המגמה העולמית של בני דור ה-Z שמעדיפים לעבוד כפרילנסרים, מונעת על ידי רצון של עובדים בגילאי 22 עד 30 לגמישות ועצמאות ולא לכבול את עצמם לשעות עבודה המסורתיות של 9.00 עד 17.00.
כפי שכתבנו בכתבה: דור ה-Z רוצה גמישות: גוברת המגמה בקרב צעירים לעבוד כפרילנסרים, יותר ממחצית מאנשי המקצוע מדור ה-Z בארה"ב כבר עובדים כפרילנסרים.
כעת נשאלת השאלה, האם שינוי משמעותי זה צפוי להגיע לשוק העבודה הישראלי, ואם כן, מתי.
בהתבסס על אינדיקטורים ומחקרים עדכניים, סביר מאוד שבשנחם הקרובות יראה שוק העבודה הישראלי אימוץ דומה של מעבר עובדים צעירים מדור ה-Z לעבודה במתכונת פרילנס.
במדינות אחרות נמצאת מגמה זו כבר בתנועה והיא צפויה להפוך לכוח דומיננטי יותר בתוך שנתיים עד חמש השנים הבאות (בערך במהלך 2026-2030), כאשר ההשפעה המשמעותית ביותר צפויה להיות מורגשת עד 2030.
להלן כמה גורמים המצביעים על התנועה לכיוון מסלול הפרילנס של בני דור ה-Z בישראל:
1 התרבות הטכנולוגית והיזמית של ישראל מספקת קרקע פורייה לכלכלת הפרילנס.
כאומת הסטארט-אפ, לישראל יש היסטוריה חזקה של חדשנות וכוח עבודה בעל יכולת הסתגלות גבוהה לטכנולוגיות ומודלי עבודה חדשים.
שכיחותן הגוברת של פלטפורמות דיגיטליות כבר מאפשרת עבודה עצמאית של ישראלים ברחבי העולם (במתכונת פרילנס), והאימוץ המקומי שלהן צפוי להמשיך ולגדול.
2 המאפיינים הגלובליים של דור ה-Z עקביים במידה רבה במדינות מפותחות, כולל ישראל.
מחקרים שבוצעו בתחום זה מצביעים על כך שדור ה-Z הישראלי שותף להעדפת דור ה-Z בשאר העולם לגבי שעות עבודה גמישות, קריירות עצמאיות ורצון לאיזון בין עבודה לחיים אישיים.
מגמה נוספת שמתחילה להסתמן בקרב בני דור ה-Z בישראל, בדומה לשאר העולם המערבי, היא נטייה פוחתת לתעדף תואר אקדמי מסורתי לצורך הצלחה בקריירה ונטייה לראות במתכונת הפרילנס אפשרות קריירה בת קיימא.
3 שוק העבודה הישראלי עד כבר בימים אלה לכוח עבודה עצמאי הולך וגדל.
דיווחים מארגונים כמו ההסתדרות, מכירים במספר הגדל של פרילנסרים ועצמאים, והתחזיות מדברות על גידול של עד מיליון פרילנסרים בישראל עד שנת 2030.
הכרה זו מצד גופי עובדים מסורתיים מצביעה על קבלה גוברת והתאמה מוסדית למבנה עבודה מתפתח זה.
המהלך של ההסתדרות להקים חטיבה לפרילנסרים מדגיש את החשיבות הגוברת של פלח זה בשוק העבודה.
חשוב לציין, שארגון ששוכר את שירותיהם של פרילנסרים חייב לקבל יעוץ משפטי כדי שלא להגיע למצב בו הפרילנסר יתבע את הארגון בדרישה לקבל תנאים סוציאליים שבישראל ניתנים רק לעובדים שכירים.
יש לוודא שדרך ההתקשרות עם הפרילנס מבוצעת על פי כל המבחנים שמבחינים בין קבלן עצמאי (פרילנסר) לבין עובד שכיר.
עוד חשוב לציין, כי גורמים כלכליים וחברתיים בישראל עשויים להגביר את המגמה הזו.
החששות בנוגע ליציבות תעסוקתית, יוקר המחיה והרצון לזרמי הכנסה מגוונים (בשל אי הוודאות הכלכלית) יכולים להפוך את עבודת הפרילנסר לאופציה אטרקטיבית.
בדומה לבני דור ה-Z בעולם, הדגש על איזון בין עבודה לחיים אישיים והיכולת לעסוק בפרויקטים מלהיבים (כל אחד לפי טעמו), כמו גם אפשרות להשלמת הכנסה, תואם מאוד לערכי דור ה-Z.
מסתבר שאתגרים כמו היעדר רשת ביטחון מסורתית לפרילנסרים (זכויות קוגנטיות) פחות מדאיגים את בני דור ה-Z.
לכן, המעבר הכללי לעבודה עצמאית עבור רבים מבני דור ה-Z בישראל נראה בלתי נמנע.
הקצב שבו יתרחש המעבר הזה יושפע מהתקדמות טכנולוגית מתמשכת, הצרכים המתפתחים של עסקים ישראליים והתאמות מדיניות לתמיכה בפלח כוח העבודה הגדל הזה.
