כשהם יעשנו פחות הם יעבדו יותר

כשהם יעשנו פחות הם יעבדו יותר

האם מותר להזמין פקח שיתן דו"ח למעשנים בעבודה? מה המדינה נותנת (בחינם) כדי לסייע לכם לנקות את מקום העבודה מעישון?

שיתוף
דר יעל בר זאב

דר יעל בר זאב

האם מותר לכם להזמין פקח שיתן דו"ח למעשנים בעבודה? מה המדינה נותנת (בחינם) כדי לסייע לכם לנקות את מקום העבודה מעישון? מה באמת עובד ומה יעבוד אצלכם בארגון?

ד"ר יעל בר-זאב, רופאה קהילתית ומנהלת מנהלת המרכז למניעה וגמילה מעישון בחטיבה לבריאות הקהילה, הפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן גוריון, פתחה את כנס wellbeing – רווחת העובדים. הרצאתה הוקדשה להצגת נתונים חדשים כמו גם ישנים, שלא היו ידועים או ברורים לציבור המעסיקים בנושא עישון במקום העבודה ועובדים מעשנים.

חד וחלק – מעט מעשנים עושים הרבה נזק יחסית

על פי דוח הרגל הבריאות בישראל (2013), רק 18.7% הם מעשנים. לראשונה ירדנו מ-20%. אנשים חושבים שאחוז המעשנים בארץ הוא גבוה יותר אבל הוא לא, נזקי העישון, בדלי הסיגריות, תרבות של עישון מחוץ למבנים ציבוריים, בתחנות אוטובוס ובבתי קפה… הריח של סיגריות ואווירת העישון בכל מקום, כל אלה יוצרים אצלנו את הרושם שיש הרבה יותר מעשנים.

אז איך זה שאחוז כל כך קטן יוצר כל כך הרבה עשן? נותני חסות לכנס רווחת עובדים

• עובדים מעשנים עולים לארגון פעם אחת כי הם נעדרים יותר (עד 3 ימי היעדרות במהלך השנה בשל מחלה שלהם או של בן משפחה וזאת כתוצאה מעישון).

• הם יוצאים להפסקות סיגריה (בממוצע 60 דקות ביום עבודה), מה שמוביל לירידה בפיריון ומרמור בקרב העובדים הלא מעשנים (שלא זוכים להפסקות). לכן, גם אם המעסיק בישראל אינו נושא באחריות בלעדית על פוליסת הביטוח הרפואית של העובד (כמו בארה"ב), יש לו אינטרס כלכלי מובהק מעבר לחובה חברתית מוסרית – לדאוג להוציא את העישון מהארגון.

אנו כמעסיקים מחויבים ליצור סביבת עבודה נקייה מעישון אבל האם בזאת מסתיימת האחריות שלנו? אולי אנחנו יכולים לעשות יותר והרבה יותר כדי להילחם בתופעת העישון בקרב העובדים שלנו? האם זה תפקידנו? ולמה בכלל כדאי לנו להיכנס למלחמה בעישון?
ד"ר יעל בר זאב: "עישון נחשב לגורם המוביל לתמותה ותחלואה – שניתן למניעה. זה הגורם המוביל לצד השמנה. בין 50-60 מקרב המעשנים ימותו מוקדם יותר מאשר הלא מעשנים. זה אומר ש-8,000 איש בישראל ימותו מעישון. כ-10% מהם הם בכלל מעשנים פאסיביים. תחשבו, אם היינו מחסלים את תעשיית הטבק בארץ היינו מצילים 8,000 איש!."

הפסקות סיגריה מפסיקות את החיים מוקדם יותר

מה ישפר את איכות החיים ותוחלת החיים של העובדים שלכם? הפסקת העישון, אקטיבית ופסיבית. 40% מהאוכלוסיה מדווחת על עישון פאסיבי. חלק נכבד למדי (20%) נחשפים לעישון במקום העבודה. מבלי להיכנס לנזקים הבריאותיים המוכרים (בעיות לב, ריאה, אסטמה וכיו"ב), כולנו מודעים כיום לנזקים של עישון הכוללים: נזקים בריאותיים, אסתטיים, כלכליים ונזקים סביבתיים (סיבה ראשונה ללכלוך ברחוב הינה בדלי סיגריה, וזה עוד מבלי להיכנס לסוגייה המורכבת של זיהום אוויר).

העובד המעשן מאבד 5,000-10,000 ש"ח בשנה בגין הוצאות העישון. אם חושבים על זה, ארגון שמסייע לעובד להיגמל מעישון מסייע לו להרוויח עוד משכורת ממוצעת בשנה. זו רווחה עם ערך מוסף!

אז איך גורמים לעובדים להפסיק לעשן בכלים שעומדים לרשותכם?

ד"ר יעל בר-זאב: "עישון זה התמכרות. אני מכירה את כל הסיסמאות שמשמיעים על כוח רצון אבל זה לא הוכח כיעיל מדעית. להתמכרות שי שני אספקטים, הצד הפיזיולוגי (טיפול תרופתי) וההתנהגותי/ נפשי. כדי שעובד יצליח להיגמל הוא חייב שתהיה לו מסגרת שנותנת מענה לשתי ההתמודדויות."

המטרה של ארגון שרוצה לסייע לעובדים שלו להיגמל הינה לתת מענה לשני הצרכים הללו תוך יצירת סביבת עבודה עם אפס סובלנות לעישון. אז הנה כמו פתרונות ועובדות שרבים מכם לא ידעתם:

• קופות החולים מחויבות לממן את תוכניות הגמילה מעישון (עד 8 מפגשים) וכל עובד יכול להצטרף למסגרת דרך קופת החולים שלו ואף ליהנות מסבסוד משמעותי של התרופות.

