חן דקל כהן
מה תפקידם של מנהיגים בעידן שבו המציאות הארגונית והעסקית משתנה באופן כה תדיר?
חן כהן, מנהלת פיתוח מנהיגות בחברת אינטל, השיבה על השאלה הזו בהרצאתה בכנס ניהול משאבי אנוש בעולם הגלובלי – הרצאה בנושא השנויים שחלו במנהיגות בארגון המודרני, והדרכים של המנהיגים להוביל להצלחה.
כהן עובדת 16 שנה באינטל, רוב הזמן בתחום פיתוח מנהיגות. כיום היא בתהליך כתיבת דוקטורט בנושא תרבות ארגונית. 
את ההרצאה פתחה בנתון: כרגע בעולם יש 2 ביליון אנשים שמחוברים לאינטרנט. הווה אומר בממוצע לכל אחד יש 7 מכשירים בבית (סמטארטפונים, לפטופים, סמארטיוי ועוד). בתשע השנים הבאות המספר יוכפל ל-5 ביליון. הידע שנוצר בזכות הטכנולוגיות הוא אדיר, וכך גם הידע שייווצר בעתיד. אחת ההשפעות של הידע הזה היא שכיום העובדים יודעים יותר לנהל את עצמם. ומה תפקידו של המנהל?
המנהל צריך לדעת ליצור את הקשרים ואת החיבורים, לנהל את החיבור בין האנשים השונים. כי באינטרנט – 5 הביליון שיהיו מחוברים, יהיו ל-50 מיליארד חפצים שיחברו ביניהם. כיצד מגיעים למידע בתוך כל העודף המידע שקיים? זה בדיוק היעד של המנהל כיום: יצירת שיתופי פעולה, (collaboration), להיות הדמות המחברת, שיוכל להביא לסינרגיה בארגון.
כהן ביקשה להציג צורת מחשבה אחרת בנושא פיתוח מנהיגות. והיו תקופות שנכנסו לחדר ודיברנו הרבה על אסטרטגיה והעברנו מודלים של סטנפורד… וכיום זה לא קורה, כיום אנו יוצרים פלטפורמות ללמידה:
כדי שהמנהיגים שרוצים להוביל במאה הנוכחית ידעו ליצור את הקשרים אחד עם השני, ליצור את שיתופי הפעולה, הם חייבים להכיר את עצמם ואת החששות שלהם. כשאדם פחות מבין מה הוא מביא לשולחן הוא פחות יבין מה תפקידו. עליו להבין מיהו – האם הוא בעל מנהיגות אותנטית? מהם הערכים שלו? במה הוא מאמין? באיזו גישה חינוכית הוא דוגל כאשר הוא מוביל את הארגון ומה אתה רוצה שיקרה? תמיד דיברו על כך אך בימים אלה זה נעשה בהרבה יותר משמעותי.
מצב שקורה לכולנו: אנשים חושבים שהם תקועים, שהם בבעיה רצינית. אך עבור אנשים מהצד זה לא ברור, הם תמהים ושואלים מה הבעיה, תמשיכו תלכו (סרטון שני האנשים ש"נתקעו" בדרגנוע שנעצר וקראו לעזרה במקום לעלות רגלית..). חן כהן: מתוך חשיבה זו פיתחנו מודל שמדבר על הניסיון לכוון מנהיגים לפיתוח פלטפורמות שיגרמו להם לדעת מתי הם תקועים במדרגות ומנסים לגרום להם להבין שזה רק בראש שלהם, אלה הם לא חסמים אמיתיים.
אתן כמה דוגמאות כיצד נוכל לערער את החשיבה או את ההתנהגות הזאת, כדי להתאים עצמנו למציאות המשתנה שבחוץ. לדוגמא: מינוי שני מנהלים בכירים לאינטל, שהגיעו מארגונים אחרים. באינטל זה לא טריוויאלי, לא היה נהוג להביא אנשים מבחוץ, זה ארגון שלאורך שנים הצמיח אנשים מבפנים. הגיע הזמן למוכנות לחשיבה אחרת.
