מן הפסיקה
מן הפסיקה
חשיבות ההשכלה על פסיקות עבר בדיני עבודה הינה חיונית להבנת תקדימי עבר של מחדלים ועבירות ביחסי עבודה.
גישה לפסיקות דיני עבודה, מעניקה קווים מנחים להתנהלות בתרחישים ביחסי עבודה, מורכבים ורגישים ככל שיהיו.
בישראל קיימת מערכת בתי דין ייחודית לדיני עבודה מתוקף חוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט 1969. המערכת הינה ערכאת שפיטה בלתי תלויה, המתמחה בתחומי משפט העבודה והביטחון הסוציאלי (ביטוח לאומי, ביטוח בריאות, ביטוח ממלכתי ועוד).
בית הדין לעבודה אוצר ארבעה תחומים:
- תביעות אזרחיות (ללא רף סכום), הנוגעות לסכסוכי עובד-מעביד, או משא ומתן בקבלה לעבודה. משמעותן בפועל של תביעות אזרחיות, הינן מימוש זכויות היחיד ביחסי עובד מעביד.
- ענייני הציבור – התאגדות עובדים, יחסי עבודה במשק, שביתות, צווי הרחבה ודיני עבודה ציבוריים. ההליכים מתייחסים לפרשנות ומימוש הסכמים קיבוציים במערכת יחסים קיבוצית. כמו כן משויכים ההליכים למסגרת משפט העבודה הארגוני: הליכים בין ארגוני עובדים לחבריהם, הליכים בין ארגוני עובדים לארגוני עובדים אחרים או הליכים בין מעבידים לבין עצמם.
- ערעורים – כדוגמת ערעור על החלטת אוטוריטה בנושא עבודה (למשל החלטת גורם מוסמך בביטוח לאומי).
- עבירות פליליות קלות בענייני עבודה- הליכים המפורטים בתוספת לחוק בית הדין לעבודה.
מאמרים בתחום:
שכיר שעבד גם כעצמאי הוכר כשכיר בלבד ויקבל פיצויים בעשרות אלפי ש"ח
ביה"ד: אין הבדל בין אופי עבודתו כעצמאי לאופי עבודתו כשכיר, למעט בנושא התמורה; פעילותו כעצמאי היתה חלק מהפעילות השוטפת; פעילות זו בוצעה גם ע"י שכירים בחברה
המעסיק לא תבע את הדברים הנכונים ולכן לא יפוצה על גניבה ע"י העובד
עובד גנב מהמעסיק חומרים והשתמש ברכב של המעסיק כדי למכור אותם במהלך שעות העבודה - ביה"ד הארצי: בהיעדר הוכחת קיום הנזק הנטען או האפשרות לכמת אותו, מבוטל חיוב העובד לפצות את המעסיק בגין הנזק
בוטלו פיטורי עובד שפוטר בשל התארגנות במקום העבודה
ביה"ד: עצם הפגיעה בהתארגנות היא סוגייה הנוגעת לכל העובדים בחברה ויש אינטרס קבוצתי משותף של כלל העובדים לבירור המחלוקת
102 אלף שקל פיצוי על פיטורים שלא כדין שימוע שלא כדין ופגמים נוספים
ביה"ד: "הסיבות לפיטורי העובד אין בהן ממש, והחברה לא הצביעה על כל סיבה אחרת"; "הליך השימוע היה פיקטיבי"; "העובד פוטר על לא עוול בכפו, ותוך שהוא חווה השפלה, עוגמת נפש, ופגיעה בשמו הטוב"
פיצויי פיטורים לעובד שהתפטר בשל הרעה שהוא צופה שתתרחש בתנאי העבודה
עובד התפטר בדין מפוטר וקיבל פיצויי פיטורים, בעקבות מידע שקיבל לגבי הרעה מוחשית בתנאי העבודה שעתידה להתבצע, אף שההרעה טרם התרחשה בפועל
מעסיק ישלם לעובדת כ-182 אלף שקל בגלל שכר נמוך משכר עובד באותו תפקיד
ביה"ד: על המעסיק היה להשוות את שכר העובדת לשכר העובד; פס"ד: המעסיק ישלם לעובדת פיצוי של כ-162 אלף שקל ובנוסף כ-20 אלף שקל הוצאות משפט
פיצוי של כ-323 אלף שקל לעובד בשל לשון הרע והפרת זכויות נוספות
ביה"ד: פיצוי לעובד שפוטר בסכום של 50 אלף שקל בשל הוצאת לשון הרע ע"י המעסיק; שאר סכומי הפיצויים ישולמו לעובד בשל הפרת זכויות נוספות
עובדת שמתפטרת קרוב לגיל 67 תקבל פיצויים בלי קשר לגיל שהחלה לעבוד
גם אם העובדת החלה לעבוד אצל המעסיק אחרי גיל 62 – גיל פרישת נשים – עדיין היא זכאית לקבל פיצויי פיטורים אם מתפטרת קרוב לגיל 67
ביה"ד: הפיטורים היו מנימוקים עיניניים; לא היתה התנכלות תעסוקתית
ביה"ד קיבל את תביעת העובדת להפרשי פיצויים, להפרשי תמורת הודעה מוקדמת, להפרשי פידיון חופשה, לגמול שעות נוספות ולפיצוי בגין הודעה בכתב על תנאי עבודתה
חופשה כפויה לעובד שמסרב להתחסן, מסרב להיבדק ומסרב לתפקיד חלופי
עו"ד קובי חתן: "נראה כי בתי"הד מגלים עמדה עקבית, הגורסת כי למעסיק זכות לדרוש מעובד שאינו מחוסן נגד קורונה, לעמוד בתנאים שונים כדי להגיע אל מקום העבודה" – כתבה שלישית בסדרה