הביטוח הלאומי הכיר בפרקינסון כמחלת מקצוע

הביטוח הלאומי הכיר בפרקינסון כמחלת מקצוע

עד היום סירב המוסד בתוקף להכיר במחלה הקשה כמחלת מקצוע. עובד שחלה הצליח השבוע להוכיח קשר ישיר בין נסיבות ותנאי עבודתו לבין תסמיני המחלה

שיתוף

מחלות מקצוע

 ש.ט, בן 65, עבד כמנהל תחנת כח במפעל נילית באזור התעשייה של מגדל העמק במשך 34 שנים. בשנת 2008 הוא לקה במחלת הפרקינסון ונאלץ להפסיק את עבודתו במפעל. ש.ט פנה למוסד לביטוח הלאומי וביקש להכיר במחלתו כמחלת מקצוע. לדאבונו, אנשי הביטוח הלאומי דחו את פנייתו. "על פי המסמכים שבידנו לא הוכח כי קיום אירוע תאונתי/אירועים תאונתיים זעירים במהלך ועקב עבודתך/עיסוקך…", כתבו לו בספטמבר 2011, "מחלתך התפתחה על רקע מצב תחלואתי טבעי שאינו קשור בתנאי העבודה", קבעו במוסד לביטוח לאומי.

ש.ט פנה לעורך הדין אלי מלול, המתמחה בתביעות בנושאים הקשורים לביטוח הלאומי, אשר פנה בשמו לבית הדין האזורי לעבודה בנצרת. מלול טען כי הביטוח הלאומי שגה בהחלטתו לדחות את התביעה. הוא

הדגיש כי "במשך כל תקופת עבודתו היה התובע חשוף לחומרים כימיים ורעילים, ובעיקר בין היתר לחומרים דיפוניל ליטיום ברומייד, מנגן לקטט, אנטיפאום, טיטניום דיוקסיד, אדיפיק אסיד, אמוניה (מלח ניילון) ועוד". עו"ד מלול הוסיף כי "התובע עבד במשרתו מדי יום במשך 12 שעות, שישה ימים בשבוע". בתביעה הבהיר מלול כי הנפגע מעולם לא היה חשוף לגורמי סיכון אחרים, כגון זיהומים מוחיים, גידולים, שימוש בתרופות מסוכנות וכו'. על מנת לחזק את עמדתו, צורפה חוות דעתה המקצועית של הנוירולוגית ד"ר אירינה בלוך, אשר ממנה עלה בבירור כי תנאי העבודה במפעל והחשיפה הממושכת בכל מהלך תקופת העבודה הם שגרמו למחלת הפרקינסון אצל ש.ט.

בעקבות הדיון בתביעה בבית הדין האזורי לעבודה בנצרת, הודיעו אנשי המוסד לביטוח הלאומי כי הם מבקשים לשקול מחדש את עמדתם. בהמשך השבוע הגיעה הודעת מבית הדין כי הביטוח הלאומי החליט לאשר את התביעה לאחר שמיעת הראיות בתיק.

בעקבות ההחלטה, אמר עו"ד מלול כי "ההתעקשות של הביטוח הלאומי שלא להכיר במחלת פרקינסון כמחלת מקצוע משתרעת על פני שנים רבות. במקרה הזה התעקשנו להוכיח שלא היתה שום אפשרות אחרת להתפתחות המחלה, אלא החשיפה הממושכת לשורה ארוכה של חומרים מסוכנים במפעל. לא אפשרנו לאנשי הביטוח לקעקע את העובדה הברורה הזאת, ואני חושב שהם נהגו בסופו של דבר כמתחייב מהשכל הישר". עוד העריך עו"ד מלול כי "במקרה הזה, ההתנגדות שלהם נבעה גם מן העובדות שנחשפו בתיק בנוגע להיקף החומרים הרעילים שבהם השתמש המפעל".

מלול סיכם את השגת התקדים באומרו כי "לצערי, מי שהגישו עד היום תביעה להכיר במחלת פרקינסון כמחלת מקצוע ונדחו – לא יוכלו להיעזר בפסיקה הזאת, אולם היא תהיה משמעותית לתביעות הבאות בנושא".

כדאי לדעת כי בתיקון בחוק ביטוח לאומי רשומות מחלות מקצוע, כגון הרעלת תחמוצת הפחמן, כתוצאה מחשיכה ממושכת לחומרים מסוכנים, מחלות עור הנגרמות כתוצאה מחשיפה לאלרגנים, אבקות, נוזלים וחומרים שונים, ירידה בכושר השמיעה כתוצאה מתנאי רעש ממושכים ורמת דציבלים גבוהה וכו'.

על מנת לקבל פיצוי מביטוח לאומי בגין מחלות מקצוע, יש להוכיח קשר בין הפגיעה למקום העבודה. במוסד לביטוח הלאומי הבהירו כי גם אם חלפה שנה מאז הפסקת העבודה ויוכח הקשר – תיחשב הפגיעה במחלת מקצוע, והעובד לשעבר יהיה זכאי לכל הזכויות המגיעות לו כתוצאה מהיותו נפגע עבודה על פי חוק.

אין תגובות

השאר תגובה