תזונת העובדים במקום העבודה – על מי חלה האחריות?

תזונת העובדים במקום העבודה – על מי חלה האחריות?

אם בעבודה לא מתקיים נוהל חלוקת הכריך לעובד, המעביד צריך לספק –לפחות - את הזמן הנחוץ לצורך הארוחה.

שיתוף
דפנה לב - מומחית בספורט ותזונת עובדים

אחרי אי אילו מחקרים שקראנו, אי אילו הרצאות ששמענו, אנחנו מבינים היום יותר מתמיד שבבוקר צריך לאכול.
במאמר זה אני מעלה סוגיה ללא תשובה בנושא: ארוחת הבוקר בעבודה.

הנה לכם דוגמא חיה מכמה משפחות שהשתתפו בסקר תפוקה ויעילות בעבודה.

העובד קם בבוקר מארגן את עצמו, לוקח את הכריך שהכינה לו אשתו ויוצא שמח וטוב לב לעבודה הלחוצה והמהנה.

העובדת קמה לה בבוקר שמחה ומחייכת, מכינה לעצמה קפה וניגשת לעבודה – מכינה כריכים לכל המשפחה חוץ מ…לעצמה. אבל זה לא נורא כי במקום עבודתה מחלקים סנדוויצ'ים בריאים וטעימים.

במשפחה אחרת גם כן מאושרת – חוזרת לה האישה מחדר הכושר מאימון של בוקר, בעודה מתארגנת ומתאפרת, העיר בעלה את הילדים וסיים עם הסנדוויצ'ים, קופסה גדולה של ירקות עם כריך מלחם קל מחכה לה ליד מפתחות הרכב.

כולם מאושרים שמחים ושבעים יוצאים לעבודה המדהימה.

מעניין נכון? אבל זה לא בארץ אלא בהולנד, שם הדברים מתנהלים אחרת.

בארץ התקדמנו מאוד, אנחנו יודעים שצריך לאכול ארוחת בוקר וצריך לאכול כל 3 שעות. נותרה רק השאלה מי יביא את הארוחה לפתח משרדו של העובד. קרי: של מי האחריות על ארוחת הבוקר?

אני טוענת שאם בעבודה לא מתקיים נוהל חלוקת הכריך לעובד, המעביד צריך לספק –לפחות – את הזמן הנחוץ לצורך הארוחה.

העובד יביא עמו את כריך היום ויאכל אותו בנחת וברוגע בפינת השתייה, ללא נקיפות מצפון ורגשות אשם בנוסח "בזבוז זמן עבודה יקר". הוא לא צריך להרגיש אשמה  על כך שבמקום לענות למייל או להשתתף בשיחת ועידה, הוא משקיע  זמן העבודה באכילה.

כן, זוהי אחריותו של העובד לדאוג לעצמו לתזונה המתאימה שתגרום לו לתחושה טובה ולעבודתו להיות יעילה, כי למי יש חשק לעבוד כשברקע קרקורי קיבה ומחשבה על עוגייה… או סופגנייה.

יחד עם זאת, זו אחריות המעביד לדאוג ל"זמן אכילה" לגיטימי, בפינה נעימה ולא תחת לחץ מעל המקלדת.

מקומות עבודה שבהם יש מודעות וגם תקציב וכן מספקים לעובד כריך – מסירים את העול מההכנה ומהצורך לזכור לקחת את מה שהכינו-  אך גם הם מחויבים לספק זמן לאכילה.
העובד שירגיש אסיר תודה למקום העבודה שדאג לקיבתו והרגשתו, יאלץ להחזיר טובה שתתבטא בעבודה יעילה. כלומר – להתמקד בעבודה בלבד.

לסיכום הסוגיה: עובדים יקרים – זה גם האינטרס שלכם להביא ארוחת בוקר קלה, כי כך תרגישו הקלה במפלס הרעב והלחץ המתלווה אליו, המשפיע על אופי העבודה. באחריותכם גם לדרוש מהמעביד את הפינה לאכילה נכונה.
מה יצא? מחויבות משותפת.

בארגונים בהם נהוג לחלק כריכים, המעביד כבר לקח על עצמו את האחריות לשביעות רצון של העובדים ועשה את מה שנדרש לתגבר את הריכוז בעבודה.

נשאלת השאלה: בארגון שבו התקציב לא מאפשר רכישת יותר מארוחה אחת, האם נכון לעודד את העובדים להביא לעצמם כריך על מנת שיהיו יותר מרוכזים ונינוחים, כשהעלות של המהלך הוא לאפשר להם לאכול על חשבון עוד מייל או שיחת ועידה? או שהארגון ייקח על עצמו את האחריות לספק עוד כריך קטן ובכך יתרום לעידוד תפוקת העובדים?

דפנה לב היא מומחית בספורט ותזונה מעבירה הרצאות באירגונים חברות וקבוצות הרצאות לתזונה נכונה וסדנאות הרזיה.

כנס משאבי אנוש 2020

אין תגובות

השאר תגובה