שיתוף

שילוב הבינה המלאכותית והרובוטיקה בשוקי העבודה במדינות המערב צפוי להראות עלייה מואצת בין השנים 2027 ל-2030, ולסמן תקופה מהפכנית שתגדיר מחדש את תפקידי העבודה, תחייב הסבה מקצועית נרחבת של רוב העובדים ותעצב מחדש מבנים כלכליים.

מחקרים של ארגוני מחקר מובילים לרבות מקינזי, גולדמן זאקס והפורום הכלכלי העולמי, מצביעים בעקביות על השפעה כפולה: תזוזה משמעותית במשרות לכיוון הרובוטים ובה בעת  יצירת הזדמנויות חדשות לעובדים אנושיים.

קונצנזוס מרכזי בקרב חוקרים הוא שבינה מלאכותית ואוטומציה ישפיעו בעיקר על משימות שגרתיות וחוזרות על עצמן, ידניות וקוגניטיביות כאחד.

גולדמן זאקס, למשל, צופה שבינה מלאכותית עלולה להעביר לאוטומציה עד 300 מיליון משרות במשרה מלאה ברחבי העולם, כאשר רבע ממשימות העבודה בארה"ב ובאירופה יבוצעו באופן פוטנציאלי על ידי בינה מלאכותית לחלוטין, ללא מגע יד אדם.

הניתוח של מקינזי מצביע על כך שעד 2030, אחוז ניכר משעות העבודה הנוכחיות בכלכלת ארה"ב, עם פוטנציאל של עד 30% משעות העבודה, יוכלו להיות אוטומטיות.

התפקידים הרגישים ביותר לגל ראשוני זה של מעבר לאוטומציה כוללים נציגי שירות לקוחות, פקידי קבלה, מנהלי חשבונות ותפקידים אדמיניסטרטיביים ופקידותיים מסוימים.

עם זאת, הנרטיב אינו רק של אבדן עבודה לבני אדם. אותם מחקרים מדגישים את השפעות ההרחבה והיצירה של משרות חדשות הודות לבינה מלאכותית.

אמנם כ-83 מיליון משרות ברחבי העולם עלולות להיעלם עד 2027, אבל דו"ח על עתיד המשרות, שפורסם ב-2023 על ידי הפורום הכלכלי העולמי, צופה יצירת 69 מיליון משרות חדשות, מה שיגרום לכך שאבדן המשרות נטו יעמוד על כ-14 מיליון.

עובדה זו מדגישה כי שוק העבודה הינו דינמי שבו משרות לא רק מתבטלות אלא לעתים קרובות משתנות, ודורשת מיומנויות חדשות ושיתוף פעולה בין בני אדם לבינה מלאכותית.

הביקוש לעובדים בעלי מיומנות גבוהה, במיוחד בתחומי המדע, הטכנולוגיה ההנדסה והמתמטיקה, כמו גם תחומים המעורבים בפיתוח, ובפריסה וניהול טכנולוגיות בינה מלאכותית, צפוי לנסוק.

מומחי בינה מלאכותית ולמידת מכונה, אנליסטים של נתונים, מומחי אבטחת סייבר ומהנדסי תקשורת הם בין המקצועות הצומחים ביותר.

יתר על כן, משרות הדורשות תכונות אנושיות ייחודיות כמו יצירתיות, חשיבה ביקורתית, אינטליגנציה רגשית ופתרון בעיות מורכבות, צפויות להיות עמידות יותר בפני כניסת הבינה המלאכותית והרובוטים ואף לגדול בערכן. זה כולל תפקידים בתחום הבריאות, החינוך, המנהיגות האסטרטגית והאמנויות.

כלכלות מערביות, עם התשתית הטכנולוגית המתקדמת שלהן ושיעור גבוה יותר של עובדי צווארון לבן, צפויות לחוות שינויים בולטים יותר.

צפויות אמנם כמה עליות ראשוניות באבטלה, ככל שחברות ינצלו את חיסכון הזמן שמאפשרת הבינה המלאכותית, אבל תחזיות רבות מצביעות על כך שההשפעה ארוכת הטווח תהיה עלייה בדינמיות בשוק העבודה, כאשר עובדים שפוטרו ממשרות קיימות, יעברו לתפקידים חדשים.

עם זאת, המעבר הזה תלוי במידה רבה באסטרטגיות פרואקטיביות להכשרה מחדש של עובדים והגברת המיומנויות.

בסיכומו של דבר, השנים 2027-2030 צפויות להיות תקופה מכרעת עבור שוקי העבודה המערביים, כאשר בינה מלאכותית ורובוטיקה יהפכו נפוצות יותר ויותר.

המחקרים מדגישים עתיד המאופיין הן בשיבוש מצבים קיימים והן בהזדמנויות, ומדגישים את הצורך הדחוף של עובדים, עסקים וממשלות, להשקיע במערכות חינוך אדפטיביות, שילוב אתי של בינה מלאכותית, ומסגרות חזקות לפיתוח כוח אדם, כדי להבטיח מעבר חלק ושוויוני לעידן המבוסס על בינה מלאכותית.

כנס הלמידה, ההדרכה והפיתוח הארגוני

אין תגובות

השאר תגובה