שחיקה של עובדים היא מצב של תשישות פיזית ורגשית שיכולה להשפיע קשות על הפרודוקטיביות, המעורבות והרווחה הכללית של העובד.
זהו תהליך הדרגתי שמתפתח עם הזמן, והבנת התקדמותו חיונית למנהלי משאבי אנוש.
זיהוי שלושת השלבים הייחודיים של שחיקה מאפשר למנהלי משאבי אנוש להתערב באופן יזום, לתמוך בעובדים ולהגן על הארגון מההשלכות היקרות שלה, כגון תחלופה גבוהה, מורל נמוך וירידה בביצועים.
להלן 3 שלבי השחיקה של עובדים ואיך יש לטפל בהם:
שלב 1: שלב ירח הדבש:
השלב הראשון של שחיקה מתחיל לעיתים קרובות דווקא בתקופה של אנרגיה ומחויבות גבוהה.
עובדים בשלב זה נלהבים ובעלי מוטיבציה, לוקחים על עצמם משימות חדשות ותחומי אחריות חדשים בגישה חיובית.
הם עשויים להרגיש תחושת מטרה חזקה ומוכנים לעבוד שעות ארוכות כדי לעמוד בציפיות.
זה אמנם נראה כמו מצב אידיאלי, אבל זוהי תקופה בסיכון גבוה מכיוון שהעובד עשוי להתאמץ יתר על המידה בלי להבין זאת.
יתכן שהם מתעלמים מסימנים מוקדמים של לחץ, כגון קשיי שינה או רשימה הולכת וגדלה של משימות שלא הושלמו.
עבור מנהל משאבי האנוש, שלב זה הוא אזהרה עדינה. יש לשים לב לעובד שעמוס בעומס יתר באופן עקבי, גם אם הוא עובד פרודוקטיבי מאוד.
יש לתת לו תזכורת עדינה לקחת הפסקות או אף ימי חופש, ולעודד איזון בריא בין עבודה לחיים אישיים. צעדים אלה יכולים למנוע ממנו לעבור לשלב הבא, המסוכן יותר.
שלב 2: תחילת הלחץ:
בשלב השני, ההתלהבות הראשונית מתחילה לדעוך, והסימנים הראשונים של לחץ כרוני מופיעים.
העובד עשוי להתחיל להרגיש שהוא טובע בעבודה וחסר יכולת לעמוד בקצב הדרישות.
כאן מתרחש שינוי ניכר בהתנהגות. העובד שהיה פעם להוט עשוי להפוך לציני, עצבני או מסוגר.
הוא עשוי להתחיל להחמיץ דדליינים, לעשות יותר טעויות או להתלונן על עומס העבודה שלו.
הפרודוקטיביות שלו עשויה לרדת, והוא עשוי להראות חוסר עניין בפעילויות צוות.
עבור מנהל משאבי האנוש, שלב זה מהווה נורה אדומה ברורה. חשוב לקיים שיחה פרטית עם העובד כדי להבין את הקשיים שלו ולהציע תמיכה.
זה עשוי לכלול התאמת עומס העבודה שלו, מתן גישה למשאבי רווחה נפשית או יישום לוח זמנים גמיש. התעלמות מסימנים אלה יכולה להוביל לשלב הסופי והמזיק ביותר.
שלב 3: שחיקה כרונית:
השלב השלישי והאחרון הוא שחיקה כרונית מלאה. בשלב זה, העובד מותש לחלוטין וחש מנותק רגשית מהארגון ומהמשימות.
הוא חווה תחושה עמוקה של חוסר תקווה ואדישות, ולעיתים קרובות חש חוסר שליטה מוחלט על עבודתו וחייו.
הוא עשוי להיות עייף, עצבני וציני כל הזמן, וביצועיו יפגעו באופן משמעותי. תסמינים פיזיים כמו כאבי ראש, בעיות בטן ועייפות עשויים להפוך לשכיחים.
בשלב זה, סביר להניח שהעובד מחפש באופן פעיל עבודה חדשה או מתכונן להתפטר.
מנקודת מבט של מנהל משאבי האנוש, זהו משבר. התערבות בשלב זה דורשת גישה מקיפה וחומלת, שעשויה לכלול חופשה, ייעוץ מקצועי או שינוי משמעותי בתפקידו או בתחומי אחריותו.
זיהוי שלבים אלה מאפשר למנהלי משאבי אנוש לעבור מעמדה תגובתית לעמדה פרואקטיבית, לטפח סביבת עבודה תומכת ולשמור על בריאותו של העובד ועל הצלחתה ארוכת הטווח של החברה.
