מן הפסיקה
מן הפסיקה

גישה לפסיקות דיני עבודה, מעניקה קווים מנחים להתנהלות בתרחישים ביחסי עבודה, מורכבים ורגישים ככל שיהיו.
בישראל קיימת מערכת בתי דין ייחודית לדיני עבודה מתוקף חוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט 1969. המערכת הינה ערכאת שפיטה בלתי תלויה, המתמחה בתחומי משפט העבודה והביטחון הסוציאלי (ביטוח לאומי, ביטוח בריאות, ביטוח ממלכתי ועוד).
בית הדין לעבודה אוצר ארבעה תחומים:
- תביעות אזרחיות (ללא רף סכום), הנוגעות לסכסוכי עובד-מעביד, או משא ומתן בקבלה לעבודה. משמעותן בפועל של תביעות אזרחיות, הינן מימוש זכויות היחיד ביחסי עובד מעביד.
- ענייני הציבור – התאגדות עובדים, יחסי עבודה במשק, שביתות, צווי הרחבה ודיני עבודה ציבוריים. ההליכים מתייחסים לפרשנות ומימוש הסכמים קיבוציים במערכת יחסים קיבוצית. כמו כן משויכים ההליכים למסגרת משפט העבודה הארגוני: הליכים בין ארגוני עובדים לחבריהם, הליכים בין ארגוני עובדים לארגוני עובדים אחרים או הליכים בין מעבידים לבין עצמם.
- ערעורים – כדוגמת ערעור על החלטת אוטוריטה בנושא עבודה (למשל החלטת גורם מוסמך בביטוח לאומי).
- עבירות פליליות קלות בענייני עבודה- הליכים המפורטים בתוספת לחוק בית הדין לעבודה.
מאמרים בתחום:
פיצוי של כ-11 אלף שקלים לעובדת שהמעסיק הפר את חוזה ההעסקה שחתם איתה
מסכום הפיצוי יקוזזו כ-3000 שקלים משום שהעובדת לא נתנה הודעת התפטרות מראש; ביה"ד: חוזה העסקה קובע את תנאי ההעסקה גם אם בתכתובות שקדמו לחתימתו נקבע אחרת
בהיעדר יכולת לפקח על שעות עבודת העובדים הם לא יקבלו גמול שעות נוספות
פס"ד ביה"ד הארצי: עובד שלא ניתן לפקח על שעות עבודתו באמצעים טכנולוגיים סבירים, אינו זכאי לגמול שעות נוספות
נדחתה תביעה של פרילנסרית להכרה בדיעבד ביחסי עובד מעסיק
היחסים בין התובעת לארגון, לא עמדו ברובם המכריע של המבחנים הקובעים אם התובע שכיר או פרילנסר; גם אם היה מקום להכיר בה כשכירה, התשלום שקיבלה גבוה יותר מהעלויות אילו הוגדרה כשכירה
פיצוי של כ-26.7 אלף שקל לעובד שלא קיבל פיצויי פיטורים
בנוסף תשלם החברה 15 אלף שקל הוצאות משפט; העובד התפטר בדין מפוטר אך לא שולמו לו פיצויי פיטורים. הפיצוי שישולם כולל פיצויי הלנה
פיצוי 80 אלף שקל בגלל התעמרות: המעסיק ניסה לגרום לעובד להתפטר
ביה"ד: העובד זכאי להשלמת פיצויי פיטורים בגין שנת עבודתו הראשונה, לפיצוי בגין אי הפרשות לקופת פיצויים עבור תקופת ההפרה, וכן לדמי הבראה
פיצוי של 181,445 שקל לפרילנסרית שהוכרה כשכירה לאחר 22 שנות עבודה
בנוסף, ישלם המעסיק 15 אלף שקל הוצאות משפט; התובעת תשלם למעסיק פיצוי בסכום 9,750 בגין אבדן הכנסות ושעות שדווחו ביתר
נדחתה תביעת עובד לפיצויי פיטורים משום שלא הגיש את העילה המתאימה
המעסיק נמנע מהפקדות לפנסיה בגין פרמיה ובונוס שהיו חלק מהשכר הרגיל, אך העובד הגיש התפטרות מסיבה אחרת, ולא התריע בזמן, לכן נדחתה תביעתו להתפטר בדין מפוטר
האם בעקבות הכרה בדיעבד בפרילנסר כשכיר ניתן לקזז ממנו כספים שקיבל ביתר
ביה"ד הארצי: לאור התמורות שחלו בשוק העבודה, יש לבחון מי יכול להיות מוגדר כשכיר, תוך שימת דגש על מיהו עובד שכיר שיש להגן עליו ומי אינו נדרש להגנה שכזאת
פיצוי של כ-28 אלף שקל בלבד למרות הפגמים בפיטורי העובדת
ביה"ד פסק לעובדת פיצוי של 5,000 שקלים בלבד בשל פיטורים שלא כדין, ולא פסק פיצוי בשל אי קיום שימוע; ביה"ד: תכליתו של השימוע התקיימה בפועל ולכן העובדת לא זכאית לפיצוי בגין היעדר שימוע כדין
האם בתיה"ד יאפשרו למעסיק לאסור על עובד לעסוק בעבודה צדדית נוספת
ביה"ד: מעסיק יכול לאסור על עובד לעבוד בעבודה נוספת – אם העובד לא קיבל לכך אישור










