אין הזדמנות שניה לרושם ראשוני

אין הזדמנות שניה לרושם ראשוני

הרושם הראשוני שלנו לגבי מועמד לתפקיד, נוצר הרבה לפני שאנו פוגשים אותו בראיון העבודה

שיתוף
דרור פאול

דרור פאול

זה מתחיל בדמיון שלנו לגבי כיצד המועמד יראה ומה יהיה אופיו, ממשיך דרך ניתוח קורות החיים שלו ועם שיחת הטלפון בה נשמע את קולו ואת אינטונציית דבריו.

דרור פאול, מנכ"ל חברת 'השמה – גרופ', יסביר בהרחבה על השפעת הרושם הראשוני על מראיינים, בהרצאתו בכנס משאבי אנוש שיתקיים ב- 8 בפברואר 2017.

דרור פאול, אומר: "There's no second chance for first impression. הדבר עובד לשני הצדדים – הרושם הראשוני שמותיר המראיין על המועמד, והמועמד על המראיין."

כיצד הדבר בא לידי ביטוי אצל המראיינים?

"צריך להבין שהרושם הראשוני הוא עניין פיזיולוגי שמתרחש אצלינו במוח. הוא מתעורר בפחות מרבע שניה והוא מקדים בהרבה את החלק הרציונלי. מה שקורה במוח לאחר מכן הוא, שהרציונל ינסה לאושש את אותו רושם ראשוני שהתקבע אצלינו ברבע שניה הראשונה, באמצעות התאמת יתר הדברים שנגלה, לאותו רושם ראשוני. המטרה היא למעשה לשלוט בדיסוננס הקוגניטיבי ולא לאפשר לרושם הראשוני שהתקבע אצלינו "להתאים" אליו את יתר הפרמטרים, אלא להפך."

מתי מתחיל להתקבע הרושם הראשוני שלנו ממועמד?

"הרושם הראשוני מגיע עוד הרבה לפני שראינו את המועמד עצמו. זה מתחיל במחשבה שלנו ובדמיון איזה מועמד היינו רוצים לראות בתפקיד, גבר, אשה אדם צעיר, מבוגר וכד', ומושפע ממי שעשה את התפקיד עד עכשיו. אם היה זה אדם מוצלח נשאף למועמד בעל פרופיל דומה.

לאחר מכן זה ממשיך עם קבלת קורות החיים של המועמד. לקורות החיים יש חשיבות קריטית ביצירת הרושם הראשוני. אם קורות החיים מעוצבים ומושכים לעין, כתובים בצורה רהוטה ומסודרת וכוללים תמונה אותנטית וייצוגית של המועמד, סביר שהמראיינים יקבלו רושם ראשוני חיובי מאוד. גם התוכן חשוב ומחקרים מראים למשל שקורות חיים המציינים שהמועמד למד בבית ספר יחד עם המראיין או בתנועת נוער, ביחידה הצבאית וכד', הסבירות שלו להתקבל לראיון העבודה גבוהה בהרבה. הוכח בעשרות מחקרים שאנחנו המראיינים מחפשים אנשים שדומים לנו ואנו מוצאים את זה בקורות החיים.

הדבר ממשיך בשיחת הטלפון. בהתאם לקול של המועמד, האינטונציה והתגובות שלו, המראיינים מגבשים את הרושם שלהם לגביו. אם לדוגמה התקשרנו למועמד בדיוק כשהוא אוכל צהריים והוא משיב לנו "אני בארוחת צהריים תוכל להתקשר מחר?" הרושם יהיה פחות טוב בהרבה, מאשר אם ישיב: "אני מתנצל אני בדיוק נכנס לארוחת צהריים, השיחה שלך חשובה לי, האם אוכל לחזור אליך בעוד כחצי שעה ממקום שקט?" הדבר מראה על התייחסות רצינית בהרבה.

מה קורה בראיון עצמו?

הראיון עצמו לא מתחיל מאפס אלא ממה שצברנו על המרואיין עד עתה והרושם הראשוני שהתקבע אצלינו הרבה לפני הראיון. בנוסף לקורות החיים והשיחה הטלפונית, מראיינים רבים חוקרים על המועמד ברשתות החברתיות ומקבלים מידע רב שמתגבש לכדי אותו רושם ראשוני שקבלו, כך שהם למעשה יודעים הרבה על המועמד לפני שהוא בכלל הגיע.
בפגישה עצמה זה מתחיל מההמתנה של המועמד ליד חדרו של המראיין, מהכניסה בדלת. שפת הגוף, הושטת היד, החיוך ובהמשך השיח במהלך הראיון, השאלות והתשובות – כל אלו מוסיפים לרושם הראשוני המוקדם שרכשנו לגביו. גם אם נחפש מנהל כספים שהידע והכישורים המקצועיים שלו מהותיים ללא ספק, בסופו של דבר במרבית המקרים נבחר במועמד שהיתה לנו הכי הרבה כימיה איתו.

מה מראיינים צריכים לעשות לגבי אותו רושם ראשוני?

"חשוב לדעת שאי אפשר להתעלם מרושם ראשוני ולהיות סטריליים. החוכמה היא לשלב בין הרושם הראשוני שנקבע לבין הרמה המקצועית שמביא המועמד לתוך הראיון עצמו. כדאי מאוד שאדם נוסף יראיין את המועמד אחרינו, מבלי לקבל מידע מאיתנו כדי שלא נעביר לו את הרושם הראשוני שלנו.

בדרך כלל כל מה שהמראיין צבר כלפי המועמד, הופך להיות הרושם הראשוני שיועבר גם למראיין הבא ולכן חשוב להימנע מכך.

מראיינים מקצועיים משתמשים בכלי ניתוח אנליטיים מבלי להתעלם מהרושם הראשוני שקיבלו. הם משאירים מקום רב וגמיש לאלמנטים הנוספים שהמועמד מציג בראיון, והחיבור של כל הדברים הללו צריך ליצור את הרושם האותנטי שיועבר הלאה לדרג הבא בצורה נכונה ואפקטיבית."

סדנת דיני עבודה בנושא מניעת הטרדה מינית והתעמרות בעבודה

אין תגובות

השאר תגובה