בשוק העבודה הישראלי, בדומה למגמות עולמיות, חלה בעשור האחרון רעידת אדמה בדפוסי העבודה, בעקבות עלייה משמעותית בתעסוקה עצמאית (פרילנסרים) בקרב קבוצות גיל שונות.
כתבה זו מתמקדת במגמות שנראות בעשור האחרון (בין 2015 ל-2025) בקרב עובדים מבוגרים בני 50 ומעלה, שמחליפים את המשרה הנוחה כשכירים והופכים לפרילנסרים, ובקרב עובדים צעירים (בני 21-33) הנכנסים לשוק העבודה ישירות כפרילנסרים ללא כוונה להפוך לעובדים שכירים, לפחות בטווח הנראה לעין.
בני 50 ומעלה שחוצים את הקווים מעולם השכירים לעולם הפרילנס:
עבור ישראלים רבים בגילאי 50 ומעלה, ההחלטה להפוך לפרילנסרים לאחר קריירה ארוכה כשכירים מונעת לעתים קרובות משילוב של שני סוגי גורמים.
יש עובדים מבוגרים שנאלצים להפוך לפרילנסרים משום שנאלצו לעזוב את מקום עבודתם בו עבדו כשכירים, והם לא מצליחים למצוא מקום אחר באותה רמת הכנסה ובאתה רמה של היכולת למצות את הפוטנציאל שלהם.
מנגד, יש גם עובדים מבוגרים שמרגישים שלארגון בו הם עבדו כבר אין מה להציע להם מבחינת אתגר או שכר, וחלקם אף מרגישים שהם נדחקים הצידה לפרויקטים פחות מרכזיים.
שתי קבוצות אלה הופכות בשלב זה בחייהן לפרילנסרים, חלקם בתחום נישה הנמצא בתחום בו עבדו כשכירים והם מציעים את שירותיהם לארגונים בהם עבדו ולמתחריהם, ואחרים מקימים עסק חדש בתחום אחר לחלוטין.
נכון להיום, אין נתונים ספציפיים ומפורטים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לגבי המספר המדויק של ישראלים מעל גיל 50 שמחליפים את המשרה כשכירים בעבודה כפרילנסרים בין השנים 2015 ו-2025, אבל ניתן לראות מגמות רחבות יותר בתעסוקה העצמאית בקרב עובדים מבוגרים שניתן להפיק מהן תובנות.
במהלך העשור האחרון הושם דגש גובר על הארכת חיי העבודה בישראל, בין היתר בשל העלייה בתוחלת החיים ושינויים במדיניות גיל הפרישה.
מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל הדגיש את העלייה בשיעורי התעסוקה בקרב בני 55-64, עם עלייה מיוחדת בקרב עולים חדשים.
אמנם לא כל הנכללים בקבוצה זו הם פרילנסרים, אבל נראה שקבוצת גיל זו מחפשת לעיתים קרובות הסדרי עבודה גמישים יותר שעולם הפרילנס יכול להציע, מה שמאפשר להם למנף עשרות שנות ניסיון בלי הנוקשות של תעסוקה במשרה מלאה.
כאמור, הגורמים ליציאתם של בני ה-50 ומעלה לעצמאות הם מגוונים, החל בארגון מחדש של הארגון בו עבדו, דרך רצון לאוטונומיה רבה יותר, ועד אפליה על רקע גיל.
בין העובדים שיוצאים לעצמאות בגיל 50 ומעלה ניתן למצוא עובדים שמחפשים עבודה משמעותית יותר, איזון טוב יותר בין עבודה לחיים פרטיים וחלקם אף מחפש את היכולת למצות תחומים שהם תמיד רצו לעסוק בהם ולא היה זמן.
יצויין, כי מדיווחים ממקורות בהם עיתון "דבר" עולה, כי פרילנסרים אלה עשויים לחוות שכר נמוך יותר בהשוואה לשכירים, דבר המצביע על כך שביטחון כלכלי אינו תמיד המניע העיקרי לשינוי זה.
