שימוש רק במבחן אמינות או רק בפוליגרף יביא להטעייה

שימוש רק במבחן אמינות או רק בפוליגרף יביא להטעייה

ארגונים רבים משתמשים בכלי אחד הבודק מהימנות, לרוב במבחן אמינות. מבחן זה הוא רק חלק ממכלול של מבדקים, ושימוש בכלי אחד בלבד יביא לתוצאות חלקיות ושגויות

שיתוף

מבדקי מהימנות

ק' היתה מנהלת גיוס בחברה חדשה שהפעילה פרויקטים. היא היתה שקועה בגיוס עובדים לפרויקט שעסק בכספים, ולכן אחת הדרישות היתה לעבור מבדק אמינות. מבדק האמינות, התברר, היווה מכשול אדיר בקרב מועמדים, ומעטים בלבד היו עוברים אותו. "לא פעם קרה שהיה לנו קליק נהדר עם עובד", היא אומרת, "וזה כמובן בנוסף לניסיון הרלוונטי שהיה לו, ולבסוף הוא לא עבר את מבדק האמינות אז דרכנו נפרדו. לבסוף, הפרויקט נסגר. הרגשתי שנכשלתי בתפקיד שלי למצוא עובדים מתאימים לפרויקט הזה".

ק' כבר לא עובדת באותה החברה, אך מאז עברו הרבה מים בנהר וכיום היא מבינה שמדיניות החברה היתה שגויה: במקרים רבים מבחן אמינות בודד אינו מספיק כדי להחליט האם העובד אמין או לא, בעיקר כאשר מאוחר יותר התברר לה על חלק מהמועמדים כי במקומות עבודה אחרים הם כן עברו את המבחנים. להליך היה צורך להכניס תחקור וכלים נוספים שיבהירו את תוצאות המבחנים ויציגו תמונה אמיתית אודות המועמד.

"פוליגרף או מבחן אמינות הם חלק מהכלים שיש במסגרת מכלול של מבדקי מהימנות", אומר יותם שטיינמן, מנהל תחום מבדקי מהימנות ומניעת אובדנים עסקיים בקבוצת מוקד חקירות.

"שימוש בכלי אחד בלבד הוא מטעה ולא מספיק. אם מועמד יספר שהוא השתמש בסמים ואז ישלח לבדיקת פוליגרף, התוצאות יראו שהוא מסוכן. אם הוא לא יעבור תחקיר, לא נגלה שזה רק בגלל שבגיל 21 הוא השתמש בסמים בטיול בדרום אמריקה. באותו אופן, מישהו שהוא יותר צדיק מהאפיפיור ייגש לענות על השאלה אם הוא לקח סמים, ותוצאות המבחן עשויות להצביע על כך שהוא מהסס. ללא בירור מקיף לא נדע מה באמת עבר עליו.

"יש לקוחות שאומרים שהעובדה שמועמד השתמש בסמים לא רלוונטית מבחינתם אלא אם כן הם נרקומניים. החשש שלהם הוא מגניבת מידע. לכן לכל ארגון יש להתאים שאלות, ולכן מנהלי גיוס צריכים להיות מוכנים לכך שכדי לגייס עובדים אמינים הם צריכים לשתף פעולה עם החוקר, כדי שהוא יוכל לבנות שאלון המתאים לתפקיד. מובן שלא אבזבז שאלות על עברות תנועה לפקידת קבלה. על נהג משאית כן".

לדבריו של שטיינמן, הפוליגרף או מבחן האמינות הם כלים העוזרים לקבל תמונת מצב. החוקר יושב עם כל הנתונים, ומבצע שקלול של כל התוצאות, כאשר לראיון ולתחקיר הם הבסיס של כל התהליך. ככל שיש יותר כלים יש אפשרות טובה יותר לבצע הערכה אמיתית של המועמד. "וזה מקביל לביקור אצל רופא", אומר שטיינמן, "השולח את המטופל גם לבדיקת דם, סיטי ובדיקות ונוספות ורק לבסוף יעשה את השקלול והאבחנה.

"פוליגרף או מבחן אמינות משרתים את התחקור. זה אולי נוח וזול לתת למועמד לענות רק על מבחן אמינות או לשלוח אותו רק לפוליגרף, אבל ברור שאת התוצאה הטובה והמדויקת ביותר יביאו מכלול האמצעים. יש שפת גוף של אדם ויש דברים שהם ברמת ההסבר המוסרי. אדם שגנב בצעירותו מתוך לחץ חברתי והוא מתבייש בזה, מצטייר אחרת לגמרי מאדם שמודה שגנב ושמגיע לאותו מעסיק שגנב ממנו כי התייחס אליו לא יפה. למכונה, לעומת זאת, אין שיקול דעת. המבדקים נותנים עוד זווית, עוד אפקט.

"היכולת שלי היא לגרום למועמד לספר את הסיפור שלו באופן זה או אחר, ואת זה המחשב לא יודע לעשות. שולחים למאדים רובוט אך המטרה בסוף לשלוח בנאדם".

מהימנות עובד
יותם שטיינמן (צילום עצמי)

הכותב הינו מנהל תחום מבדקי מהימנות ומניעת אובדנים עסקיים בקבוצת מוקד חקירות

052-5444633

03-6957277

yotam@moked-pi.co.il

אין תגובות

השאר תגובה