תמרוץ ותגמול
תמרוץ ותגמול

תגמול עובדים מיועד לשמש כזרז המניב התנהגות רצויה.
לתמרוץ ותגמול עובדים, ארבעה מרכיבים עיקריים:
- תגמול מובטח- משולם לעובד ללא תלות בגורם נוסף, למעט מימוש יחסי עובד-מעביד על-ידי נוכחות העובד במקום העבודה. בישראל- שכר בסיס, משכורת 13 ודמי הבראה מזוהים כתגמול מובטח.
- תגמול משתנה- משולם לעובד בתנאים מסוימים. לדוגמא, בונוסים, גמול שעות נוספות ועמלות מכירה מזוהים כגמול משתנה.
מינימום גמול שעות נוספות, כפוף להגדרת המחוקק בהתקיימם של תנאים המוגדרים בחוק. במקרים אחרים של תגמול משתנה, נקבעים כלליהם בהסכם העבודה ובמקרים מסוימים כגון בונוסים, גובה התגמול נתון לשיקולו של המעסיק (אם וכמה לשלם לעובד). - הטבות- תגמול מסוגים שונים שמטרתו לספק צורך מסוים של העובד. ישנו מגוון רחב של הטבות. חלקן מנדטוריות ע"פ דין, חלקן ע"פ הסכם עבודה וחלקן ניתנות לשיקול המעסיק. תמרוץ ותגמול כהטבה, לרוב משולם בשווה ערך לכסף ולא בכסף. דוגמאות להטבות: פנסיה, ביטוחים שונים( ביטוח בריאות, ביטוח חיים, ביטוח אובדן כושר עבודה, ביטוח תאונות אישיות, ביטוח שניים), רכב צמוד, ימי חופשה, ארוחות ומתנות לחגים.
- תגמול הוני- מוצע כמניות או אופציות למניות. מטרתו לשמר עובדים וקירוב האינטרס שלהם לחברה. תמרוץ ותגמול הוני נפוצים הינם אופציות לעובדים, אולם ישנן שיטות נוספות כגון מניות הטבה ומניות חסומות.
מאמרים בנושא תמרוץ ותגמול:
דרכים יצירתיות לתגמל עובדים מצטיינים
עובדים מצטיינים הם הנכס הגדול ביותר של החברה ולכן חשוב לעשות ככל האפשר למען שימורם. להלן הדרכים לתמרץ ולתגמל עובדים מצטיינים בחברה.
טרנד נופש חברה באניית פאר
בשנים האחרונות יותר ויותר חברות ישראליות מוציאות את עובדיהן לטיולי שיט מגבשים בספינות פאר ליעדים אטרקטיביים בחו"ל. הנסיעות משלבות חוויות מעשירות, פעילויות גיבוש וכיף.
החורף בפתח: מעסיקים חסרי אונים מול עובדים חולים המתייצבים לעבודה ועובדים בריאים המדווחים על...
העובדה שבישראל שכירים במגזר הפרטי אינם מקבלים תגמול עבור יום המחלה הראשון גורם לרבים מהם להגיע חולים למקום העבודה. תופעת ביפרוק מחלה, המדבקת ישראלים לא פחות מהמחלה עצמה, הופכת את ההתמודדות עם הגעת עובדים חולים למקום העבודה למשימה כמעט בלתי אפשרית.
שכר עובדי חברת החשמל גבוה בכ-160% מהשכר הממוצע במשק
אחד ממצאי דוח נביגנט שהוזמן על ידי רשות החשמל הוא פער עצום בין השכר השנתי של עובד חברת החשמל (כ-278,300 שקל) לעומת השכר השנתי הממוצע במשק (כ-107,600 שקל), כלומר פער בשיעור של כ-160%. על פי המלצת נביגנט, יש לקצץ בעלויות השכר של עובדי חברת החשמל בכ-34% בממוצע. כך, לדבריה, תהיה הפחתה בעלויות התקנת המערכות עליהן משלמים הצרכנים.
