מן הפסיקה

מן הפסיקה

מן הפסיקה

 

מן הפסיקהחשיבות ההשכלה על פסיקות עבר בדיני עבודה הינה חיונית להבנת תקדימי עבר של מחדלים ועבירות ביחסי עבודה.

גישה לפסיקות דיני עבודה, מעניקה קווים מנחים להתנהלות בתרחישים ביחסי עבודה, מורכבים ורגישים ככל שיהיו.

 

בישראל קיימת מערכת בתי דין ייחודית לדיני עבודה מתוקף חוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט 1969. המערכת הינה ערכאת שפיטה בלתי תלויה, המתמחה בתחומי משפט העבודה והביטחון הסוציאלי (ביטוח לאומי, ביטוח בריאות, ביטוח ממלכתי ועוד).

 

 

בית הדין לעבודה אוצר ארבעה תחומים:

 

  1. תביעות אזרחיות (ללא רף סכום), הנוגעות לסכסוכי עובד-מעביד, או משא ומתן בקבלה לעבודה. משמעותן בפועל של תביעות אזרחיות, הינן מימוש זכויות היחיד ביחסי עובד מעביד.
  2. ענייני הציבור – התאגדות עובדים, יחסי עבודה במשק, שביתות, צווי הרחבה ודיני עבודה ציבוריים. ההליכים מתייחסים לפרשנות ומימוש הסכמים קיבוציים במערכת יחסים קיבוצית. כמו כן משויכים ההליכים למסגרת משפט העבודה הארגוני: הליכים בין ארגוני עובדים לחבריהם, הליכים בין ארגוני עובדים לארגוני עובדים אחרים או הליכים בין מעבידים לבין עצמם.
  3. ערעורים – כדוגמת ערעור על החלטת אוטוריטה בנושא עבודה (למשל החלטת גורם מוסמך בביטוח לאומי).
  4. עבירות פליליות קלות בענייני עבודה- הליכים המפורטים בתוספת לחוק בית הדין לעבודה.

 

מאמרים בתחום:

עובד יפצה מעסיק ב-30 אלף שקל; נשללו לו 28% מהפיצויים ודמי הודעה מוקדמת

הסיבה: הפרת הסכם העבודה, הפרת חובת האמון וחובת תום הלב; העובד ישלם סכום נוסף עבור סחורה שלקח ללא רשות והוצ' משפט; ביה"ד הארצי: בהסכמת המעסיק הופחת הפיצוי מ-60 אלף שקל שפסק ביה"ד האיזורי  

5 עובדים ערערו על אי תשלום זכויות קוגנטיות: 3 זכו ו-2 הפסידו

כל העובדים עסקו באותו תפקיד, עבדו עבור אותו מעסיק, קיבלו את אותו שכר, היו אמורים לקבל את אותם זכויות: אבל רק 3 זכו בערעור בעוד שערעור ה-2 האחרים לא התקבל

נדחה ערעור חברה בנוגע לתשלום דמי ביטוח לאומי עבור שימוש ברכב החברה

ביה"ד: יש חובה לשלם דמי ביטוח לאומי - לפי שווי שימוש מלא - ברכב שניתן לעובד ע"י המעסיק, כאשר הרכב אינו עומד בהגדרות ובתנאים של רכב תפעולי או רכב עבודה

פיטורי עובדים בסמוך ולפני גיל הפרישה

מעסיק שמפטר עובד שגילו קרוב לגיל הפרישה יצטרך להוכיח לבית הדין הוכחות שפיטורי העובד נבעו משיקולים אמיתיים שאינם נוגעים לגילו

גיל 67 לא חייב להיות סוף הדרך בשוק העבודה

בית הדין הארצי: עובד שהגיע לגיל 67 או לפני כן, יכול לבקש מהמעסיק להמשיך עבודתו גם לאחר גיל הפרישה המקובל ועל המעסיק לשקול זאת בכובד ראש ובתום לב

האם היעדר יכולת לגייס עובדים נובעת מהתמקדות בעובדים צעירים בלבד

מעסיקים רבים קובלים על כך שאין להם עובדים, והחברה במצב הקרוב לחוסר יכולת לתפקד, משום שהם לא מצליחים למצוא עובדים; השאלה הגדולה: האם הם מעוניינים לגייס גם עובדים בגילאי 40 פלוס

פיצוי לא ממוני 85 אלף שקלים לפרילנסרית שהוכרה בדיעבד כשכירה

בנוסף, 33 אלף שקלים הוצאות משפט; התובעת קיבלה תשלום כנגד חשבוניות אבל עבדה לפי שעות וחוייבה בדיווח, השתמשה בציוד ומתקנים של המעסיק, קיבלה חדר קבוע אצל המעסיק, השתתפה בהשתלמויות מקצועיות, חויבה לקבל אישור על כל היעדרות או חופשה ועוד

עובד שגנב מהמעסיק לא יקבל כלל פיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת

הסיבה: נסיבות הגניבה וחומרתה; כמו כן, העובד לא יקבל פיצוי על היעדר שימוע; בעקבות ערעור העובד הוא ישלם למעסיק 50 אלף שקלים עבור הוצאות החקירה שהובילה להוכחת הגניבה ועוד 40 אלף שקלים הוצאות המשפט

פיצוי של כ-91 אלף שקל לעובד שלא קיבל פיצויי פיטורים וגמול שעת נוספות

בנוסף תשלם החברה לעובד 7,500 שקלים הוצאות משפט; ביה"ד: השעות הנוספות הגלובליות לא 'התנהגו' כתשלום עבור שעות נוספות; העובד פוטר ולא התפטר - הוא לא היה חייב להסכים להצעה לעבור לעבוד בחברה אחרת

ביה"ד הארצי קיבל ערעור מעסיק לגבי תביעה יצוגית לגבי חופשה ושכר

ביה"ד הארצי לעבודה דחה את ערעור העובדת לגבי דחיית בקשתה לנהל תביעה יצוגית בנוגע לפיצוי לפי חוק הודעה לעובד, ולפי חוק הגנת השכר

פורטל משאבי אנוש ברשתות החברתיות

24,924אוהדיםלייק
300עוקביםמעקב
47עוקביםמעקב
307מנוייםלהירשם

Warning: A non-numeric value encountered in /home/hrusco/public_html/wp-content/themes/Newsmag/includes/wp_booster/td_block.php on line 248