קשישים חסרי מנוח: "אף מעסיק לא יודה שהוא מסרב להעסיק בני 45...

קשישים חסרי מנוח: "אף מעסיק לא יודה שהוא מסרב להעסיק בני 45 ומעלה"

חברות הכנסת ליה שמטוב ולאה נס מנהלות לאחרונה קרב מאסף בסטריאוטיפים של מעסיקים כנגד עובדים מבוגרים. ראיון זוגי ובלעדי ל-HRus

שיתוף

נפתח בנתונים היבשים. עד שנת 2030 יגיע חלקם של הקשישים בישראל ל-14%. 55% מתוכם מוגדרים עניים; 1.4 מיליארד שקל משלמת המדינה לטובת מקרי סיעוד מדי שנה; מרבית העובדים הפורשים לגמלאות היו מעדיפים להמשיך לעבוד; בין השנים 1955 ו- 2005, קצב גידול אוכלוסיית הקשישים בישראל היה יותר מכפול מקצב הגידול של האוכלוסייה הכללית. שיעור הקשישים באוכלוסייה הוכפל גם הוא בין השנים הללו, מ – 4.8% מאוכלוסיית המדינה ל – 9.9%.

עד כאן נשמע לכם מוזר? לא אם תשאלו את חברות הכנסת לאה נס (ליכוד) וליה שמטוב (ישראל ביתנו), שפועלות נחרצות בעיקר לאחרונה, בכל הנוגע ליחסי העבודה של הממסד והאוכלוסייה כלפי מבוגרים בני 45 עד 120. בראיונות מיוחדים שהעניקו השתיים לאתר HRus, הן פורטות לגורמים את המצב הנתון בישראל כיום ביחס לאוכלוסיית הגיל השלישי, ומזהירות ממה שעלול להתרחש כאן בעתיד הנראה לעין.

"בגיל 45 אף אחד לא יוצא לפנסיה מוקדמת", פוסקת ח"כ שמטוב בתשובה לשאלה מדוע לא להפוך את האבטלה לגמלאות בגיל הזה. "יוצאים אחרי גיל 55 עובדים שעבדו יותר מ-30 שנה. בדיון שדולת הגמלאים שנערך החודש דיברנו על אנשים בגיל 45 ומעלה שפוטרו שלא מרצונם. בעל כרחם. זה קורה בהיי-טק שרוצים אנשים יותר צעירים. יש קבוצה נוספת המאופיינת באנשים המחליפים כל הזמן מקומות עבודה ובגיל 45 ויותר קשה נורא למצוא. לא משנה אם הוא עם תואר או בלי.

"קבוצה שלישית של חתך הגיל הזה", ממשיכה שמטוב, "מחולקת לכמה תתי קבוצות. יש לדוגמה מפעלים שעושים עיבוד מתכות. מפעלים כאלה קיימים יותר מ-20 שנה. מי העובדים שם? הם בגילאי 45 ומעלה. צעירים לא רוצים לעבוד במקומות האלה. כולם אומרים שהעולם שייך לצעירים, אבל במקומות כאלה הם לא רוצים לעבוד. לפי החוק, אסור למעסיק לא לקבל לעבודה אנשים בגיל 45 פלוס רק מחמת גילם. אם משרה מתפנה ומועמדים שולחים קורות חיים, המעסיק צריך לקחת מישהו לא לפי הגיל", אומרת שמטוב.

 

אהוד ברק נראה בן 70?

באותו דיון דובר גם על בני 70 ויותר שרוצים לעבוד ולא יכולים בשל סירוב המדינה וביטול קצבת הזקנה במקרה של הכנסה קבועה – מהו שיעורם של הקשישים המעוניינים לעבוד בגיל הפנסיה והאם אכן הוא מצדיק את שינוי החקיקה בעניינם?