• אפשר להזמין את קופות החולים לקיים את סדנאות הגמילה בארגון. החיסרון הוא ש שרק העובדים המבוטחים באותה קופה יוכלו להשתתף בתוכנית, כך שצריך להפעיל כמה תוכניות מול כמה קופות במקביל.

• מקום עבודה זכאי לקבל מידע, סיוע וחומרי פרסום והסברה כגון: סרטוני הדרכה, שילוט, פלאיירים, ניוזלטרים, ובחינם. דרך האגודה למלחמה בסרטן ומשרד הבריאות.

• מקום העבודה יכול לעבוד מול קופות החולים כדי שיכירו בתוכנית הגמילה שלו, אם כי זו עבודה בירוקרטית לא פשוטה.

• מקום עבודה אינו חייב להקצות פינה למעשנים. הוא יכול לעשות זאת אבל בתנאי שזהו אזור סגור שמי שלא מעשן לא יצטרך להיחשף לעישון. זה אומר שלא ניתן להקצות כניסה לבניין או מטבחון לטובת עישון.

• מקום עבודה צריך להילחם במעשנים כדי ליצור סביבת עבודה נקייה. זה אומר שילוט, הסברה וחינוך אבל אפשר ואף מומלץ לעשות שימוש בסנקציות חמורות יותר, כגון ענישה וקנסות. מעסיק רשאי להזמין פקחים לתת קנסות או הזהרות לעובדים המעשנים בכל מקום שלא הוגדר כפינת עישון.

אז למה צריך את התוכנית הזו אם העובד יכול פשוט להחליט שהוא מפסיק לעשן?

אדם יכול לקום בבוקר ולהחליט שזהו, הוא מפסיק לעשן. אבל יש לו סיכוי של 5% בלבד להצליח להיגמל עד סוף השנה. בעזרת הטיפול התרופתי הסיכוי שלו עולה בשיעור של 15%-20% ועם הטיפול הנפשי הסיכוי שלו להיגמל עולה בשיעור של 15%-20%. בשורה התחתונה, עובד שמקבל את השילוב של שני סוגי הטיפולים יחד נהנה מסיכוי של 35%-50% להיגמל בתוך שנה.

יש כמה דרכים להילחם בעישון: חקיקה, אכיפת חוקים, מיסוי… שם אנחנו כמעסיקים לא יכולים להשפיע. אנחנו כן יכולים להשפיע על העובדים באמצעות מסעות הסברה. הכוונה היא לא רק לפרסם נתונים על כמה שהעישון מזיק אלא גם על דרכים להיגמל, כמו מה מציעות קופות החולים, מה מגיע למבוטחים, מה הארגון נותן.

ד"ר יעל בר-זאב: "אנחנו צריכים לפעול לשינוי הנורמה. זה לא חוכמה להציב שלט שאוסר על עישון אם הכניסה לבניין מלאת בדלי סיגריה. כשיש מאפרות, ריח של סיגריות, אווירה של מעשנים… אז השילוט לא מספיק. צריך לדאוג לניקיון אמיתי כך שלא יראו מעשנים, לא יריחו סיגריות, לא ידרכו על בדלי סיגריות…."

כמובן שאנו יכולים להשפיע הכי הרבה כמעסיקים דרך כך שנבנה תוכניות גמילה שמתאימות לעובדים, רצוי בארגון כך שהם יתמכו אחד בשני. הארגון יכול לתת לעובדים את סדנאות הגמילה בחינם ואפילו על חשבון שעות העבודה. כשהסדנה היא קרובה לעבודה ולא מצריכה תכנון לוגיסטי והעובדים נמצאים במקום מוכר ותומך, יש להם סיכוי גדול יותר להשתתף ולהצליח.

רוצים לנקות את הארגון מעישון? זה מה שאתם צריכים לעשות ומה שאתם לא צריכים לעשות:

עשו:

  • לתכנן סדנאות גמילה בתוך הארגון מול קופות החולים. לממן עד כמה שניתן את שעות הגמילה כדי להקל על העובדים בהוצאות. להפוך את התוכנית לנגישה עד כמה שניתן. 
  • לתקשר את הזכויות של העובדים ואת האפשרויות המרובות שעומדות בפניהם לצורך גמילה.
  • לתקשר את כל המאמצים שהארגון עושה למען סיוע בגמילה.
  • לתקשר בצורה ברורה את הנהלים והמדיניות של הארגון: האם יש פינת עישון ואם כן היכן? מתי מותר לצאת לעשן וכמה זמן? מה יקרה אם עובד ייתפס מעשן בניגוד לנהלים? וכיו"ב.
  • הציגו לעובדים מידע רלוונטי, עדכני ומוכח מדעית. 

אל תעשו:

  • אל תנסו על העובדים מיני שיטות יקרות וחדשניות שעושות כותרות בעיתונים אך לא הוכחו כיעילות.
  • אל תעודדו אותם להפסיק לעשן לבד באמצעות כוח הרצון כמשאב עיקרי. שיטה זו מוכחת כבעלת 5% סיכויי הצלחה בלבד.

פורטל HRus מודה למשתתפים ומחזק את תושבי הדרום, בתקווה לימים שקטים.
נתראה בכנס הבא וביום העיון בנושא נשים פורצות קדימה, שיערך ב-28.7.14 בכפר המכביה.


אירוע משאבי האנוש השנתי 2019

כנס משאבי אנוש ומנהיגות

אין תגובות

השאר תגובה