מן הפסיקה

מן הפסיקה

מן הפסיקה

 

מן הפסיקהחשיבות ההשכלה על פסיקות עבר בדיני עבודה הינה חיונית להבנת תקדימי עבר של מחדלים ועבירות ביחסי עבודה.

גישה לפסיקות דיני עבודה, מעניקה קווים מנחים להתנהלות בתרחישים ביחסי עבודה, מורכבים ורגישים ככל שיהיו.

 

בישראל קיימת מערכת בתי דין ייחודית לדיני עבודה מתוקף חוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט 1969. המערכת הינה ערכאת שפיטה בלתי תלויה, המתמחה בתחומי משפט העבודה והביטחון הסוציאלי (ביטוח לאומי, ביטוח בריאות, ביטוח ממלכתי ועוד).

 

 

בית הדין לעבודה אוצר ארבעה תחומים:

 

  1. תביעות אזרחיות (ללא רף סכום), הנוגעות לסכסוכי עובד-מעביד, או משא ומתן בקבלה לעבודה. משמעותן בפועל של תביעות אזרחיות, הינן מימוש זכויות היחיד ביחסי עובד מעביד.
  2. ענייני הציבור – התאגדות עובדים, יחסי עבודה במשק, שביתות, צווי הרחבה ודיני עבודה ציבוריים. ההליכים מתייחסים לפרשנות ומימוש הסכמים קיבוציים במערכת יחסים קיבוצית. כמו כן משויכים ההליכים למסגרת משפט העבודה הארגוני: הליכים בין ארגוני עובדים לחבריהם, הליכים בין ארגוני עובדים לארגוני עובדים אחרים או הליכים בין מעבידים לבין עצמם.
  3. ערעורים – כדוגמת ערעור על החלטת אוטוריטה בנושא עבודה (למשל החלטת גורם מוסמך בביטוח לאומי).
  4. עבירות פליליות קלות בענייני עבודה- הליכים המפורטים בתוספת לחוק בית הדין לעבודה.

 

מאמרים בתחום:

פיצוי של 20 אלף שקל בגלל פגיעת מעסיק בפרטיות עובדת

אסור למעסיק להכנס אל החשבונות הפרטיים של העובדים ברשתות החברתיות; בנוסף, לקיחת הטלפון מהעובד מהווה איום מיידי מצד המעסיק לחדור אל המרחב הווירטואלי הפרטי האישי והאינטימי של העובד

עובדת שפוטרה לפני תום תקופת ההתחייבות תשלם למעסיק 18 אלף שקל

ביה"ד: מאחר שהמעסיק השקיע 30 אלף שקל בהכשרת העובדת ראוי להגביל את חופש העיסוק שלה

פס"ד: אווירה עויינת המלווה ברמיזות בעלות אופי מיני מהוות הטרדה מינית

החוק נגד הטרדה מינית עוסק בהרחבה בנושא של הטרדה מינית במקום העבודה, ובאחריותם של המעסיקים לפעול למניעתה

פס"ד: הפיטורים בוטלו משום שאין להפלות עובד בשל פרסום דעה או השקפה

ביה"ד: החוק מגן על חופש הביטוי והזכות להביע דעה; זכות זו חלה על כל ביטוי, כולל ביטויים פוגעים, מרגיזים ואף שקריים, וגם על ביטויים הצורמים את האוזן

פיצוי של 176 אלף שקל לעובדת בשל הטרדה מינית

המעסיק ישלם פיצוי של 120 אלף שקל, ובנוסף 1,000 שקל שכר עבודה והוצאות משפט בסכום 20 אלף שקל; הממונה הישיר יפצה את העובדת ב-30 אלף שקל וישלם לה הוצאות משפט בסכום 5,000 שקלים

פיצוי של כ-98.5 אלף שקל לעובדת בהיריון שהוצאה לחל"ת ולא הוחזרה

הסכום, הכולל הוצ' משפט, היה עשוי להיות גבוה יותר, אלא שביה"ד פסק כי יש להתחשב במעסיק, משום שהוצאתה לחל"ת ואי החזרתה של העובדת היו בתקופת משבר הקורונה וכי אילו ביקש את אישור הממונה על עבודת נשים, סביר להניח שהיה מקבל אותו

המעסיק לא יכול לשנות תנאי הסכם קיבוצי בלי הסכמת ועד העובדים

ביה"ד: למעסיק אין אפשרות לבטל באופן חד צדדי התנהגות רווחת בנוגע לשכר, בלי לסיים את החוזה כולו

פיצוי של 15 אלף שקלים לעובדת שפוטרה בגלל הריונה

העובדת פוטרה כחודש לאחר תחילת עבודתה אצל המעסיק ובסמוך למועד הודעתה על הריונה

באילו מקרים הופכת תלונה על הטרדה מינית ללשון הרע

ביה"ד לעבודה חייב עובדת שהתלוננה על הטרדה מינית מצד המעסיק, לשלם לו פיצוי 35 אלף שקלים בגין לשון הרע

תוצאת תיקו בתביעות הדדיות של מעסיק ועובדו לשעבר

המעסיק ישלם לעובד שפוטר 15 אלף שקלים בגין היעדר שימוע כדין ואי מסירת הודעה; העובד יפצה את המעסיק ב-15 אלף שקל בשל הפרת חובת הנאמנות

פורטל משאבי אנוש ברשתות החברתיות

24,924אוהדיםלייק
300עוקביםמעקב
47עוקביםמעקב
307מנוייםלהירשם

Warning: A non-numeric value encountered in /home/hrusco/public_html/wp-content/themes/Newsmag/includes/wp_booster/td_block.php on line 248