ריסון שכר הבכירים – לאישור מליאת הכנסת בשבועות הקרובים

ריסון שכר הבכירים – לאישור מליאת הכנסת בשבועות הקרובים

הצעת החוק של חברי הכנסת יחימוביץ' וכץ אושרה הבוקר (א') בוועדת השרים לחקיקה. ועדה שימנה הדירקטוריון תקבע מדיניות תגמול

שיתוף
ריסון שכר הבכירים

חברת הכנסת שלי יחימוביץ' יכולה להיות רגועה, בינתיים: בשבועות הקרובים תובא לקריאה ראשונה במליאת הכנסת הצעת החוק לריסון שכר הבכירים.

היום (א') אושרה ההצעה פה אחד בוועדת השרים לחקיקה. עם זאת, היא תונח על שולחן ועד הכספים רק במושב הקיץ, לאחר פגרת האביב, בהינתן והחקיקה תושלם לפני פגרת הקיץ בסוף יולי.

יעקב נאמן, שר המשפטים, אמר בישיבה כי ועדת השרים תעקוב אחר ביצועי החוק וההתפתחויות שיבואו בשוק, בעקבותיו. בנוסף ציין השר, כי ב-2015 תיערך בדיקה מקיפה של הנושא. ""מדובר בהצעת חוק מאוזנת שנעשתה לאחר מחקר משווה בכל העולם וב-OECD. אני מאמין שישראל תשמש אור לגויים בתחום חשוב ומורכב זה".

המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, אבי ליכט, הבהיר במהלך הדיון כי שכר עובדי הקבלן יהווה שיקול בקביעת מדיניות השכר. עוד ציין ליכט, כי יינתן אישור פרטני של שכר המנכ"ל, ממנו נגזרים משכורות שאר הבכירים בחברה, ובחלוקת אופציות יתחשבו בביצועים ארוכי טווח של הפירמה.

וכאילו לא די באלה, הצעת החוק כלשונה אינה מספקת חלק מחברי הכנסת ובכללם יו"ר ועדת הכספים משה גפני. הללו מבקשים לנסח ורסיה נוקבת וחד-משמעית יותר של החוק, כך שתמנע רמות שכר מופרזות באופן נהיר. אי לכך, יוזמי החוק המקורי, חברי הכנסת שלי יחימוביץ' (עבודה) וחיים כץ (ליכוד) צפויים לתבוע בכנסת את הכנסתם של שינויים בהצעה.

 

פרופורציות בין שכר לביצועים

לגופה של ההצעה, ועדה מיוחדת שימנה הדירקטוריון תיקבע מדיניות תגמול. את הוועדה ירכיב רוב של דירקטורים חיצוניים ושאר חבריה יהיו דירקטורים בלתי תלויים. המלצותיה יוגשו לאישור הדירקטוריון ומשם לבעלי המניות, ושם המדיניות תאושר רק ברוב של בעלי מניות המיעוט שאינן קשורות לבעל השליטה.

בהינתן והמדיניות לא תאושר, יחזור הנושא לדירקטוריון שיהיה חייב להתייחס לתוצאות האסיפה הכללית ולבסוף הוא זה שיבחר את המדיניות. 

חברת אל-על והעומד בראשה, אליעזר שקדי, היו לאבן בוחן מובהקת לחוסר פרופורציה בין עלות שכר אדירה לביצועים, על רקע הצעת החוק. עלות שכרו של מנכ"ל אל על אליעזר שקדי, למשל, הסתכמה ב־2010 ב־16.8 מיליון שקל. באותה שנה עמד הרווח הנקי של החברה על 57.1 מיליון דולר. לעומת זאת, בתשעת החודשים הראשונים של 2011 הפסידה החברה 41.6 מיליון דולר. מדיניות תגמול כפי שדורשת ועדת נאמן הייתה מתנה את הבונוס ביכולת ארוכת טווח של שקדי להשיא את תוצאות החברה.

חברה נוספת שתעמוד על הכוונת היא החברה לישראל ובמיוחד חברת הבת כיל. החברה לישראל אישרה ב־2010 חלוקת אופציות שביום החלוקה היו שוות 80.6 מיליון שקל לעשרה מנהלים בכירים. מאז הספיקו המנכ"לים המתומרצים להוביל את צים להיות על סף הסדר חוב נוסף ושווי החברה צנח ב־25% — אובדן של כ־6 מיליארד שקל בשווי השוק.

סדנת פרזנטציה אפקטיבית והעברת מסרים מרחוק

אין תגובות

השאר תגובה