שיתוף

הטרדה מינית והתעמרות מסוגים שונים בעובדים ובעובדות במקומות העבודה, מהוות כבר היום בעיה אדירה עבור מעסיקים והיא צפויה להפוך לאחד מכאבי הראש הגדולים ביותר של מעסיקים. ולא בכדי.

באופן תמוה ביותר, מעסיקים רבים מעדיפים להתעלם מהבעיה. הם משוכנעים שהאתגרים שלהם בנושאי מכירות, שיווק, פתיחת שווקים, זכייה בפרויקטים, שירות לקוחות, הפצה ועוד, הם אתגרים חשובים יותר, ולהם הם מקדישים את כל זמנם.

יתרה מכך, מעסיקים רבים חושבים שאם מנהל או עובד מטריד עובד או עובדת אחר\ת, או מתעמר\ת בו או בה, הרי שזו בעיה של הקרבן ולא של ההנהלה.

וכאן הטעות המהותית ביותר. משום שלפני שתספיקו למצמץ, תגלו שבעידן הרשתות החברתיות, ההתעמרות הזאת "תזכה" להד אדיר בכל רחבי הרשת.

פתאום קשה לכם לגייס את הטלנטים הטובים ביותר, פתאום הטלנטים שכן עובדים אצלכם מורידים הילוך ומתחילים לחפש 'מציאות' בחברות אחרות, וזה עוד לא קצה קצהה של הצרה.

לפני שהבנתם מי מתעמר במי, פתאום מוגשת נגדכם תביעה, ועורכי הדין שלכם ממליצים לכם לשלם פיצויי פשרה משום שרוב הסיכויים שתפסידו במשפט. ובצדק.

הנהלה בכירה שלא מתייחסת במלוא כובד הראש לתלונה של עובד או עובדת לגבי התעמרות מצד המנהל\ת הישיר\ה שלהם, ושלא קוטעת את ההתעמרות או ההטרדה באיבה, עד כדי פיטורי אותו מנהל מטריד או מתעמר, צפויה לשלם על כך ביוקר רב.

הימים שההתעמרות וההטרדות היו בעייתן או בעייתם של הקרבנות בלבד עברו חלפו לבלי שוב. בעידן ה-MeToo, אין יותר מקום לעצימת עיניים, ולהתעלמות מבעיות אלה.

יש ארגונים בהם רמת המודעות גבוהה יותר, אבל חלקם טועים לחשוב שזוהי בעייתה של הראשות האחראית על כך, או לחלופין שזו בעיה שצריכה להיפתר בין הקרבן למתעלל.

בעיה זו אינה ייחודית לארגונים בישראל. בארה"ב, ועדת שוויון הזדמנויות בעבודה (EEOC), שהיא הסוכנות האחראית לאכיפת חוקי הגנת העובדים הפדרליים, קיבלה בשנת 2017 יותר מ-84 אלף תלונות על הטרדה מינית.

זאת ועוד, מעסיקים רבים מנסים 'להפטר' מכאב הראש הזה על ידי השתקת הצד שנתפס על ידם כחלש יותר, כלומר הקרבן.

לכן חשוב מאוד להבין, שכאשר הקרבן יתבע את הארגון בעקבות מעשה ההטרדה, הוא יכול לתבוע בנוסף לפיצוי בגין ההטרדה או ההתעמרות עצמה, גם פיצוי בשל הניסיון להשתקתו, או נקמה בו עד כדי פיטוריו (של הקרבן).

יש להדגיש, כי בית הדין לעבודה אינו סלחני כלפי ארגונים שנקטו 'פעולת תגמול' כנגד הקרבן רק משום שהעז להתלונן.

כדי להמנע מתביעות משפטיות, הרס מותג המעסיק והתקבעות של מוניטין רעים לחברה, בעיני לקוחות ומועמדים פוטנציאלים כאחד, כדאי, חשוב ורצוי, שכל תלונה על הטרדה מינית ו\או התעמרות של מנהל\ת בעובד\ת יבדקו לעומק והאשמים יענשו.

המצב הרווח ביותר של ארגונים שמתעלמים מהבעיה ומקווים שהקרבן יעלם איכשהו מהנוף, מתרחש כאשר המטריד או המתעמר נחשב לאיש מפתח בארגון. כאשר מנהליו של המתעמר\ת חושבים שהארגון יתקשה להתמודד אם הוא\היא יפוטר\תפוטר.

אלא שהמציאות מראה כי הבעיה לא נעלמת, היא רק מתעצמת. וארגון שהחליט להגן על המתעמרים והמטרידים אולי ירוויח אותם בטווח הקצר.

אבל בטווח הארוך הארגון והנהלתו הבכירה יפסידו הרבה יותר מאשר היו מפסידים אילו פיטרו בזמן את המתעמר, גם כאשר הוא נחשב לאיש מפתח בארגון.

 

אין תגובות

השאר תגובה