הטלנטים המבוקשים ביותר על ידי הארגונים הם אלה שיודעים ומסוגלים לפתור בעיות מורכבות בעבודה. יש עובדים שיש להם את הכישרון הטבעי לפתרון בעיות והם למעשה אלה שארגונים מחזרים אחריהם במרץ.
אבל מסתבר שהיכולת לפתור בעיות מורכבות בעבודה יכולה לנבוע גם ממיומנות נרכשת שניתן לטפח אותה על פני זמן.
לאינטליגנציה רגשית, להשכלה, להכשרה ולניסיון רב שנים, יש תפקידים מרכזיים בפיתוח ושיפור יכולתו של עובד לפתור בעיות סבוכות ביעילות.
עם זאת, ארגונים שמעודדים פיתוח מיומנויות פתרון בעיות ומשקיעים בכך משאבים, יכולים לטפח עובדים שיכולים להסתגל במהירות לשינויים, שהם חדשניים ושהם בעלי תושייה.
במילים אחרות, גם אם לעובדים מסוימים אין כשרון טבעי לפתור בעיות מורכבות במקום העבודה, הם יכולים לפתח את המיומנות לפתור בעיות מורכבות בעבודה, בתנאי שמפתחים ומשכללים אותה כל הזמן.
בשורה התחתונה, היכולת לפתור בעיות מורכבות נובעת אמנם מכישרון וממיומנויות קוגניטיביות מסוימות המאפשרות לפתור בעיות, כמו למשל חשיבה ביקורתית, זיהוי דפוסים וכו. אבל בה בעת, ניתן לטפח ולשפר מיומנויות אלו על ידי הכשרה והתנסות.
להלן 10 היבטים של פיתוח מיומנות לפתרון בעיות מורכבות בעבודה:
1 יכולת לפתור בעיות מורכבות שנובעת מכישרון טבעי:
פתרון בעיות הוא ביסודו כשרון קוגניטיבי, הכולל את היכולת לנתח מידע, לזהות בעיות, לייצר פתרונות פוטנציאליים ולבחור את דרך הפעולה הטובה ביותר להשגת התוצאה הרצויה.
אלא שכמו דברים רבים אחרים שנובעים מכשרון טבעי, גם את היכולת הזאת ניתן ללמוד ולשפר על ידי תרגול והכשרה.
2 יכולות קוגניטיביות:
יכולות קוגניטיביות מסוימות, כגון חשיבה אנליטית, חשיבה לוגית ויצירתיות, תורמות רבות ליכולת לפתור בעיות ביעילות.
לאנשים מסוימים יש כישורים טבעיים למיומנויות קוגניטיביות אלו. אבל ניתן לפתח אותם עוד יותר באמצעות אימון ותרגול.
3 חינוך והכשרה:
ניתן לטפח מיומנויות לפתרון בעיות על ידי תוכניות פיתוח מקצועי וקורסי הכשרה. לדוגמה, קורסים בחשיבה ביקורתית, בקבלת החלטות ובפתרון בעיות, יכולים לספק לאנשים גישות מובנות להתמודדות עם סוגיות מורכבות.
4 ניסיון וחשיפה:
לניסיון יש תפקיד מכריע בפיתוח כישורי פתרון בעיות. כאשר אנשים נתקלים במגוון אתגרים ומכשולים במהלך העבודה, יש להם הזדמנות ללמוד מניסיונם ולהתאים את אסטרטגיות פתרון הבעיות שלהם בהתאם.
5 משוב ושיקוף:
הרהור על חוויות קודמות בפתרון בעיות וחיפוש משוב ממנטורים או עמיתים, יכולים לעזור לאנשים לחדד את הגישה שלהם לפתרון בעיות. משוב בונה יכול להדגיש תחומים ונושאים הדורשים שיפור וחידוד, ולהנחות פיתוח מיומנויות.
6 תהליך למידה הדרגתי:
פתרון בעיות הוא לעתים קרובות תהליך למידה הדרגתי שבמהלכו אנשים לומדים מהצלחות ומכישלונות כאחד. עם הזמן, הם מפתחים רפרטואר של אסטרטגיות וטכניקות לטיפול בסוגים שונים של בעיות.
7 למידה בינתחומית:
כישורי פתרון בעיות אינם מוגבלים לתחום או מקצוע ספציפיים. ניתן ליישם אותם על פני תחומים ותעשיות שונות. חשיפה לדיסציפלינות ונקודות מבט מגוונות יכולה לשפר את יכולות פתרון הבעיות של הפרט.
8 חשיבה מכוונת צמיחה:
עם חשיבה מכוונת צמיחה, ונחישות לפתח יכולות על ידי מאמץ והתמדה, ניתן להשפיע במידה משמעותית על נכונותו של העובד לשפר את כישורי פתרון הבעיות.
אנשים שיש להם חשיבה מוכוונת צמיחה, נוטים יותר לקחת על עצמם אתגרים ולראות בכישלונות הזדמנויות לצמיחה.
9 גורמים סביבתיים:
סביבת עבודה נוחה יכולה לתמוך בפיתוח מיומנויות לפתרון בעיות. ארגונים המעודדים חדשנות, שיתוף פעולה ולקיחת סיכונים, מספקים לעובדים את המרחב להשחיז את יכולותיהם.
10 למידה מתמשכת:
פתרון בעיות אינו מיומנות סטטית. הוא יכולת שמתפתחת בד בבד עם נסיבות משתנות ואתגרים חדשים. לכן, עובדים שרוצים להיות בעלי יכולת לפתור בעיות, חייבים להתחייב ללמידה מתמשכת וליכולת הסתגלות מירה למצבים משתנים.
