונה אירעה לפנות בוקר, הרבה לפני מועד ההופעה, כשמטרת נסיעה זו היתה למעשה לצורך ענייניו האישיים ולא להופעה, שכן התפילה הסתיימה כשעתיים וחצי לפני תחילת ההופעה. ביה"ד הכריע: מדובר בתאונת עבודה. 

המעסיק לא ידע כי קיימים יחסי עובד-מעביד בינו לבין העובד, ונענה לבקשתו לשלם לו במזומן. מאחר שהמעסיק הינו אדם פרטי ולא תאגיד, ללא עבר פלילי, מדובר בעבירה ראשונה שעבר ובסמוך לאחר ביצועה נמכר העסק והמעסיק מועסק כיום כשכיר ואב ל-3 פעוטות – כל אלה היוו נסיבות מקלות עבור גזר הדין של המעסיק, שחויב בקנס בשל של כ-13 אלף שקל וחתימה על התחייבות בסך כ-87 אלף שקל להימנע מביצוע העבירה לפי חוק הגנת השכר למשך 3 שנים.

ביה"ד לעבודה: "גם אם התקיימה שיחה שהמעסיק קורא לה שימוע, הרי שהיא נעשתה שלא כנדרש. המעסיק לא הוכיח כי הודיע לעובדת כי בכוונתו לזמנה לשימוע. הוא לא עשה זאת בכתב, ועל כן לא פירט מהם הנימוקים לפיטורים. העובדת לא יכלה להתכונן לשימוע כזה, ובהיעדר חתימה של העובדת על פרוטוקול השימוש שהמעסיק הציג, ברור כי לא קיבלה גם העתק ממנו".

ביה"ד הארצי לעבודה המליץ לארגון העובדים לשקול התוויתם של כללי אתיקה ומנגנוני בקרה שינחו אותו ואת אורגניו בעתיד, במטרה למנוע מראש אפשרות ממשית לניגוד עניינים בוועדת המכרזים. זאת, על מנת לא להותיר את הטיפול בכך להליכים משפטיים לאחר מעשה. "קביעת כללים מעין אלה עשויה לתרום לשיפור ההתנהלות במקום העבודה, לחזק את אמון הציבור בהליך המכרז הפנימי ובארגון העובדים כאחד", ציין ביה"ד. "בעיקר באותם מקומות עבודה שבהם מיוחס לארגון או למי מאורגניו כוח השפעה רב ואשר בהם נדרש שיקום של אמון הציבור בהליך המכרז הפנימי לקידום עובדים.