שיתוף

הירידה במוטיבציה ועלייה בשחיקה של עובדים בישראל, גרמו לכך שרמות השחיקה של העובדים הגיעו בשנתיים האחרונות לכ-62%-65%.

במבט קדימה, מסקרים שנערכו בשוק העבודה הישראלי עולה, כי התחזית לגבי שחיקת עובדים וירידה במוטיבציה השנה ובשנה הבאה, מדברת על שחיקה כרונית.

לדברי החוקרים, בשנתיים הקרובות, רמות השחיקה עלולות להישאר סביב ה-55%.

מצד שני, טוענים החוקרים, כי ארגונים שישקיעו בבניית קהילה ובמתן משמעות לעבודה, יראו דווקא עלייה במוטיבציה של העובדים.

להלן 3 צעדים מעשיים שניתן ליישם בטווח קצר לשיקום המוטיבציה של עובדים שחוקים:

1 שיחה אישית עם כל עובד:

הצעד הראשון והחשוב ביותר הוא ליצור חיבור אנושי עם העובדים.

שחיקה מתחילה לעיתים קרובות כשהעובד מרגיש שהוא רק בורג במערכת שנדרש לספק תוצרים, ולא רואים אותו.

לשם כך יש לקבוע פגישות אישיות קצרות של כרבע שעה, שאינן עוסקות במצב המשימות וההישגים.

המטרה היא להקשיב. יש לשאול שאלות כמו: מה הדבר שהכי רוקן לך את האנרגיה בשבוע האחרון, איך אפשר להוריד ממך עומס כדי שתרגיש טוב יותר וכדומה.

עצם ההכרה של המנהל בקושי של העובד ובשחיקה שלו היא לעיתים קרובות חצי מהפתרון, משום שהיא מחזירה לעובד את תחושת הערך והאמפתיה.

2 יצירת סדרי עדיפויות למשימות:

אחד הגורמים המרכזיים לשחיקה הוא תחושת הטביעה בעבודה. ההרגשה של עובדים שיש אינסוף משימות וכולן דחופות באותה מידה. במצב של עייפות מצטברת, היכולת הקוגניטיבית ליצור סדרי עדיפויות נפגעת.

כדי לעשות זאת יש להפגש עם הצוות ולעבור על רשימת המשימות הנוכחית. יש לסמן יחד עם העובדים משימות שהן פחות דחופות וקריטיות ולדחות אותן לפרק זמן של כשבועיים לפחות.

כמו כן, יש להעניק לעובדים אישור לא לעסוק בדברים שאינם קריטיים לליבת העבודה.

המטרה היא לאפשר לעובדים לייצר הצלחות קטנות וממוקדות במקום לתת להם להמשיך להשחק במאבק מתיש בחזיתות רבות במקביל.

כשהעובד רואה את קצה המנהרה של רשימת המשימות שלו, רמת המתח והלחץ יורדת.

3 חיבור מחדש לסיבות שבגללן הוא בתפקידו ולחשיבות של ביצוע המשימות:

עומס עבודה הוא לא הסיבה היחידה לשחיקה. לעיתים קרובות השחיקה נוצרת בגלל תחושת חוסר במשמעות מבחינת העובד.

כדי לעודד את המוטיבציה של העובדים ולהפחית את השחיקה, יש לשתף אותם בהצלחה ספציפית של הארגון או של לקוח, שנבעה מהעבודה שלהם.

אין להסתפק בשבחים, אלא ממש להמחיש את ההשפעה. לדוגמה, אפשר לומר: בזכות הפרויקט שסיימתם השבוע, הלקוח הזה הצליח לחזור לפעילות מלאה, או לחסוך עלויות קריטיות או כל הצלחה אחרת.

בנוסף, כדאי לנסות לחבר משימות אפרוריות למטרה גדולה יותר, כמו למשל עזרה לקהילה או פריצת דרך טכנולוגית.

כשעובד מרגיש שהמאמץ שלו עוזר לארגון או למישהו אחר, למשל מאפשר למישהו להשיג את השינוי הרצוי או את ההתקדמות הרצויה, היכולת שלו לגייס כוחות מחודשים גדלה משמעותית.

כנס הלמידה, ההדרכה והפיתוח הארגוני

אין תגובות

השאר תגובה