שמטוב: "גבר מגיל 67 שמסוגל עדיין לעבוד יצטרך לפי החוק לאבד את קצבת הזקנה שלו. חמור מכך, הוא יישב בבית ויאבד את הפחת ממשכורתו. הביטחון העצמי יורד, תרופות שהוא נוטל ועוד דברים אחרים. קח לדוגמה את שר הביטחון אהוד ברק, הוא נראה בן 70? לא. העולם כל-כך התקדם, איכות החיים עלתה ואנשים בגיל 70 הם עדיין צעירים. אני לא יכולה להגיד לך באחוזים כמה קשישים מהסוג הזה יש ואני לא חושבת שיש סקר שבוחן את שיעור האבטלה בקרב גילאי 45 פלוס, כי אף מעסיק לא יגיד שהוא מסרב להעסיק אותם".

שמטוב סבורה שכדי לשפר את המצב, בצעד ראשון לפחות, צריך להתבצע שינוי חקיקה. כשהיא נשאלת מה גורם לאדם מעל גיל 70 לוותר על מנעמי החיים ולא לנוח על זרי הפנסיה, היא תולה זאת בכמה סיבות. "כי הפנסיה לא מספיקה להם", פותחת שמטוב, "שנית, הם עדיין מרגישים שהם יכולים לתרום ולא לשבת בבית".

נס: "המחקר בעולם כולו, מרחיב כיום על אודות חשיבות הפעילות והעשייה בגילאים המתקדמים. הוכח כי ישנה השפעה ישירה על מצב בריאותו הפיזי של האדם. לא צריך ללכת רחוק. על-פי תוצאות מחקר ארוך טווח, שנערך בהדסה הר הצופים, בשיתוף המשרד לאזרחים וותיקים על ידי ד"ר אהרון כהן ופרופ' יוחנן שטסמן, ישנה קורלציה בין עבודה לאחר גיל 70 לבין בריאות, עצמאות ואורך חיים. מעקב אחרי שתי קבוצות מיקוד –  בני 70 ומעלה – עובדים ולא עובדים. התוצאות הוכיחו באופן מובהק, השפעה חיובית אצל אלו שהמשיכו לעבוד, בפרמטרים שונים כמו ביקורים במיון, לחץ דם, סכרת, עייפות כרונית וכדומה.

"מחקר ישראלי נוסף  (רוזנר, פלג, גליק, גולדמברג ואדר, 2002) מצא שתעסוקה בגיל מבוגר מוסיפה לאיכות החיים של העובד בשלושה תחומים: בתחום האישי, העבודה מוסיפה לבריאות ולשמחת החיים, מאפשרת ניצול כישורים וניסיון, מונעת חוסר מעש וניוון ומעניק תחושת חיוניות. כמו כן, בתחום הכלכלי, העבודה בגיל מבוגר מעניקה הכנסה נוספת ובכך שומרת על הביטחון הכלכלי, במיוחד לאלו שאין להם פנסיה מספקת. בנוסף, בתחום החברתי, העבודה בגיל מבוגר מעניקה תחושת תרומה, שייכות ומעורבות בחברה, ומאפשרת קשר יומיומי עם החברה. מחקרים אחרים מצביעים על קשר בין עבודה לאריכות ימים ובריאות. כלומר, אלו שעובדים בגיל מבוגר נמצאים במצב בריאותי יותר טוב מאלו שאינם עובדים, וזאת ללא קשר למצב כלכלי או רמת השכלה".

 תעסוקת קשישים

שמטוב (יח"צ)

פנסיה חברתית

בעוד שבשוודיה ובפינלנד המצב בסוגיה זו שפיר יותר מישראל, בקצב שבו עולה תוחלת החיים כאן – לא יהיה זה מופרך בקרוב לדבר על קשישים בני 100 ויותר שרק לאחרונה הפסיקו לעבוד. מצד שני, אף אחד לא ערוך לכך – המדינה, שעלולה להיקלע לשוקת פיננסית שבורה ועם ארנקים ריקים; דעת הקהל – המוציאה ל"פנסיה" חברתית כל מי שכבר נושק לגיל 40; ובעיקר לא המעסיקים, שעדיין – לטענת נס ושמטוב, נטועים במעמקי דעות קדומות על העובד המבוגר שתחת אחריותם.

