חוק יישוב סכסוכי עבודה – במשפחות הכי טובות

חוק יישוב סכסוכי עבודה – במשפחות הכי טובות

הפרטים החשובים של החוק, שמיום ליום הופך להיות רלוונטי ליותר ויותר ארגונים

שיתוף
ויכוח בישיבה

חוק יישוב סכסוכי עבודה

בעקבות מודעות הולכת וגוברת לזכויות עובדים וחוקי עבודה, סכסוכי עבודה רבים עולים לכותרות, כאשר מדובר בחברות קטנות, גדולות, ציבוריות ומהמגזר הפרטי. כאשר ארגונים יכולים ליהנות מתדמית מעסיק חיובית ומתקדמת, ביום בהיר אחד יכול עניין להתלהט ולעלות על גדותיו והחברה תמצא עצמה עמוק בתוך סכסוך עבודה מתמשך.
על פי דו"ח של הממונה הראשי על יחסי עבודה במשרד התמ"ת, בשנת 2010, התקיימו 24 שביתות מלאות, בה לקחו חלק 35 אלף עובדים. בשנת 2011, לעומת זאת, התקיימו במשק 25 שביתות מלאות, בהן השתתפו קרוב ל-300 אלף עובדים. המספר גדול בעקבות השביתה הגדולה במשק שיזמה ההסתדרות, במחאה על תנאי העסקתם של עובדי הקבלן.

חוק יישוב סכסוכי עבודה תשי"ז 1957 עוסק בתהליך למציאת פיתרון ליישוב סכסוכי עבודה בין עובדים למעסיקיהם. סכסוך עבודה במסגרת החוק עוסק בנושאים הבאים:

  • שינוי, חידוש או חתימה של הסכם קיבוצי, או חתימה על הסכם חדש.
  • קביעה של תנאי עבודה והעסקה.
  • סיום העסקת עובד או קבלת עובד חדש או אי קבלתו לעבודה.
  • קביעה של זכויות וחובות מתוקף יחסי עובד-מעביד.

בעת סכסוך עבודה, רשאים עובדים לבחור נציגים שנבחרו על ידי רוב העובדים – ארגון עובדים חיצוני או נציגים עובדים של הארגון. כן גם המעסיק רשאי לפעול באמצעות ארגון מעבידים.

כאשר ארגון עובדים מבקש להכריז על סכסוך עבודה או כאשר המעסיק מעוניין להכריז עליו, הדבר ייעשה דרך הממונה הראשי על סכסוכי העבודה במשרד התמ"ת (הממונה כיום הוא עורך הדין שלמה יצחקי). על השבתה חלקית או מלאה של מקום העבודה, חייבים הצדדים להודיע לממונה הראשי על סכסוכי עבודה בהתראה של 15 ימים.

לאחר קבלת ההודעה על הכרזת סכסוך עבודה, יחליט משרד התמ"ת האם לשמש כמתווך בסכסוך או לא.

המתווך רשאי לקיים פגישות בין הצדדים או בנפרד ולשמוע את טענותיהם של כל אחד מהצדדים. כמו כן הוא רשאי לשמוע הצעות לפתרון הסכסוך ולהעלות הצעות לפתרון משלו.

המתווך רשאי לחייב את הצדדים לתת תשובה מפורטת ומנומקת לטענות המועלות האחד כנגד השני. וכן הוא רשאי להעזר בחוות דעת של מומחים בתחום העבודה ושל נציגי ארגוני עובדים או מעסיקים, או של אדם מסוים שיוכל לתרום ביישוב הסכסוך. הממונה רשאי לחייב אדם באמצעות צו להגיע על מנת להעיד לטובת אחד הצדדים ואף לקנוס אותו בשל סירובו.

כן רשאי הממונה הראשי לחקור את מצבו של מקום העבודה, לרבות את מצבו הכלכלי, ולעיין במסמכים חשבונאיים המעידים על מצבו הכלכלי.

באם הגיעו הצדדים להסכמה ולפיתרון הסכסוך, תתועד בהסכם כתוב וחתום על ידי שני הצדדים.

באם לא הגיעו הצדדים להסכמה בתוך 14 ימים מהיום שבו הוזמנו שני הצדדים בפעם הראשונה להתייצב אצל המתווך – יסיים המתווך את תפקידו ולא יסייע עוד בתיווך. חידוש התיווך נתון לשיקולו של הממונה הראשי לסכסוכי עבודה. במקרים מסוימים יזומנו לבוררות שלא בראשות המתווך.

כנס משאבי אנוש

כנס הגיוס השנתי 2024

כנס רווחה וחווית העובד

2 תגובות

  1. תודה על ההתייחסות, כנהוג במערכת אנו רק בתחילתו של פרויקט שבו סידרה של כתבות בנושאי החוק השונים.

    ברור שלא ניתן לכתוב ולפרסם הכל במכה אחת, מה גם שאז אף אחד לא יוכל לקרוא ובטח להבין.

    המערכת תפרסם כבר בימים הקרובים כתבת המשך ובהמשך הדרך יפורסמו כתבות נוספות הנוגעות לסעיפי החוק השונים ולחוקים נוספים מאותה הקטגוריה.

    זוהי רק כתבת פתיחה 🙂

השאר תגובה