הצעת חוק: הסמכות לקביעת גובה שכר הח"כים תועבר לידי ועדה ציבורית
הצעת חוק חדשה הונחה על שולחן הכנסת, לפיה לוועדה הציבורית תהיה סמכות בלעדית לקבוע את שכר חברי הכנסת. הוועדה תמונה על ידי יושב ראש הכנסת ולא על ידי הכנסת, תכלול שני נציגי ציבור ובראשה יעמוד שופט בדימוס של בית המשפט העליון. קביעותיה יונחו על שולחן הכנסת ויובאו בפני יושב ראש הכנסת ועדת הכנסת, אשר יוכלו להעביר הערות בתוך 30 ימים ממועד ההנחה. לאחר דיון בהערות, תפרסם הוועדה הציבורית את החלטתה הסופית. יושב ראש הכנסת וועדת הכנסת יהיו רשאים לפנות לבית המשפט העליון ולעתור נגד החלטת הוועדה הציבורית.
2014: מחצית מהישראלים השתכרו בפחות מ-6,700 שקל בחודש
מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה כי ב-2014 מספר שעות העבודה הממוצע לשבוע היה 41 וההכנסה ברוטו הממוצעת לשעת עבודה עמדה על כ-54 שקל. ההכנסה החציונית מהווה 72% מההכנסה הממוצעת, בדומה ל-14 השנים האחרונות. פערי השכר בין המינים התרחבו במקצת בשנת 2014, לאחר מגמה של יציבות במהלך 5 השנים האחרונות.
גל הטרור: מחסור של כ-4,000 עובדים בענף המסעדות וכ-2,000 מאבטחים
עובדים רבים מהמגזר הערבי המועסקים בענף המסעדות חוששים להגיע במהלך השבועיים האחרונים למקום העבודה, חלקם חוששים מפגיעה בהם וחלקם רוצים להימנע מלהרתיע לקוחות פוטנציאליים. כך המחסור בעובדים, שהחל בתקופת החגים בעקבות החלטת המדינה להעלות את קצב העברת עובדים מאריתראה למתקן חולות בדרום הארץ, העמיק עוד יותר. המחסור העיקרי, כך מסתמן, הוא בעובדי מטבח ובעובדי ניקיון.
חוגגים באין מפריע: כמה מעובדי עיריית חולון דיווחו על אלף שעות עבודה בחודש
מדוח מבקר עיריית חולון עולה כי לכל טופס דיווח נוכחות של עובדי התעבורה צורף עמוד נוסף תחת הכותרת "לפני פריסה". מכיוון שהיו שעבדו 3, 4 ו־4.5 משמרות ביום, דבר הנאסר על ידי החוק, הם פרסו מחדש את המשמרות בסוף כל חודש. קרה אף ששני עובדים הועסקו במשמרת שבה אמור היה לעבוד עובד אחד בלבד, ועובדים דיווחו שעבדו 1,000 שעות בחודש, היקף שעות שאינו מתאפשר גם אם עובדים ללא הפסק במשך כל שעות היממה.
עובד ישראלי זכאי למספר ימי החופשה המקובל במדינות ה-OECD רק לאחר 12 שנות עבודה
ב-20 מתוך 33 המדינות שנסקרו (60%), מספר ימי החופשה השנתית של העובד אינו תלוי בוותק שלו או בגילו. במדינות אלו מספר ימי החופשה ההתחלתי המינימלי גדול יחסית, ונע בין 15 ל-25 ימי עבודה. ב-13 המדינות האחרות נוספים ימי חופשה עם העלייה בוותק או בגיל. מספר ימי החופשה ההתחלתי הוא הקטן ביותר במקסיקו, בקנדה ובישראל. גם לאחר 5 שנות עבודה מספר ימי החופשה במדינות אלו קטן במיוחד, ונע בין 10 ל-12 ימי עבודה בלבד.
יו"ר ועדת הכספים בנוגע להעלאת שכר הח"כים: "אין טעם בדיון נוסף"
לאחר שפרסמה בפומבי לראשונה תלוש משכורת של חבר כנסת, במסגרת מאבקה נגד העלאת שכר הח"כים הצפוי בעקבות הצמדתו לשכר הממוצע במשק, ממשיכה ח"כ שלי יחימוביץ' במאבק ומפרסמת בפייסבוק את התייחסותו של יו"ר ועדת הכנסת לדברים.










