החורף בפתח: מעסיקים חסרי אונים מול עובדים חולים המתייצבים לעבודה ועובדים בריאים...

החורף בפתח: מעסיקים חסרי אונים מול עובדים חולים המתייצבים לעבודה ועובדים בריאים המדווחים על מחלה

דיווחים פיקטיביים של עובדים על מחלה הפכו למגיפה. מנגד עובדים רבים מגיעים למשרד עם שפעת, מדביקים עמיתים וגורמים נזק רב לחברה

שיתוף
עובדת מצוננת Photo by David Castillo Dominici

מחלת השפעת, שלרוב מתחילה לתת אותותיה מדי שנה בתחילת נובמבר, אינה פוסחת על רבים מהעובדים. עם זאת, החום הגבוה, הכאבים והאף הדולף אינם מונעים מרבים מהם להמשיך לפקוד את מקום העבודה.

ביקור במקום העבודה בזמן מחלה הנו תופעה בעייתית ביותר, כיוון שהיא מעלה בצורה ניכרת את מספר העובדים החולים ופוגע ברמת הפרודוקטיביות של הארגון כולו.

ממחקר שנערך בנושא ופורסם השבוע ב"דה אטלנטיק" עולה כי מחיר התופעה נאמד בארה"ב בכ-150 מיליארד דולר בשנה, ומחקרים נוספים מראים כי הישארות בבית בזמן מחלה חוסכת הרבה יותר כסף לטווח הארוך.

דוח חדש שפורסם לאחרונה על ידי חברת ייעוץ המזון 'אלכימיה' מראה כי כמחצית מעובדי המזון הולכים לעבוד "תמיד" או "לעתים קרובות" כשהם חולים. הדבר עשוי לגרום לנזק ולפגוע בבטיחות המזון, וכמובן להביא לפגיעה בבריאות עמיתיהם לעבודה.

שתי הסיבות העיקריות בגינן עובדים המשיכו להגיע למקום העבודה על אף מחלתם היתה לא לאכזב את הבוס או את העמיתים וכן כדי להימנע מפגיעה בשכרם. 34% מהנשאלים אמרו שהם הגיעו לעבודה בעודם חולים כי סברו שהמחלה אינה מדבקת.

סקר שנערך בשנה האחרונה מצא כי גם עובדים אמריקאים המקבלים תגמול עבור ימי המחלה שלהם, כפי שקורה בישראל מכוח החוק, מצויים גם הם תחת לחץ להתייצב במקום העבודה. 42% מהנשאלים העידו כי הם חוששים שתיערם עבודה רבה שתמתין להם לאחר החלמתם ושובם למשרד.

עוד עולה מהדוח שפורסם ב"דה אטלנטיקס" כי קיים פער בין מנהלים לבין העובדים הזוטרים: מתוך 78 בכירים בתעשיית המזון, רק 18% סברו שעובדים חולים מגיעים למקום העבודה, מה שמסביר את הסיבה לכך שמעטים העובדים בענף זה הזכאים לתשלום בזמן היעדרות בגין מחלה, ואולי הדבר אף מסביר מדוע כ-43 מיליון שכירים אמריקאים בסקטור הפרטי אינם זכאים לתשלום גם הם.

מחלה Photo by Stuart Miles

כיצד למנוע הגעת עובד חולה?
קיימות מספר דרכים לאתר עובדים המתייצבים לעבודה בזמן מחלה. מחקר מצא שקיימת סבירות נמוכה יותר שהדבר יקרה בתעשיית המזון כאשר נהלי החברה מטילים אחריות על העובד לדווח לבוס על שינויים במצבו הבריאותי.

בנוסף, ככל שהעובד כפוף למנהל בעל ניסיון מקצועי רב יותר – כך יורד הסיכוי להגעתו למקום העבודה בעודו חולה. פקטור נוסף הוא אם יש ממלא מקום שיוכל להחליף את מקומו של העובד החולה בהתראה קצרה. אם עובד חולה יודע שהיעדרותו אינה מעמיסה עבודה על הקולגות שלו – יהיה לו קל יותר להודיע שהוא מנוע מלהגיע לעבודה עד להחלמתו המלאה.