פלטפורמות שיתופי הפעולה
מאחר שכיום נדרשת חשיבה עסקית (business acumen), לצורך כך יש לזהות אוכלוסיות שרלוונטי להושיבן יחד. דוגמא: קהילת המנהיגות הישראלית. הקמנו יחד עם ראשי אינטל פורום שנקרא מנהיגות ישראלית, הפועל כשנתיים, והטרנד הוא שבהתחלה קוימו מפגשים בכל כמה שבועות ובנינו מערך הרצאות אחת אחרי השנייה, וכעבור שנתיים אני יכולה לומר שהפורום הפך לאג'נדה, והתכנים עברו לקהל. כי הקהל יודע כיצד ייצור, מכירות פיתוח וכו יוכלו לשתף פעולה, ומתי הגיוני להביא מרצים מבחוץ. במפגש האחרון לא היתה אפילו מצגת אחת. זמני הרצאות המליאה התקצרו וההפסקות התארכו וזה מצריך מאתנו, אנשי משאבי האנוש, לקיחת סיכון. כי הרבה יותר מסודר ו"בטוח" מבחינתנו שיש אג'נדה מסודרת ותכנים ויודעים מה הולך לקרות. יצירת פלטפורמה כמו זו, המעודדת שיתוף פעולה בין האנשים מסייעת בהחלט למציאות שמשתנה מהר. וזו דוגמה מעניינת איך אנו כאנשי משאבי אנוש יכולים לערער את הדרך שבה אנו חושבים על הדברים.
מעטים האנשים שבאופן טבעי מחפשים את הקשרים האלה. על כן אנו יוצרים להם את ההזדמנויות האלה. אם לא ניצור את הקשרים האלה מכל מיני כיוונים – לא נתקדם בקצב שאחרים יכולים להתקדם עם העולם שמשתנה.
פלטפורמה נוספת שפיתחנו היא תוכנית מרתקת שלא התחילה כפיתוח מנהיגות, אלא כקשרי קהילה יחד עם ארגון הג'וינט. חיברנו מנהלים בכירים באינטל לעמותות. היו מקרים שמנהלים התראיינו לעמותות מסוימות ובסופו של דבר לא התקבלו לפרויקט ההתנדבות. המנהלים היו המומים ולא הבינו איך אפשר לא להתקבל למקום שמתנדבים בו. זה ערער להם את התפיסה שלהם. התתברר שלעמותות יש שיקולים אחרים לגמרי מאלה שיש בארגון עסקי (למשל תזמון קבלת התקציבים). אותם מנהלים פיתחו גם חשיבה אחרת. לקחו את הנחות היסוד שלהם וראו אותם בכיוונים אחרים. ללא ספק, גם ההתנדבות עצמה מביאה לפתיחות לגישות וחשיבה שונה.
בסופו של דבר היתה הבנה שכדי להבין לעומק לא צריך אנליסטים, כי הם סותרים אחד את השני. יש צורך ברשת רחבה מאוד של אנשים, כדי ליצור לעצמך בסוף את הדעה שלך לאן השוק הולך מה לעשות וכיצד להתנהל בתוכו.
כהן סיכמה את הרצאתה בכך שבעולם כה מורכב שבו כל כך הרבה חפצים יתחברו לכל דבר, המידע יהיה זמין – יש צורך להתמקד איך ניתן ליצור קולבורציה ומחויבות. וצריך תמיד להיות מכוונים עסקית, כי הדברים משתנים ולכן יש להיזהר שלא לקבל החלטות שכבר לא יהיו רלוונטיות.
בנוסף יש ליצור תשתיות שמאפשרות שיח של אנשים. שיח המונים, שיח מערכת. אך לא לבוא עם התוכן אלא עם תהליכים שמאפשרים את החיבורים בין האנשים. לתת את הכלים האלה למנהיגים ולהעביר להם את המסר שכמו שחפצים מתחברים טכנולוגית, כך גם כולנו יכולים להתחבר, תוך יצירת passion.
לכנסים נוספים לחצו כאן
