שיתוף

כמעט 80% מאזרחי ישראל בגילאי 46-25 הינם מועסקים,  לעומת ממוצע של 73.7% במדינות ה־OECD. כך עולה מדו"ח של משרד העבודה והרווחה על שוק העבודה בישראל לשנת 2018.

עוד עולה מהדו"ח, כי שיעור האבטלה בישראל עומד על כארבעה אחוזים וכי זהו שיעור נמוך מאוד המבטא היקף אבטלה, שהיא בעיקר אבטלה 'בריאה', ואשר מקורה הוא באנשים שמחליפים מקומות עבודה.

בנוגע לאוכלוסיות ספציפיות מציין הדו"ח, כי במגזר החרדי, רק כ-50% מהגברים הינם מועסקים, ובמגזר הערבי רק כ-38% מהנשים מועסקות.

יתרה מכך, העובדים ממגזרים אלה משתכרים פחות מהממוצע בהיקפים משמעותיים.

זאת ועוד, מהדו"ח עולה, כי במגזר החרדי, נשים חרדיות משתכרות יותר מגברים חרדים, כאשר בוחנים שכר עבודה לשעה.

עוד עולה, כי פערי השכר בין נשים לגברים בקרב יהודים חילונים ובקרב דתיים-לאומיים הינם גבוהים מאשר בחברות החרדית והערבית.

שיעור המועסקים בקרב הישראלים יוצאי אתיופיה הינו דומה לשיעור המועסקים באוכלוסייה הכללית, כאשר כ-78% מהישראלים יוצאי אתיופיה הינם מועסקים.

עם זאת, רק כ-73% מהנשים הישראליות יוצאות אתיופיה הינן מועסקות. עם זאת, השכר החודשי הממוצע של הישראלים יוצאי אתיופיה הינו נמוך יחסית ומסתכם בכמחצית מהשכר החודשי של יהודים שאינם חרדים.

מהדו"ח של משרד העבודה והרווחה עולה, כי הרוב המוחלט של הישראלים אמנם עובדים, אבל יעילותם בעבודה הינה מוגבלת.

מממצאי הדו"ח עולה, כי אשתקד (ב-2018) הסתכם התוצר לשעת עבודה בישראל בכ-35.7 דולר לשעה. מדובר בכ-74% בלבד מהממוצע במדינות ה-OECD. הדו"ח מצביע על כך שפער זה נותר יציב ב־17 השנים האחרונות, ולא חל בו כל שיפור.

מחברי הדו"ח טוענים, כי החלק המדאיג ביותר בו נוגע למידת המיומנות הנמוכה של הישראלים בתחומי המתמטיקה, הקריאה והפתרונות בסביבה ממוחשבת.

אפילו בקבוצת האוכלוסייה שנחשבת חזקה ביותר בשוק העבודה, קרי, יהודים שאינם חרדים, רמת במיומנות במתמטיקה הינה נמוכה מזו של הממוצע במדינות ה-OECD. בתחום זה, האוכלוסייה של ערביי ישראל נמצאת בתחתית הרשימה.

בהתפלגות לפי ענפים ניתן לראות כי במקצועות בתחום התוכנה, במקצועות ההנדסה ובמקצועות השיווק, ניכרת צמיחה של עשרות אחוזים בשיעורי המועסקים, בחמש השנים האחרונות.

מנגד, שיעור המועסקים בתפקידי פקידות, קלדנות ומתדלקים, ירדו ביותר מ-10%.

בעוד שבתחום הבינוי, כמחצית העובדים הם ערבים, הרי שבענף מידע ותקשורת, המכיל חלק נכבד מתעשיית ההייטק הישראלית, כ-92% מהמועסקים הם יהודים שאינם חרדים, והשכר בענף ההייטק כמעט כפול מהשכר הממוצע במשק.

מנתונים שנמדדו ב-2016 עולה, כי ההוצאה הציבורית בישראל, על מדיניות פעילה בשוק העבודה, לרבות הכשרות תעסוקה והענקת תמריצים, עומדת על כ-0.16% מהתוצר.

מדובר במקום השלישי והלפני אחרון בקרב מדינות ה-OECD. לשם השוואה, הממוצע במדינות ה-OECD עומד על כ-0.54%. בראש הרשימה ניצבת דנמרק עם הוצאה בשיעור של כשני אחוזים מהתוצר, המושקעים במדיניות פעילה בשוק העבודה.

הדו"ח מציין, כי בשנים האחרונות השתתפו בישראל יותר מ-120 אלף איש בתוכניות התעסוקה שמפעיל משרד העבודה והרווחה. יעודן של תוכניות אלה הוא לספק כלים לשילוב ולקידום בשוק העבודה.

כנס מצוינות במשאבי אנוש באנר

אין תגובות

השאר תגובה