שיתוף

מעבר של עובדים בין תעשיות או בין ענפים ותחומים בתוך אותה תעשייה, נחשב עד לא מזמן לסיכון ואף לסימן של חוסר יציבות.

אלא שבימים אלה, דו"ח של מקינזי מגדיר את המעבר הזה כאג'יליות קריירה, או, המדד החדש לחוסנו של העובד.

המעבר המאסיבי מענפים מסורתיים (כמו קמעונאות פיזית או ייצור שמרני) לענפים עתירי טכנולוגיה וקיימות, הוא לא רק תוצאה של כורח, אלא של הזדמנות חסרת תקדים למנף מיומנויות אנושיות במקומות שזקוקים להן נואשות.

המספרים שמאחורי המגמה – המהפך של 2026:

ממחקרים של חברות המחקרים האמריקאיות גרטנר ודלויט עולה תמונה ברורה של האצה דרמטית בשנתיים האחרונות.

אם בשנת 2024, שיעור העובדים במדינות המערב שעברו בין ענפים בתוך אותה תעשייה עמד על כ-22%, הרי שבשנת 2026 נתון זה זינק לכ-28%.

שינוי משמעותי עוד יותר, נרשם במעבר בין תעשיות שונות לחלוטין, כלומר מתעשייה אחת לאחרת: אם לפני כשנתיים, רק כ-14% מהעובדים עברו מתעשייה אחת לאחרת, הרי שהשנה שיעור זה כבר עומד על כ-24%.

בישראל, המגמה הזו בולטת אף יותר. בגלל הדינמיות של סקטור ההייטק והחדירה שלו לענפים מסורתיים, לרבות חקלאות, מזון וביטחון, כ-31% מהעובדים מבצעים מעבר בין ענפים (בתוך אותה תעשייה) וכ-27% חוצים את הקווים לתעשיות חדשות לגמרי מדי שנה.

המניעים העיקריים למעבר בשנת 2024 היו שכר וגמישות. אלא שהשנה, המניע המרכזי לצעד כזה הוא רלוונטיות תעסוקתית בעידן הבינה המלאכותית.

להלן 7 סיבות למעבר של עובדים מתעשייה אחת לאחרת ב-2026 ולהמצאת עצמם מחדש:

1 ביטוח העתיד בעידן הבינה המלאכותית:

העובדים כיום כבר לא בורחים מהבינה המלאכותית, אלא עוברים לתעשיות שבהן הבינה המלאכותית היא שותפה של העובדים האנושיים ולא תחליף להם.

המעבר הוא לרוב לענפים שבהם התרומה היחודית של עובד אנושי היא קריטית, כמו למשל שירותי בריאות מותאמים אישית או ניהול מערכות אנרגיה מורכבות.

2 מיומנויות רוחביות:

לפני כשלוש שנים נהוג היה לחשוב שהמומחיות של העובד היא התעשייה. כלומר ממוקדת תעשייה.

כיום, המומחיות היא המיומנות. יכולת ניתוח נתונים, פתרון בעיות מורכבות ואינטליגנציה רגשית, הם מטבעות שאפשר להמיר בכל ענף.

החוקרים של חברת המחקרים דלויט מציינים, כי כ-75% מהמשרות החדשות ב-2026 דורשות מיומנויות שאינן תלויות בתעשייה ספציפית.

3 שבירת תקרת השכר דרך מגוון כישורים וסגירת פערי מיומנויות:

עובד שמביא איתו יכולות של ניהול מוצר מעולם התוכנה לעולם הנדל"ן או התשתיות, יכול לזכות בקפיצת שכר משמעותית.

תעשיות מסורתיות שנמצאות בתהליך טרנספורמציה דיגיטלית מוכנות לשלם פרמיה גבוהה כדי למשוך טלנט מתעשיות ההייטק.

4 חיפוש אחר עומק ומשמעות:

לאחר גלי הפיטורים של 2024-2025 בקרב ענקיות ה-Big Tech, עובדים רבים עברו לתעשיות שיש להן השפעה על העולם כמו למשל אקלים, חינוך, בריאות וכדומה.

בימים אלה, שביעות רצון העובדים נמדדת ביכולת לראות את ההשפעה הפיזית של העבודה בעולם הממשי.

5 הגמישות כסטנדרט, לא כהטבה:

לפני כשלוש שנים, עובדים רבים העדיפו לעבור לתעשייה אחרת ואף לעשות הסבת מקצוע מלאה כדי לקבל את האפשרות לעבוד לפי המודל ההיברידי.

בימים אלה, גמישות בעבודה מהווה את הבסיס לדיון. כלומר, עובדים עוברים לתעשיות שאימצו מודלים של עבודה מכל מקום או שבוע עבודה מקוצר. התפשטות המדמות הללו מורגשת השנה במיוחד בתעשיות כמו פיננסים וייעוץ.

6 גיוון הניסיון והיכולת של עובדים להמציא את עצמם מחדש – כנכס קריירה:

בימים אלה, מעדיפים מנהלי הגיוס ומנהלי משאבי האנוש את העובדים שבאמתחתם ניסיון מגוון.

כלומר, מועמדים שעברו בין תעשיות ומביאים איתם נקודות מבט מגוונות ומצטלבות.

ממחקר של גרטנר עולה, כי מועמדים שיש להם רקע רב-תעשייתי נתפסים כבעלי יכולת הסתגלות גבוהה בכ-40% יותר ממועמדים שנשארו באותה תעשייה במשך עשור.

7 האצת הצמיחה האישית של העובד:

מעבר לתעשייה חדשה הוא 'בוסטר' קוגניטיבי. הוא מאלץ את העובד ללמוד 'שפה' חדשה, רגולציה חדשה ודינמיקה חדשה. זה מונע שחיקה ושומר על היכולות הקוגניטיביות של העובד  רלוונטיות לשוק העבודה המשתנה במהירות.

 

פסטיבל משאבי אנוש 2026

אין תגובות

השאר תגובה