הבעיות מתחילות כבר לקראת גיל 45 וצפונה, כ-20 שנה לפני גיל הפרישה הרשמי. עובד כזה מוצא את עצמו נופל בין הכיסאות, ולאו דווקא כיסאות המשרד. אחד כזה נחשב עייף, שחוק, איטי. שלא לדבר על בני 70 ומעלה שטוענים בתוקף שכוחם עוד במותנם ו"מעיזים" לרצות להתפרנס.

רשויות המדינה, עדיין, לא ממש יודעות איך "לאכול" את הטיפוסים הללו, אבל בהדרגה מתחילות להפנים את המורכבות הקיימת בלהיות ילד גדול בישראל 2012. אז עושים יריד פריפריאלי מיוחצ"ן בדימונה , תוכנית "פיילוט" למרכזי תעסוקה למבוגרים, תוכנית לשילוב אזרחים ותיקים ברשויות המקומיות עוד כמה דקלרציות פה ושם בישיבות בכנסת. אבל מציאות לא משנים כל-כך מהר.

 תעסוקת מבוגרים

ח"כ נס (דוברות)

סטריאוטיפים מעכבי שינוי

עד כאן ה"רצוי" ומכאן למציאות העכשווית. רוצים שינוי? לא כל-כך מהר. גם אם הם יישבעו לכם שלא, מעסיקים רבים מדי דווקא כן מחזיקים בסטריאוטיפים איתנים ככלל, וספציפית כלפי עובדים מעל גיל 50. מחקר חדש שבוצע בפקולטה לניהול באוניברסיטת בן-גוריון  והקיף 312 מעסיקים (בעלי חברות ומנהלי משאבי אנוש מקומיים), מצא שהסטריאוטיפ המובהק ביותר הוא שעובדים מבוגרים מתקשים יותר להתמודד עם טכנולוגיה לעומת עובדים צעירים.

עוד גילו עורי המחקר, שיותר ממחצית מהמעסיקים (56%) סבורים שעובדים מבוגרים נרתעים יותר משינויים טכנולוגיים לעומת עובדים צעירים יותר ו-55% מהמעסיקים מסכימים שעובדים מבוגרים מסתגלים באופן טעון שיפור לשינוי טכנולוגי לעומת עובדים צעירים יותר.

זאת ועוד, 59% מהמעסיקים מסכימים כי עובדים מבוגרים מסתגלים לאט יותר לשינוי טכנולוגי לעומת הצעירים, אך בו בזמן מתנגדים 67% מהם לאמירה שעובדים מבוגרים מעוניינים פחות להשתתף בהכשרה ובהדרכות מאשר עובדים צעירים.

45% מקרב הנשאלים מאמינים שעובדים מבוגרים אינם עומדים בקצב העבודה כמו הצעירים ו-48% מסכימים שתפוקתם של עובדים מבוגרים פחותה מזו של עמיתיהם רכי השנים.

"מצדו של המעסיק ישנם יתרונות רבים בהעסקת מבוגרים", מגיבה ח"כ נס לנתוני המחקר. "ראשית, לעובד מבוגר ניסיון רב שנים, עולם ידע נרחב ומצטבר ומומחיות יקרת ערך בתחומו. שנית, עובד מבוגר מאופיין בפריון עבודה גבוה, נאמנות, גמישות בשעות העבודה ושגרת חיים יציבה". עכשיו לכו שכנעו את המנהלים ואנשי משאבי האנוש שאכן זה כך.

כנס משאבי אנוש

כנס הגיוס השנתי 2024

כנס רווחה וחווית העובד

אין תגובות

השאר תגובה