נראה כי מושג ה'חופשה' האמיתית', כלומר תקופה של מנוחה והתחדשות ללא הפרעות, הוא אידיאל שהופך יותר ויותר חמקמק עבור עובדים רבים ברחבי העולם המפותח.
ארגונים בכל העולם המפותח מכירים אמנם בחשיבות החופשה השנתית לרווחת העובדים ולפרודוקטיביות שלהם.
אלא שבפועל, המציאות לרוב אינה מתממשת, כאשר העובדים אינם נוטלים את מלוא דמי החופשה שלהם או נשארים כבולים לעבודה גם במהלך החופשה.
מחקרי שוק שהתבצעו בשנים 2022-2025 מגלים תמונה מורכבת של הרגלי חופשה ודינמיקה מתפתחת בין מעסיקים לעובדים.
תופעת ימי החופשה הלא מנוצלים בשנים 2022-2025:
בעולם המפותח, חלק ניכר מהעובדים ממשיכים לא לנצל את מלוא מכסת ימי החופשה השנתית המגייעם להם.
ממחקר שבוצע על ידי Timetastic עולה מגמה חיובית של ירידה במספר ימי החופשה הלא מנוצלים, כאשר מספר ימי החופשה הממוצע הלא מנוצלים לעובד יורד מ-13.4 ימים בשנת 2022 ל-8.8 ימים בשנת 2023, ויורד עוד יותר ל-5.3 ימים בשנת 2024.
מגמה זו מצביעה על הכרה גוברת בקרב עובדים על החשיבות של לקיחת חופשה.
עם זאת, הדבר מצביע גם על כך שלמרות שיפור זה, מכסת ימי החופשה השנתית עדיין לא מנוצלת באופן מלא – בממוצע.
מניתוח ההבדלים בהתפלגות לפי אזורים עולה, כי באירופה יש בדרך כלל ניצול גבוה יותר של ימי חופשה.
לדוגמה, בשנת 2024, כ-69% מהעובדים בגרמניה לקחו שבוע חופשה או יותר, ואחריהם עובדים בהולנד ובספרד עם יותר מ-58 אחוזים מהעובדים שלקחו שבוע חופשה או יותר.
בניגוד מוחלט לכך, ארה"ב וקנדה נמצאות הרחק מאחור. בארה"ב, כ-30% מהעובדים לקחו שבוע חופשה מלא בשנת 2024 ובקנדה, כששה אחוזים מהעובדים לקחו שבוע חופשה מלא בשנת 2024. עובדה זו מדגישה הבדלים תרבותיים ומדיניות בהבנת הערך של ימי החופשה.
הסיבות לאי-ניצול של כל מכסת ימי החופשה הן מגוונות, אבל ניתן להבחין בנושאים משותפים.
סקרים מצביעים על כך שחוסר בכוח אדם מספק, קשיים בתיאום ימי חופשה עם עמיתים, ואפילו העדפה לתשלומי מזומן עבור חופשה שלא נוצלה (במדינות בהן החוק מאפשר לשלם לעובדים את שכר ימי החופשה הלא מנוצלים) תורמים למגמה זו.
יתר על כן, גם לתפיסה של חוסר תמיכה של מנהלים בלקיחת ימי חופשה, ולתרבות ארגונית שמטילה סטיגמה שלילית על נטילת חופשה, יש תפקיד באי לקיחת מלוא ימי החופשה.
קשר עם המעסיק במהלך חופשה בשנים 2022-2025:
גם כאשר עובדים אכן יוצאים לחופשה, ניתוק אמיתי מהעבודה מהווה עדיין מכשול משמעותי.
חברת מחקרי השוק HR Dive מדווחת על מגמה מדאיגה, לפיה מספר העובדים שאומרים שהם מתנתקים לחלוטין מהעבודה בזמן חופשה ירד בהתמדה.
בין השנים 2022- ל-2024, ירד מספר העובדים שמתנתקים לחלוטין מהעבודה במהלך חופשה מכ-47% ב-2022, לכ-39% במהלך 2023 ולכ-37% ב-2024.
החוקרים טוענים כי נתונים אלה מצביעים על טשטוש הולך וגובר של הגבול בין חיי העבודה לזמן אישי.
הגורם העיקרי לעבודה במהלך חופשה הוא לעיתים קרובות דרישות המעסיקים.
להלן סוגי ההודעות שעובדים קיבלו במהלך השנים 2022-2025 ממקום העבודה בעת שניו בחופשה:
כ-28% מהעובדים דיווחו שקיבלו אימיילים מהעבודה בזמן חופשה.
כ-25% מהעובדים קיבלו הודעות טקסט במהלך חופשה.
כששה אחוזים מהעובדים קיבלו שיחות טלפון מהעבודה במהלך חופשה.
כשני אחוזים מהעובדים אף קיבלו הודעות הקשורות לעבודה באמצעות הרשתות החברתיות.
המשמעות של קשר מתמיד זה, המונע על ידי כלים דיגיטליים ותרבות ה'Always On', היא שחלק ניכר מהעובדים אינם חווים מנוחה אמיתית.
זאת ועוד, סקר שוק שנערך השנה (2025) מציין, כי כ-52% מהעובדים בארה"ב מודאגים לגבי העבודה במהלך החופשה, וכ-68% מהעובדים בארה"ב מודים שהם עובדים בזמן החופשה.
ממצא זה מראה שגם כשלעובדים יש ימי חופשה בתשלום, ההפסקה הנפשית והרגשית שלמענה נועדה החופשה, נפגעת לעיתים קרובות.
מדינות מסוימות, כמו אירלנד בשנת 2025, בוחנות את חקיקת 'הזכות להתנתק' מהעבודה כדי להעצים עובדים לסרב לקשר מחוץ לשעות העבודה.
אבל המציאות העולמית מצביעה על כך שלעיתים קרובות, האחריות לקבוע גבולות מוטלת על העובדים עצמם ועל הארגונים שצריכים לטפח באופן יזום תרבות ארגונית המכבדת את זמן החופשה.
ארגונים שרוצים שעובדיהם יחזרו רעננים, בעלי מוטיבציה ומעורבים במשימות, חייבים לא רק לעודד יציאה לחופשה, אלא אף להבטיח באופן פעיל, שתקופות החופשה יהיו באמת נקיות מהתערבויות הקשורות לעבודה.
