כל מעסיק חייב על פי החוק בישראל להתאים את מקום העבודה ותנאי העבודה לעובדים עם מוגבלות לפי צרכיהם המיוחדים, כדי לאפשר להם למלא את תפקידם כמו עובדים ללא מוגבלות.
ההתאמות כוללות התאמה פיזית של מקום העבודה או הציוד, התאמה של נהלי העבודה והקפדה על חניה נגישה, לעובד וגם למועמד לעבודה שמגיע לריאיון או למבחני מיון.
עם זאת, החוק קובע כי המעסיק אינו חייב לבצע את ההתאמה אם ביצוע ההתאמה פוגע במהות התפקיד או מטיל על המעסיק נטל בלתי סביר.
חשוב לציין כי המדינה משתתפת במימון התאמות לעובדים עם מוגבלות במקום עבודתם.
עד כאן החוק עצמו. אבל נשאלת השאלה, האם על הארגון להנגיש משרדים לעובדים עם מוגבלויות גם לצרכים שלו עצמו.
מסתבר שארגונים בהחלט צריכים להנגיש את משרדיהם לעובדים עם מוגבלויות, ולא רק כעניין של עמידה בדרישות החוק.
זהו היבט בסיסי ביצירת סביבת עבודה פרודוקטיבית, שוויונית ומכילה.
תכנון ועיצוב מכוונים של סביבת העבודה, באופן המסיר מחסומים פיזיים וטכנולוגיים, מאפשרים לחברות לנצל מאגר כישרונות רחב יותר ולטפח תרבות ארגונית שבה כל עובד מרגיש מוערך ומועצם לתרום.
כדי ליצור משרד נגיש, ארגון צריך לקחת בחשבון הרבה יותר מסתם הצבת רמפה בכניסה.
הנגישות צריכה להיות שזורה במארג מקום העבודה מהיסוד, בהתאם לעיקרון הנקרא עיצוב אוניברסלי.
משמעות הדבר היא עיצוב מוצרים וסביבות כך שיהיו שמישות לכל העובדים, במידה הרבה ביותר האפשרית, ללא צורך בהתאמות או עיצוב מיוחד.
עבור המרחב הפיזי, משמעות הדבר היא הבטחת מסדרונות רחבים ונקיים, דלתות אוטומטיות או קלות להפעלה, ושירותים נגישים בכל קומה.
שולחנות ותחנות עבודה בגובה מתכוונן משנים את כללי המשחק, ומאפשרים התאמה לעובדים בין אם הם בכיסא גלגלים או מעדיפים לעמוד. אם במשרד יש מטבח לשימוש העובדים, גם המטבח והאביזרים בו צריכים להיות נגישים.
יש לשקול גם תאורה ואקוסטיקה כדי להתאים לעובדים עם רגישויות חושיות.
מעבר למשרד הפיזי, נגישות טכנולוגית היא קריטית. זה כולל אספקת טכנולוגיות מסייעות כמו קוראי מסך לעובדים לקויי ראייה ותוכנות זיהוי קולי לאנשים עם ניידות מוגבלת.
כל החומרים הדיגיטליים, מאתרי האינטרנט של החברה ועד מסמכים פנימיים ומצגות, צריכים לעמוד בהנחיות נגישות כמו הנחיות נגישות תוכן אינטרנט (WCAG), ולהבטיח שהם תואמים לטכנולוגיה מסייעת וניתנים לשימוש על ידי כולם.
מקום עבודה נגיש באמת, מתייחס גם למחסומי גישה ומחסומים תרבותיים.
זה דורש מתן הכשרה לעל העובדים והמנהלים על מודעות למוגבלויות. מדובר בטיפוח סביבה שבה מעודדים תקשורת פתוחה בנוגע להתאמות ובה כל העובדים זוכים ליחס של כבוד והערכה.
להלן 3 סיבות לחשיבות הרבה של נגישות המשרד וכל סביבת העבודה:
1 משיכה ושימור כישרונות מובילים:
הפיכת מקום עבודה לנגיש מאפשרת לארגון להרחיב משמעותית את מאגר הכישרונות שלו.
לעיתים קרובות, חברות מתעלמות ממועמדים מוכשרים רבים שיש להם מוגבלויות, ופוסחות עליהם, בגלל מתקנים בלתי נגישים או טכנולוגיה מיושנת.
חברה שמעדיפה נגישות ממחישה בכך שהיא מחויבת לגיוון והכלה, מה שהופך אותה למעסיקה אטרקטיבית יותר.
זה מוביל גם לשיעורי שימור עובדים גבוהים יותר, שכן העובדים חשים שהארגון תומך בהם. לכן סביר יותר שהם ישארו בחברה שמעריכה את תרומתם ורווחתם.
2 הגברת המורל והפרודוקטיביות:
כאשר לעובדים עם מוגבלויות יש את הכלים והסביבה הדרושים להם כדי להצליח, הדבר משפיע ישירות על המורל והפרודוקטיביות שלהם.
הסרת המחסומים מאפשרת להם להתמקד בעבודתם, במקום להתמודד כל הזמן עם מרחב לא נוח או לבקש סידורים מיוחדים.
תחושת שייכות ותמיכה זו מטפחת סביבת עבודה חיובית עבור כולם, מה שמוביל למעורבות מוגברת, שיתוף פעולה והצלחה עסקית כוללת.
3 טיפוח חדשנות ויצירתיות:
כוח עבודה מגוון, כולל אנשים עם מוגבלויות, מביא מגוון של נקודות מבט וחוויות ייחודיות. נקודות מבט שונות אלו יכולות לעודד חדשנות ולהוביל לפתרון בעיות יצירתי יותר.
שילוב עובדים עם מוגבלויות בתכנון ופיתוח של מוצרים ושירותים מאפשר לחברות לוודא שהיצע המוצרים או השירותים שהן מספקות יהיה כוללני ונגיש יותר, יגיע לבסיס לקוחות רחב יותר וייצר יתרון תחרותי.
