יש מכשיר שמאפשר לארגון לשמר את העובדים למשך כמה שנים, ע"י הענקת הרבה מאוד כסף עתידי, בלי להוציא כסף מקופת הארגון

בית הדין הארצי: עובד שהגיע לגיל 67 או לפני כן, יכול לבקש מהמעסיק להמשיך עבודתו גם לאחר גיל הפרישה המקובל ועל המעסיק לשקול זאת בכובד ראש ובתום לב

על מנהלי משאבי האנוש ליידע את העובדים, בפרט אלה שעומדים לפני פרישה, שעליהם להסדיר בזמן את נושא קיבוע הזכויות, שמאפשר לפורשים לגמלאות לקבל פטורים ממס לאחר פרישתם

חוסכים בקופת גמל, שהגיעו לגיל 60 או יותר, יכולים לבחור בין האפשרות למשיכה כספים בקצבה חודשית, בדומה לקצבת פנסיה, לבין משיכת כספים חד פעמית

עובד שכיר צריך לעשות את החישוב, האם כדאי לו להפקיד לקרן השתלמות מסכומי השכר שעולים על תקרת השכר להפקדות לקרן השתלמות, או להוסיף את התוספת לברוטו

מלכיאל רחמים: "בתקנונים הישנים, כל קרן פנסיה הציעה שיטת חישוב אחרת. בתקנון החדש המדינה קבעה: יש לקחת את הגבוה מביניהם"

ארגון שדואג לעובדיו בטווח הארוך, הוא כזה שעושה הכול כדי להבטיח את עתידם, גם לאחר שיפרשו ולא יהיו שייכים עוד לארגון

אביעד קוזליק, נ.פ.א: "במדינות המתוקנות בעולם שיעור התחלופה (בין המשכורת לבין קצבת הפנסיה) הוא כ-70%, בישראל נכון להיום שיעור התחלופה 40%-50%"

יפית בר, המשרד לשיוויון חברתי: "רוב האוכלוסייה לא עוברת שום הכנה לפרישה. הם פשוט נזרקים לאוויר וצריכים להתמודד עם התקופה החדשה"

ד"ר ליעד אורתל: "אדם משקיע הרבה מאוד שנים את מיטב מרצו במקום עבודה. לכן, בעת הפרישה יש לעזור לו, לא רק בהיבט התקציבית ופיננסי אלא גם בהיבטים של מעגלים חברתיים. פרישה היא אירוע טראומטי, ומקום העבודה לא יכול לחתוך ולהיעלם