העידן הדיגיטלי פותח הרבה מאוד אפשרויות לעובדים ומעסיקים כאחד ומאפשר לחבר בין עובדים למעסיקים בכל העולם, אבל בה בעת הוא גם סלל את הדרך, שלא במתכוון, לאתגר נרחב ומסוכן בארגונים ברחבי העולם: הפצת עובדות כוזבות (פייק ניוז בארגון).
בעיה זו משפיעה לרעה על כל הארגון. מדובר בבעיה מערכתית בעלת השלכות מרחיקות לכת, המשפיעות על הכול, החל מפעילות יומיומית ועד יעדים אסטרטגיים ארוכי טווח.
בעיה זו, שהיא ללא ספק גלובלית, חורגת מגבולות תרבותיים וגיאוגרפיים, מונעת על ידי תקשורת מיידית, עומס מידע ולעיתים, חוסר אבחנה ביקורתית.
הקלות שבה מידע לא מאומת יכול להתפשט, כשלעיתים קרובות הוא מוסווה כנתונים לגיטימיים או כהנחיות פנימיות, מהווה איום משמעותי על הארגון.
בין אם הוא נובע מכוונה זדונית, פרשנות שגויה בשוגג או אפילו שמועה אגבית, עובדה כוזבת יכולה לצבור תאוצה במהירות, במיוחד בארגונים גדולים ומורכבים שבהם זרימת המידע קבועה ומגוונת.
התופעה של הפצת כזב אמנם תמיד היתה קיימת, אבל כלי תקשורת מודרניים מגבירים את טווח ההגעה והמהירות שלה, ומאפשרים למידע שגוי לנוע במהירויות חסרות תקדים.
תופעה זו אינה מוגבלת רק לאיומים חיצוניים כמו חדשות כוזבות ממתחרים. לעיתים קרובות, העובדות המזויפות המזיקות ביותר מקורן מבפנים, מתוך הארגון, והן פוגעות באמון וביעילות מבפנים.
הנזקים הנגרמים כתוצאה מהפצת עובדות כוזבות הם מגוונים וחמורים, ומשפיעים על תפקידי הליבה והמוניטין של הארגון.
להלן 3 נזקים מרכזיים הנגרמים כתוצאה מהפצת עובדות כזב (פייק) בארגון:
1 שחיקה של אמון ומורל:
האמון והמורל הם הנפגעים העיקריים. כאשר עובדים נחשפים כל הזמן למידע סותר או שקרי, אמונתם בהנהלה, בתקשורת הפנימית ואפילו בעמיתיהם יכולה לרדת משמעותית.
שחיקה זו של אמון יוצרת אווירה של חשד וחוסר ודאות, מה שמוביל לירידה במורל, רמות סטרס גבוהות יותר וחוסר רצון לשתף פעולה באופן מלא.
כמו כן, עובדים עלולים להסס לפעול על פי הנחיות, להטיל ספק באמיתותן של ההנחיות, או גרוע מכך, לקבל החלטות על סמך נתונים לא מדויקים, מה שמוביל לכאוס תפעולי וחוסר יעילות.
משבר פנימי זה יכול להיות קשה מאוד לתיקון ולהשפיע ישירות על הפרודוקטיביות ושיתוף הפעולה.
2 קבלת החלטות לקויה וחוסר יעילות תפעולית:
קבלת החלטות לקויה וחוסר יעילות תפעולית הן תוצאה בלתי נמנעת של הפצת עובדות כזב (פייק).
החלטות ארגוניות, החל מהשקעות אסטרטגיות ועד להתאמות תפעוליות יומיומיות, חייבות להסתמך במידה רבה על נתונים מדויקים ומידע אמין.
כאשר החלטות אלו מבוססות על עובדות כוזבות, התוצאות יכולות לנוע בין פרויקטים שגויים ובזבוז משאבים ועד שגיאות קריטיות המסכנות את הבטיחות או הציות לחוקי העבודה.
לדוגמה, קמפיין שיווקי המושק על סמך מחקר שוק מפוברק, או מכסות ייצור שנקבעו על סמך נתוני מכירות כוזבים.
ההשפעות הנלוות של החלטות פגומות כאלה עלולות להוביל להפסדים כספיים משמעותיים, החמצות הזדמנויות ואובדן יתרון תחרותי, ולדחוף את הארגון אחורה במקום קדימה.
3 נזק למוניטין ואובדן אמינות:
הנזק למוניטין החברה ולמותג המעסיק ולאמינות הארגון הוא אולי הנזק החמור ביותר.
לעיתים קרובות, נזק למוניטין ואבדן אמינות קשורים למשברים חיצוניים, אבל התפשטות עובדות כוזבות בתוך הארגון עלולה לדלוף החוצה, או להשפיע ישירות על האופן שבו ארגון נתפס על ידי לקוחותיו, שותפיו והציבור הרחב.
אם ארגון הופך ידוע כ-לא אמין, או כבעל בעיות בתקשורת פנימית עקב מידע שגוי נפוץ, המוניטין החיצוני שלו יפגע.
זה יכול להוביל לירידה בנאמנות הלקוחות, קושי במשיכת כישרונות מובילים ואף לבדיקה רגולטורית.
בנייה מחדש של מוניטין פגום היא תהליך מפרך שנמשך זמן רב מאוד, מה שמדגיש את הצורך הקריטי של ארגונים לטפל באופן יזום בהפצה פנימית של עובדות כוזבות.