עם זאת, ההזדמנות לקיים חיים מקצועיים פעילים נותרה תמריץ חזק.
צעירים בגילאי 21-33 שבוחרים במתכונת הפרילנס:
המגמות שנראות בעשור האחרון בשוק העבודה מצביעות על כך, שפלח הולך וגדל של צעירים ישראלים, בגילאי 21-33 נמנעים לחלוטין ממסלולי תעסוקה מסורתיים, ובוחרים להתחיל את דרכם בשוק העבודה כפרילנסרים.
תופעה זו, המכונה לעתים קרובות 'דור כלכלת החלטורה' או 'נוודים דיגיטליים', משקפת שינוי מהותי בשאיפות הקריירה ובתפיסות היציבות בעבודה.
גם לגבי דור זה אין נתונים מדויקים לגבי מספרי הפרילנסרים בגילאים אלה בישראל, אבל המגמות בישראל (לגבי דור זה) דומות למגמות בעולם.
המגמות העולמיות משתקפות בפלטפורמות אגריגטורי הפרילנסרים דוגמת Upwork, שהנתונים שהן מפרסמות כוללים לעתים קרובות משתמשים ישראלים.
המגמות הנראות בפלטפורמות אלה מצביעות על העדפה חזקה לעבודה כפרילנסרים בקרב קבוצות דמוגרפיות צעירות.
לדוגמה, במאי 2024 פורסם באפוורק סקר על מגמות בשוק העבודה בדור ה-Z ממנו עולה, כי כ-53% מהפרילנסרים מדור ה-Z עובדים במשרה מלאה בפרויקטים פרילנסריים (כעצמאים), ונוטשים את העבודות המסורתיות (כשכירים) מתשע עד חמש.
מהסקר עולה עוד, כי לעיתים קרובות הדבר מונע על ידי רצון לשליטה רבה יותר על התפתחותם המקצועית, על מסלולי הקריירה שלהם ועל העדפה חזקה לעבודה מרחוק (מהבית).
מדו"ח של אפוורק שפורסם ב-2023 עולה, כי כ-60% מהפרילנסרים עובדים מרחוק, לעומת כ-32% מהעובדים השכירים.
ממבט ממוקד יותר על צעירים ישראלים עולה, כי צעירים בגילאי 21-33 בישראל, בפרט אלה שעוסקים בתחומי הטכנולוגיה, ובתעשיות יצירתיות אחרות ובשירותים דיגיטליים, מאמצים את מתכונת הפרילנס כאמצעי לצבור ניסיון מגוון במהירות, לבנות במהירות תיק עבודות נרחב ומגוון ולהכתיב את תנאי ההעסקה שלהם בשלבים מאוחרים יותר (כשכירים או כפרילנסרים).
מגפת הקורונה האיצה עוד יותר מגמה זו, תוך שהיא מנרמלת את העבודה מרחוק (בעיקר מהבית) וטיפחה סביבה שבה פרילנסרים הפכו לנורמה בת קיימא ומקובלת יותר.
עבור קבוצה דמוגרפית זו (גילאי 21-33), הגמישות, האוטונומיה והפוטנציאל להכנסה גבוהה יותר בנישות מיוחדות, עולים לעתים קרובות על הביטחון הנתפס של תעסוקה מסורתית, שלעיתים יכולה לבוא עם משכורות התחלתיות נמוכות יותר והתקדמות קריירה איטית יותר.
בשורה התחתונה, שוק העבודה בישראל משקף שינוי פרדיגמה כלל עולמי.
גם עובדים מבוגרים המחפשים גמישות בעבודה בשלב של חייהם המתקרב לגיל הפרישה, וגם בני הדורות הצעירים יותר, היוצרים מסלולי קריירה עצמאיים, תורמים לפריחתו של מגזר הפרילנסרים.
כאמור, אין עדיין נתונים מקיפים, מפורטים וספציפיים עבור קבוצות ישראליות אלו, אבל המגמות שנצפו מדגישות שוק עבודה דינמי ומתפתח שבו הפרילנס הופך יותר ויותר למסלול קריירה נבחר, ולא לברירת מחדל.