אחד הנושאים שצריכים להעסיק מנהלי משאבי אנוש רבים הוא, איך קרה, שבמדינה שניצבת בחזית הפיתוח של הבינה המלאכותית, רק מעט מאוד חברות ישראליות (מחוץ לענף ההייטק) באמת משתמשות בבינה המלאכותית כדי לייעל את העבודה וההישגים בארגונים.
להלן השוואה בין תמונת המצב של היקפי אימוץ הבינה המלאכותית בחברות במדינות המערב לבין היקפי האימוץ בחברות בישראל ב-2025-2026, תוך דגש על חיסכון בזמן והגברת פרודוקטיביות.
במבט גלובלי:
מהסקר הגלובלי המקיף ביותר שנערך על ידי Work Trend Index (מיקרוסופט ולינקדאין) עולה, כי אימוץ הבינה המלאכותית במדינות המערב חצה את נקודת האל-חזור.
כ-75% מהעובדים בתחומי הידע משתמשים כיום בכלי בינה מלאכותית ביומיום.
כ-90% מעובדים אלה מדווחים, כי הבינה המלאכותית חוסכת להם זמן יקר, וכ-85% מעידים כי היא עוזרת להם להתמקד בעבודה החשובה באמת.
הנהלות בחברות במדינות במערב כבר לא שואלות 'האם לאמץ', אלא 'איך להטמיע מהר יותר'.
המנהלים במדינות אלה מדווחים כי הדאגה העיקרית שלהם היא לא שהבינה המלאכותית תחליף עובדים, אלא שהארגון שלהם לא יצליח להשיג מספיק משתמשים מיומנים (כלומר עובדים שיודעים איך להשתמש בחוכמה בבינה מלאכותית) כדי לשמור על תחרותיות.
הזווית הישראלית:
מדו"ח שפורסם על ידי רשות החדשנות ו-Start-Up Nation Central בישראל עולה תמונה מורכבת המתאפיינת ב'כלכלה דואלית'.
בעוד שבמגזר ההייטק הישראלי, שיעור האימוץ של כלי בינה מלאכותית לניהול משימות ופיתוח עומד על יותר מ-80% (מהגבוהים בעולם), הרי שבמגזר המסורתי, לרבות תעשייה, שירותים, פיננסים מקומיים וכדומה, המצב שונה.
מסקרים שנערכו בקרב חברות ישראליות עולה, כי כ-35%-40% בלבד מהעסקים הקטנים והבינוניים בישראל הטמיעו כלי בינה מלאכותית משמעותיים לייעול תהליכים.
הפער נובע מחסמי רגולציה, חשש לגבי אבטחת מידע וחוסר במיומנויות דיגיטליות בקרב דרגי ניהול הביניים.
המשמעות היא שהעובד הישראלי הממוצע, מחוץ לענף ההייטק, עדיין מקדיש זמן רב למשימות אדמיניסטרטיביות שניתן היה לחתוך אותן בחצי באמצעות אוטומציה ובינה מלאכותית.
מחקר שנערך על ידי מקינזי (McKinsey Global Institute) מתמקד בפוטנציאל שלא מומש.
החוקרים של מקינזי מעריכים, כי כי בינה מלאכותית גנרטיבית יכולה להפוך לאוטומטיות, פעילויות שתופסות כיום 60% עד 70% מזמן העבודה של עובדים ומנהלים.
ההבדל בין חברות במדינות המערב לחברות ישראליות הינו בולט במיוחד בדרגי הניהול:
מנהלים בארה"ב ובאירופה משתמשים בבינה מלאכותית לצורך סיכום פגישות, ניתוח נתונים מהיר וכתיבת טיוטות ראשוניות. זה חוסך להם בממוצע שמונה עד עשר שעות עבודה בשבוע.
בישראל, השימוש הזה נפוץ מאוד בקרב מנהלים צעירים ובסטרטאפים, אבל בארגונים גדולים בתעשייה המסורתית, המנהלים עדיין שקועים בבירוקרטיה ידנית, מה שמייצר פער פרודוקטיביות הולך וגדל מול המערב.
בשורה התחתונה, הפער בין המערב לישראל אינו טכנולוגי, משום שהכלים קיימים ונגישים, אלא הוא תרבותי וניהולי.
ישראל היא מעצמה בפיתוח בינה מלאכותית, אבל היא עדיין 'משתמשת מהוססת' (בינה מלאכותית) בכל הנוגע לתעשיות הליבה שלה.
מנהל ישראלי שישכיל לאמץ את הכלים הללו עכשיו, יחסוך זמן רב ואף יסגור פערי פרודוקטיביות של שנים מול עמיתיו בעולם.
