בשוק העבודה הגלובלי המשתנה במהירות, ניכר פער ברור באופן שבו דורות שונים תופסים את עבודתם ומתחברים אליה ולארגון.
ממחקרי שוק עדכניים של גאלופ, דלויט ו-PwC עולה כי קיים קיפאון ברמת המעורבות (Engagement) העולמית, אבל המניעים והדרגות של מעורבות זו משתנים משמעותית בין דור ה-Z ודור המילניום לדור ה-X.
בשוק העבודה במדינות המערב – משמעות מול יציבות:
ממחקרים שבוצעו בשוקי העבודה במדינות המערב, בעיקר בארה"ב ואירופה, בשנים 2024 ו-2025 עולה, כי עובדי דור ה-Z ועובדי דור המילניום מדווחים על רמות מעורבות כוללות נמוכות ביותר, הנעות סביב ה-31%-35%.
זוהי ירידה בולטת לעומת השיא בתחילת 2020. החוקרים מציינים כי בעוד שדור ה-Z הוא לעיתים קרובות המנותק אקטיבית ביותר, כלומר חווה יותר סטרס וניתוק, הוא בו-זמנית הדור בעל המוטיבציה הגבוהה ביותר להשקיע מאמץ נוסף אם העבודה עולה בקנה אחד עם ערכיו.
לעומתם, עובדי דור ה-X שומרים על שיעור מעורבות יציב מעט יותר, אם כי נמוך, של כ-31%-32%.
למרות שרמות המעורבות של בני דור האיקס דומות לאלו של עמיתיהם הצעירים, הניתוק שלהם נראה אחרת.
בני דור ה-X נוטים פחות להתפטרות רועשת או לחיפוש הזדמנויות חדשות; רק כ-30% מהם מחפשים עבודה באופן פעיל, לעומת יותר מ-60% בקרב דור ה-Z והמילניום.
דור ה-Z והמילניום מייחסים עדיפות גבוהה למשמעות, גמישות בעבודה ורווחה נפשית, כאשר כ-86% מבני דור ה-Z מצהירים כי תחושת שליחות היא חיונית לשביעות רצונם.
עובדי דור האיקס נותרים ממוקדים יותר באיזון עבודה – חיים אישיים וביטחון פסיכולוגי. פרט לכך, לעיתים קרובות הם מרגישים תקועים בתפקידי ניהול ביניים.
בשוק העבודה הישראלי – חוסן בצל משבר:
השוק הישראלי מהווה מקרה בוחן ייחודי בגלל חוסר היציבות האזורית והריכוז הגבוה של מגזר ההייטק.
מחקרים של ארגונים כמו Leading Edge ודלויט ישראל מצביעים על אפקט התלכדות ששמר על רמות מעורבות גבוהות מהממוצע העולמי במגזרים מסוימים.
רמות מעורבות בישראל: בתחילת 2024, מידת המעורבות בקרב עובדים ישראלים עמדה על כ-75% במגזר השלישי ובהייטק.
כלומר רמת מעורבות גבוהה משמעותית מהממוצע העולמי העומד על 21%-23%.
הפער הבין-דורי בישראל: עובדי דור ה-Z והמילניום הם המושפעים ביותר משחיקה ומתח. אלו מדווחים על ידי כמעט 70% מהעובדים הצעירים.
אבל הם נותרים מעורבים מאוד כאשר הם מרגישים שהארגון מפגין דאגה כלפיהם.
אתגרי שימור עובדים בישראל: בדומה למדינות המערב, עובדי דור ה-Z בישראל הם הניידים ביותר.
למרות שהם עשויים להיות מעורבים כיום, רק כ-40% מתכננים להישאר אצל המעסיק הנוכחי יותר משלוש שנים.
לעומתם, עובדי דור האיקס בישראל מפגינים נאמנות ארגונית גבוהה בהרבה, המונעת מהרצון לביטחון תעסוקתי בתקופות של אי-ודאות כלכלית ולאומית.
בסיכומו של דבר, עובדי דור האיקס מהווים את ה'יד היציבה' של כוח העבודה, בעוד שעובדי דור ה-Z והמילניום מגדירים מחדש את חוזה ההעסקה.
הם דורשים שהמעורבות שלהם תושג באמצעות אתיקה ואמפתיה, ולא רק באמצעות תלוש השכר.
