תרבות ארגונית חשובה לשימור עובדים ופחות לגיוס

תרבות ארגונית חשובה לשימור עובדים ופחות לגיוס

כך עולה מסקר חדש שבו השתתפו 650,000 עובדים ומחפשי עבודה. מה ניתן ללמוד מתוצאות הסקר?

שיתוף
תרבות ארגונית

תרבות ארגונית

סקר של למעלה מחצי מיליון עובדים, שנערך און-ליין על ידי חברת Glassdoor, אפשר לעובדים בחברות המובילות להיכנס ולדרג את מקומות העבודה שלהם על ידי פרמטרים שונים המתייחסים, בין היתר, לתרבות ארגונית והערכים המרכיבים אותה.

באופן לא מפתיע (בכלל), בראש הרשימה נמצאת חברת גוגל ומיד אחריה חברת טוויטר לצד עוד 11 חברות טכנולוגיות (מה שאומר שמחצית ממקומות העבודה הטובים ביותר בעולם הון בעצם חברות טכנולוגיות). עוד ברשימה ניתן לראות חברות גדולות מהתחום הפיננסי, רשתות המזון, תעופה, ביטוח ואנרגיה.

ליסה הולדן, מנהלת בחברת Glassdoor אמרה בריאיון לאתר משאבי האנוש Talent Management News:"זו השנה הראשונה שבה הסקר שלנו התייחס ישירות לנושא הערכים של כל ארגון, ובאמצעות נוסחה אלגוריתמית הצלחנו לדרג את דעת הקהל לתוצאות מדויקות." 

אז עד כמה התרבות הארגונית באמת חשובה לעובדים?

נכון להיום, קיים פער בגישת העובדים לתרבות הארגונית הבא לידי ביטוי בהסתכלות שונה על הסוגיה בקרב עובדים בארגון לעומת דורשי עבודה, הבוחנים ארגון חדש כמקום עבודה חלופי.

שנת 2014 מסמנת חוסר שקט בקרב העובדים שכן מסתמנת יציאה איטית מהמיתון בענפים רבים ואחוז גבוה של עובדים מחפש כעת מקום עבודה חלופי. הסיבה העיקרית לעזיבה היא שכר, ומיד אחריה, במקום השני, נמצאת התרבות הארגונית (כגורם מאיץ עזיבה).

אולם כאשר נבחן הפרמטר של תרבות ארגונית וחשיבותה לדורשי העבודה, כאן ישנה הרבה פחות חשיבות לתרבות הארגונית בחברה האופציונאלית שכן תרבות ארגונית "צונחת" למקום החמישי ברשימה (!).

כאשר עובדים מחפשים אחר עבודה חדשה, ארבעת הפרמטרים החשובים ביותר עבורם הם: שכר והטבות, הזדמנות לקידום מקצועי ופיתוח מקצועי, תדמית החברה ומיקום החברה (תוך התייחסות למרחק לעבודה ולנגישות המקום). התרבות הארגונית נמצאת כאמור במקום חמישי בלבד, קרי המועמדים חושבים קודם על המרחק מהבית לעבודה, חנייה, פקקים, אמצעי תחבורה, זמן נסיעה ועלות נסיעה… ורק אז הם מתפנים לחשוב על התרבות הארגונית במקום העבודה הפוטנציאלי.

מסקנה, התרבות הארגונית הינה כלי חזק יותר וחשוב יותר לשימור עובדים קיימים ולאו דווקא למשיכת עובדים חדשים ולכן יש כיום חשיבות גדולה יותר עבור איך הארגון מתקשר את התרבות הארגונית לעובדים, עד כמה הם מבינים את התרבות ומזדהים איתה, עד כמה הארגון עושה מאמצים (ואפילו מוכן לוותר על כישרונות מקצועיים) על מנת לשמור על התרבות הארגונית שלו. כמובן, זה הזמן לפתוח את נושא התרבות הארגונית ולרענן כמה ערכים.

זה הזמן לבדוק האם יש ערכים שאינם רלוונטיים עוד או שאינם הולמים את המציאות הארגונית? האם יש ערכים שאינם מיושמים ומדוע? ובין השאלות החשובות שצריכות לעלות בתהליך – האם התרבות הארגונית מסייעת לארגון לשמר את הטאלנטים החזקים ביותר?

מה מאפיין את התרבות הארגונית במקומות העבודה הטובים ביותר בעולם?

