שיתוף

מתי פערי שכר בין עובדים הם לגיטימיים ומתי הם הופכים מזיקים.

פערי שכר בין עובדים הם מאפיין מתמשך של כל הכלכלות.

יש להבדיל בין אפליה בלתי חוקית והטיה מערכתית בין שכר של עובדים, שהן ללא ספק אחראיות לפערים מזיקים רבים, לבין פערי שכר מסוימים שיכולים להיות מוצדקים כלכלית, ולשקף את הניסיון של העובד ואת האפשרות להקצות עבודה ביעילות.

להלן הצדקות לגיטימיות לפערי שכר:

ההצדקות העיקריות לפערי שכר לגיטימיים מתמקדות בהבדלים בתפוקה שולית, המתייחסת לערך שעובד מוסיף לתפוקה של חברה.

הון אנושי:

זהו אולי הגורם המשמעותי ביותר. עובדים בעלי רמות השכלה גבוהות יותר, הכשרה מיוחדת וניסיון מצטבר זוכים לשכר גבוה יותר משום שיש להם כישורים נדירים ובעלי ערך רב יותר.

העלות והזמן המושקעים ברכישת תארים ו\או מיומנויות, למשל, מפוצים על ידי שכר גבוה יותר לעובדים שלא רכשו השכלה גבוהה או לא רכשו מיומנויות יחודיות בדרך אחרת.

הבדלים מפצים:

יש תיאוריה כלכלית שמציעה כי משרות עם היבטים לא מושכים, כמו למשל סיכון גבוה יותר, סכנה פיזית, שעות עבודה לא סדירות, תנאי עבודה ירודים או מיקום לא רצוי, חייבות להציע פרמיית שכר כדי למשוך ולשמר עובדים.

לעומת זאת, עבודות שהן מטבען נעימות, בטוחות או יוקרתיות עשויות לשלם מעט פחות.

היצע וביקוש לעבודה בתחומים ספציפיים:

השכר נקבע בסופו של דבר על ידי כוחות השוק. מחסור בעובדים בתחום מיוחד מאוד (למשל, מהנדסי בינה מלאכותית מתקדמים) יעלה את שכרם של המומחים בתחום זה, ללא קשר להבדלים בתפוקה אישית, עד שיהיה שיווי משקל בין היצע לביקוש.

לעומת זאת, היצע יתר של עובדים במגזר בעל מיומנויות נמוכות יגרום לשכר נמוך יותר.

ביצועים ומאמץ:

בתוך אותו תפקיד, השכר יכול להשתנות באופן לגיטימי על סמך מדדי ביצועים אישיים, לרבות ​​ עמלות מכירה, בונוסים על הצטיינות וכדומה, מוסר עבודה, קושי בביצוע העבודה או עבודה שדורשת שעות רבות, לעיתים קרובות בשעות לא רגילות.

היקף פערי השכר המועיל לעומת המזיק:

מידה מסוימת של פער בשכר יכולה להיות מועילה כלכלית. מידה זו של פער מעודדת אנשים להשקיע במיומנויות שלהם, כלומר לרכוש מיומנויות, לחפש הכשרה ולבחור בקריירות מורכבות או בסיכון גבוה.

מערכת זו, המונעת על ידי הסיכוי לשכר גבוה יותר, מזינה חדשנות ומבטיחה שתפקידים חיוניים, מיוחדים, או תובעניים, יאוישו על ידי כישרונות מוסמכים.

עם זאת, כאשר הפער הופך עמוק מדי, הוא מזיק באופן גורף. פער גדול מדי ולא מוצדק, המכונה לעיתים קרובות אי-שוויון מוגזם, יכול לגרום נזקים.

להלן הנזקים שעלולים להיגרם כתוצאה מפערי שכר גדולים מדי ולא מוצדקים:

לפגוע במוטיבציה ובפרודוקטיביות:

עובדים שחשים ששכרם נמוך באופן לא הוגן בהשוואה לעובדים בעלי כישורים דומים חווים טינה, אשר יכולה להפחית את מאמציהם, נאמנותם והפרודוקטיביות הכוללת שלהם.

לעכב את היכולת להתקדם:

כאשר שכר נמוך מדי אינו מאפשר לעובדים להשקיע בחינוך, בדיור או בשירותי בריאות עבור עצמם או עבור ילדיהם, הפער מתחזק, לוכד משפחות במעגל של עוני וחונק את הפוטנציאל הכלכלי הלאומי.

חוסר יציבות כלכלית:

ריכוז עושר קיצוני בצמרת, בשילוב עם שכר סטגנטי עבור הרוב, יכול להוביל לירידה בביקוש המצרפי, מה שהופך את הכלכלה לפגיעה למיתון.

בסיכומו של דבר, קו הרווח נחצה מלגיטימי למזיק, כאשר פערי השכר אינם משקפים באופן הוגן את הפרודוקטיביות או את התגמול הנדרש, אלא נובעים מגורמים כמו אפליה, חסמים מבניים, כמו למשל שכר נמוך מדי לאימהות לילדים, או כוח תאגידי בלתי מבוקר.

כלכלה בריאה דורשת פערים המשמשים כתמריצים, אך לא תהומות המפרידות לצמיתות בין חלקים של כוח העבודה ומעכבות שגשוג רחב היקף.

כנס הלמידה, ההדרכה והפיתוח הארגוני

אין תגובות

השאר תגובה