העובדה שבישראל שכירים במגזר הפרטי אינם מקבלים תגמול עבור יום המחלה הראשון גורמת לרבים מהם להגיע חולים למקום העבודה. תופעת ביפרוק מחלות, המדבקת עובדים ישראלים לא פחות מהמחלה עצמה, הופכת את ההתמודדות עם הגעת עובדים חולים למקום העבודה למשימה כמעט בלתי אפשרית.

הראייה לתופעת הפיברוק: פער עצום בין ימי מחלה שמנצלים שכירים בסקטור הפרטי (4.1 ימים בשנה) לבין אלו שמנצלים עובדי מדינה (16.5 ימים). הסטטיסטיקה כמובן לא מאפשרת מציאות כזו, ולכן לא ניתן להסיק שעובדי מדינה חולים פי 4 משכירים רגילים. פתרון התעלומה מצוי במדיניות הנהוגה במגזר הציבורי בישראל: תשלום ימי מחלה כבר מהיום הראשון, בעוד במגזר הפרטי שכירים אינם זכאים לתשלום ביום המחלה הראשון, ביום השני והשלישי הם זכאים למחציתו, ורק החל מהיום הרביעי הוא הם זכאים לשכר מלא.

הפגיעה במשכורת גורמת לשכירים במגזר הפרטי לחשוב פעמיים לפני הודעה על היעדרותם, ואילו בקרב עובדי מדינה – הנהנים מהסכמים קיבוציים מפנקים – האצבע קלה יותר על ההדק, וחלקם נעדרים מהעבודה גם כשהם בריאים וכשירים לעבודה.

מערימים קשיים
במהלך השנים האחרונות החלו קופות החולים להנהיג מדיניות לפיה אין צורך שהמטופל יגיע פיזית לבדיקה רפואית לצורך קבלת אישור רפואי המזכה אותו בדמי מחלה. בחלק מהקופות אין צורך אפילו בשיחה טלפונית עם הרופא, ודי בהשארת פרטים אצל הפקידה על מנת שאישור זה ימתין לעובד במזכירות, גם אם ניתן רטרואקטיבית כשהעובד כבר בריא כמו שור.

ביוני השנה קבעה ועדת העבודה והבריאות של הכנסת כי יימחק הסעיף בתקנות דמי מחלה המחייב רופא לציין את אבחון המחלה בתעודת מחלה אותה מגיש העובד למעסיק. "לא ייתכן שרופא משפחה יהיה מחויב למסור מידע רפואי חסוי ורגיש, רק בשל הצורך למנוע ספק ולמצוא צידוק בלבו של המעסיק לחיוניות ההיעדרות. הרופאים אינם שוטרים ואינם צד בעניין יחסי עבודה", אמר בדיון יו"ר הוועדה, ח"כ אלי אלאלוף (כולנו).

"צנעת הפרט היא נר לרגליי. עם זאת, על הרופאים לתת את דעתם לעניין אישורי חופשות המחלה שהם מנפיקים. לא ייתכן שבשל אותה מחלה ייתן רופא אחד חופשה של יומיים ורופא אחר חופשה של עשרה ימים", הוסיף ח"כ מאיר כהן (יש עתיד).

"הרופא מחויב להאמין למטופל שלו. אם רוצים להימנע מניצול לרעה, יש לאפשר ימי הצהרה במקרים של מחלות קצרות מועד. לא תמיד יש הצדקה לבדיקת רופא", ציין עו"ד חן שמילו מההסתדרות הרפואית.

"בשנת 2013 נגרם למשק הפסד של כ-6.6 מיליארד שקל כתוצאה מהיעדרות עובדים בשל מחלה. אם מדובר במקרה מוצדק, אין לנו כל התנגדות, אבל היו מקרים של עובדים שנצפו שוחים בבריכה ומטיילים בקניון ולאחר מכן הגישו אישור מחלה על ימים אלה", אמרה נציגת המעסיקים, עו"ד סיגל סודאי מלשכת המסחר.

מנתוני מרכז המחקר והמידע של הכנסת עולה כי מספר ימי המחלה בתשלום דווקא נמוך ביחס לזה הניתן במדינות אחרות. ב-2014 הוא עמד על 4.1 ימים בממוצע, כאשר ב-2005 עמד על 4.2. בין השנים הללו ירד מספר ימי המחלה ל-3.5, אולם לאחר מכן עלה כאמור.

צפו בסקירת חוק דמי מחלה

סדנת דיני עבודה בנושא מניעת הטרדה מינית והתעמרות בעבודה

אין תגובות

השאר תגובה