ההון האנושי במרכז

מנתוני הסקר עולה כי תרבות ארגונית היא איננה כלי כל כך אפקטיבי למשיכת טאלנטים חדשים לארגון, אך היא אחד משני הכלים האפקטיביים ביותר לשימור העובדים בו. היות שכך, והיות שכיום עובדים נוטים יותר לחפש אחר הזדמנויות תעסוקתיות אחרות על רקע הביטחון שמשרה היציאה מהמיתון, ארגון שרוצה לשמר את העובדים שלו ובעיקר את הטובים שביניהם – חייב לבחון את התרבות הארגונית שלו.

כדי לקבל רושם כללי על הארגונים שלא באמת חוששים מעזיבת עובדים, כגון גוגל וטוויטר, בדקנו מהם הערכים והעקרונות שבבסיס התרבות הארגונית במקומות העבודה הטובים ביותר בעולם. להלן הממצאים:

הארגונים שהכי טוב לעבוד בהם נותנים קול/ במה להון האנושי שלהם. הם למעשה מדגישים את העובדה שהם הכי טובים בגלל העובדים שלהם, דואגים לתת לעובדים שלהם את הכלים להיות הכי טובים בתחומם ומעודדים אותם (את העובדים) לדבר על חוויית העבודה ולשתף אנשים מחוץ לארגון בחוויות העבודה שלהם.

פתיחות, שקיפות וחופש ביטוי

אמנם מקומות העבודה הטובים ביותר הם לרוב חברות טכנולוגיות, ניתן לזהות באופן מורגש ערכים כגון: שקיפות, פתיחות, שיתוף, הקשבה וזכות דיבור/ ביטוי לעובדים לרוחב הארגון.

כמובן שנדרשת מידה לא מועטה של דיסקרטיות כאשר מדובר בארגונים מובילים טכנולוגית או מובילים בתחומם בכל הנוגע לפיתוח פטנטים, אסטרטגיות פורצות דרך, מוצרים חדשים, שירותים חדשים, מאגר לקוחות וכל דבר שהוא בגדר "סוד מסחרי" וכמובן שהעובד לא יכול לשבת בבית קפה ולספר לחברים שלו בדיוק על מה הוא עובד ואיך הוא עובד….

אולם יש לעובדים תחושה שהם מעורבים בתהליכים והחלטות המתקבלות בחברה, שהם יודעים לאן החברה הולכת, באיזה קצב ומדוע…. העובדים מעורבים ומבינים את ההחלטות המתקבלות והם מרגישים שותפים ולצד הצורך לשמור על חשאיות בכל ההיבט המקצועי, יש לעובדים את החירות לדבר על חוויית העבודה והצמיחה שלהם.

ביקורת

הארגונים שבהם הכי טוב לעבוד דואגים לשמור על התרבות הארגונית בין היתר על ידי כך שהם מבקשים מהעובדים לתת משובים לאורך כל הדרך. סקרים, שאלונים, שיחות עם עובדים וכיו"ב משמשים את מנהלי משאבי אנוש לבחון כל הזמן: האם התרבות הארגונית נשמרת בכל מחלקה ובכל צוות? האם העובדים החדשים מבינים אותה? האם העובדים מזדהים איתה לאורך כל הדרך?

לא מספיק לגבש תרבות ארגונית ולהטמיע אותה. זו לא משימה חד פעמית. על מנת להבטיח את קיומה, צריך כל הזמן לבדוק שהיא מושרשת עמוק ובאה לידי ביטוי בכל עת ובכל מקום בכל קצוות הארגון.

הארגון שטוב לעבוד בו "מחפש" אחר התנהגויות שליליות ואנשים שליליים שהופכים את מקום העבודה לפחות טוב או עלולים בעתיד להשפיע לרעה על סביבת העבודה – על מנת לטפל בתופעה כמה שיותר מהר. הארגונים האלה לא ממתינים עד שתתעורר בעיה רצינית שבגללה עובדים עוזבים (לא לפני שהם מתלוננים על כך בפומבי), אלא הם מנסים לפתור בעיות כבר בתחילת הדרך או לפני שהן צצות – על ידי כך שהארגון מחפש אחר בעיות קטנות או פוטנציאל לבעיות עתידיות.

כנס מיזוגים ורכישות בהיבט המשאב האנושי

אין תגובות

השאר תגובה